<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Dansh</id>
	<title>Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Dansh"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Dansh"/>
	<updated>2026-04-22T11:33:03Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.39.4</generator>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-236_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_4_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91&amp;diff=26678</id>
		<title>שיחה:88-236 אינפי 4 תשעב סמסטר ב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-236_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_4_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91&amp;diff=26678"/>
		<updated>2012-09-05T13:46:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* מבחן */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלות 4 ו-5 יש מכפלה וקטורית של וקטורים ממעלה 2. זאת טעות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא. כפי שנאמר בתרגול, אפשר לחשוב על כל וקטור ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{R}^2&amp;lt;/math&amp;gt; כוקטור ב-&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{R}^3&amp;lt;/math&amp;gt; ע&amp;quot;י הוספת אפס ברכיב השלישי. --[[משתמש:Michael|Michael]] 16:39, 25 במרץ 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 6 אין שום מידע על f ו F מאיזה תחום לאיזה תחום, יכולות להיות כמה קומבינציות לשאלה זו.&lt;br /&gt;
אפשר יותר פרטים??&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: אפשר. בשדה סקלרי הכוונה &amp;lt;math&amp;gt;f: \mathbb{R}^n \rightarrow \mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt;, ובשדה וקטורי הכוונה &amp;lt;math&amp;gt;F: \mathbb{R}^n \rightarrow \mathbb{R}^n&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
(&amp;lt;math&amp;gt;n&amp;lt;/math&amp;gt; טבעי כלשהו) --[[משתמש:Michael|Michael]] 18:41, 2 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
fi שייך Ck &lt;br /&gt;
בשיעור , לרנר רשם&lt;br /&gt;
ש Ck אומגה זוהי קבוצת הפונקציות הסקלריות מאומגה הגזירות k פעמים &lt;br /&gt;
למה הכוונה&lt;br /&gt;
האם אנחנו לוקחים Nיות מאומגה ומקבלים סקלר? במה זה שונה משדה סקלרי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה &lt;br /&gt;
אלון&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: שדה סקלרי, בלי שום תיאור נוסף, הוא פשוט פונקציה &amp;lt;math&amp;gt;f: \Omega \subset \mathbb{R}^n \rightarrow \mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt;. כשאומרים על שדה סקלרי שהוא ממחלקה &amp;lt;math&amp;gt;C^k&amp;lt;/math&amp;gt;, הכוונה היא שכל הנגזרות החלקיות שלו עד סדר קטן או שווה &amp;lt;math&amp;gt;k&amp;lt;/math&amp;gt;, קיימות ורציפות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: לא כל שדה סקלרי הוא &amp;lt;math&amp;gt;C^k&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:Michael|Michael]] 18:10, 3 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני קובע אם מערכת היא אורתוגונלית? אני אמור לבדוק אם h1 וh2 ניצבים אחד לשני לפי מ&amp;quot;פ בR2?&lt;br /&gt;
בסיכום יש תרשים ונוסחאות מעבר בין הבסיסים, הנוחסאות נכונות רק עבור u מטריצה אורתוגונלית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: העובדה שe1 ו-e2 נתונים כבסיס אורתונורמלי מגדירה את המכפלה הפנימית במרחב הנתון.&lt;br /&gt;
: אז בעצם כל וקטור הנמצא בהצגה על ידי בסיס זה,&lt;br /&gt;
: אפשר לקבוע מה האורך שלו&lt;br /&gt;
: והאם הוא מאונך לוקטור אחר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: הנוסחאות כפי שהן מופיעות בסיכום אכן נכונות רק עבור מטריצה אורתוגונלית. נוסחא עבור מקרה כללי יותר מופיע בסיכום חדש שנוסף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגשת תרגילים השבוע (לתאריך ה15.5) ==&lt;br /&gt;
אני לומד בקבוצה של התיכוניסטים ביום שלישי בשבע, לאחר ששאלתי כמה אנשים שלומדים איתי בקבוצה וקיבלתי תשובות שונות,&lt;br /&gt;
צריך להגיש את תרגיל 6 &#039;&#039;&#039;וגם&#039;&#039;&#039; את תרגיל 7? או רק את תרגיל 6?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: יש לכם (לתיכוניסטים) פער קטן שהייתי שמח שתסגרו. רצוי מאוד את שניהם. --[[משתמש:Michael|Michael]] 23:28, 15 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 8  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר להגיש את תרגיל 8 בשיעור השלמה שיהיה ביום שלישי?&lt;br /&gt;
תודה וערב טוב&lt;br /&gt;
: אם את/ה איתי, אפשר --[[משתמש:Michael|Michael]] 21:00, 21 במאי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שתי שאלות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1. בתרגיל 9, שאלה 2: מה המשמעות של אוריינטציה עבור אוסף נק&#039; בודדות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. האם הבוחן הוא רק ע&amp;quot;פ חומר התרגול או גם לפי ההרצאה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: 1. הנקודה ההתחלתית של העקומה מקבלת סימן מינוס, והנקודה הסופית מקבלת סימן פלוס.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: 2. הבוחן יהיה דומה לתרגולים. ניתן לחדד ולומר שיהיה דומה לבוחן לדוגמא&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה על תרגיל 9 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 4 , האם תטא בכוונה בין 0 ל2 פאי לא כולל?&lt;br /&gt;
:צריך לסגור את אחד הקצוות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 - שאלות 2 ו: 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בשאלה 4:&#039;&#039;&#039; אם r קטן מ(שבע) וגדול מ(ארבע) ולא קטן שווה וגדול שווה אז איך בדיוק יש שפה?&lt;br /&gt;
: רצוי להוסיף שווין לאי השווינים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;בשאלה 2:&#039;&#039;&#039; איך ניתן לכתוב/למצוא אוריינטציה מושרית אם במימד אפס אין בכלל עניין של בסיסים?&lt;br /&gt;
: השאלה הזו נענתה כבר למעלה. נקודת ההתחלה מקבלת סימן מינוס - ונקודת הסוף סימן פלוס.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== גליון 10 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 2 בגיליון 10 האינטגרלים יוצאים 0.האם אין טעות במעלה של x בתבניות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: תרגיל 10 תוקן&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 11 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה תאריך ההגשה ?&lt;br /&gt;
:הייתם צריכים להגיש עד יום שישי. תוכלי להגיש מחר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יהיה שיעור חזרה לפני המבחן?האם ניתן יהיה לפרסם שאלות דומות לשאלות שיהיו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שימוש בחומרים משנה&amp;quot;ל שעברה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום רב,&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מבחינת החומר שנלמד בקורס - האם ניתן להשתמש בחומרים של הקורסים משנה שעברה (ומופיעים כאן באתר) כדרך התכוננות טובה לבחינה (מבחינת תרגילים, בחינות קודמות וכו)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מדבר על הקורס של פרופ&#039; לרנר (בסמסטר ב שעבר) ושל ד&amp;quot;ר בגנו (בקיץ שעבר)...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה כמובן נוסף על קובץ השאלות שהעלתם. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה מראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: הקורס של ד&amp;quot;ר בגנו הועבר באופן אלגברי יותר מאצלנו. ושמעתי מפרופ&#039; אגרנובסקי שהקורס הקודם של פרופ&#039; לרנר גם כן היה במתכונת שונה.&lt;br /&gt;
: בכל זאת, ניתן להציל משם כמה שאלות טובות (שאלות 1 ו-2 בבחינה של ד&amp;quot;ר בגנו נראות לי די רלוונטיות). לגבי תרגילי הבית - הייתי שם פחות דגש.&lt;br /&gt;
: אנסה לשים הרבה שאלות טובות בקובץ. ובנוסף, יהיה שיעור חזרה. --[[משתמש:Michael|Michael]] 19:30, 28 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
::תודה. מתי יהיה שיעור החזרה? שוב תודה.&lt;br /&gt;
::: אולי ביום חמישי. תקבלו מייל ממלי כשזה ייקבע. --[[משתמש:Michael|Michael]] 20:46, 1 ביולי 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אהלן,&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש סיכוי לעזרה בשאלה 10ב בקובץ הבא: [[מדיה:preparations.pdf|הקובץ]]? כמובן שאי אפשר להשתמש בגרין כי יש בעיה של הגדרה בראשית. כמו כן, יש גם בעיה עם פרמטריזציה (לפי קואורדינטות קוטביות) כי מקבלים אינטגרל של sin(sint)) ודברים כאלה...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח לעזרה בשאלה הזו. תודה מראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהוא יכול לעלות את הבחינה או לישלוח לי במייל בבקשה ?&lt;br /&gt;
תודה וערב טוב&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להעלות את בחינת מועד א?&lt;br /&gt;
(רצוי לפני מועד ב)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-222_%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7&amp;diff=22255</id>
		<title>שיחה:88-222 טופולוגיה/סמסטר ב תשעב/נוביק</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-222_%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7&amp;diff=22255"/>
		<updated>2012-05-02T19:04:26Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* נקודות הצטברות */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סיכומי ההרצאות של ד&amp;quot;ר נוביק ותרגולים של לואי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מסכם לאחר כל הרצאה של ד&amp;quot;ר נוביק את ההרצאות ב-LATeX ומעלה את התרגולים של לואי. למי שמעוניין, שילחץ [http://www.studenteen.org/topology.pdf כאן] ו[http://www.studenteen.org/topology_tirguls.pdf כאן]. הסיכום מתעדכן אוטומטית על אותו הלינק, לכן אין צורך בלינקים נוספים.&lt;br /&gt;
לפידבק, תיקונים, הערות ושאלות אפשר לשלוח לי מייל למייל המופיע בשער. בהצלחה!&lt;br /&gt;
:תודה על החומר. חלק מההצלחה של הויקי תלוייה בתרומה של הרבה אנשים וביכולת לערוך ולעדכן. אם אתה כבר רושם בלקטס בו תומכת הויקי מדוע שלא תסכם כאן באתר? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::אני מעדיף לרשום בסופו של דבר תוכן כמסמכי PDF גם בגלל הניידות (האפשרות להעבירם בקלות ממקום למקום, ומ-device ל-device), האפשרות לעריכת העיצוב של המסמך וכדומה, וגם כגיבוי (מאשר כשזה נכתב באינטרנט).&lt;br /&gt;
:::ניידות וגיבוי הן הסיבות לשימוש באתר שעובד על כל מכשיר ושומר כל גרסא וכל שינוי שאי פעם נעשו. העיצוב גם ניתן לשליטה כפי שאפשר לראות בדפים ברחבי האתר. חלק מהמטרה היא לחסוך עבודה הנעשית כל שנה מחדש. ברגע שהמסמך הוא נפרד לא ניתן לשנות אותו, לקשר לקןרסים אחרים, לחפש מושגים באתר וכדומה. אדם אחד לא יכול לכתוב את כל הנושאים במתמטיקה לבדו ולכן הקמתי את האתר אליו כל מרצה וכל תלמיד יכולים לתרום. האתר פתוח וללא מטרות רווח והוא ישאר כזה גם בעוד שנים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:אודה לך אם לא תמחק את ההערות שלי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגשת תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רשום לקבוצה של מני, אך אני לא אוכל להגיע אליה בגלל חפיפה של קורסים. האם ניתן להגיש את התרגילים בקבוצה של לואי (ובאותו אופן גם התרגילים חוזרים לשתי הקבוצות?)&lt;br /&gt;
תודה מראש.&lt;br /&gt;
::דבר איתי במייל. (תלחץ על השם שלי ותראה אותו) --[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:20, 24 במרץ 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ספר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש ספר כלשהו שמישהו יכול להמליץ עליו (באנגלית גם טוב)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן. יש ספר טוב של האוניברסיטה הפתוחה. באנגלית - ספר של Munkres. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 18:21, 27 במרץ 2012 (IST)&lt;br /&gt;
::: אני יכול להמליץ לך על ספר של סידני מוריס. ספר שכתוב נהדר, ויתרונו הוא שהוא מופץ בחינם כ-PDF. לחץ [http://www.topologywithouttears.net/ כאן]. בנוסף, יש גם את ה-Lecure Notes שאני רושם להרצאות.--[[משתמש:Hermeszr|Hermeszr]] 20:50, 27 במרץ 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלת בונוס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם ניתן לעבור את ציון ה-100 בתרגיל 2 באמצעות שאלת הבונוס? (כך שהציון בתרגיל זה יוכל &amp;quot;לחפות&amp;quot; על ציונים בתרגילים אחרים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
או ששאלת הבונוס יכולה רק להשלים ל-100 נק&#039;?&lt;br /&gt;
::הציון יכול לעבור את ה100 ויוכל לחפות על ציונים אחרים. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 18:25, 11 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מישור ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה ההגדרה של מישור?&lt;br /&gt;
span של 2 וקטורים בת&amp;quot;ל?&lt;br /&gt;
:(&#039;&#039;&#039;לא מתרגל&#039;&#039;&#039;) מישור הוא כל הנקודות &amp;lt;math&amp;gt;(x,y,z)&amp;lt;/math&amp;gt; המקיימות את משוואת המישור &amp;lt;math&amp;gt;ax + by + cz + d = 0&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
::אז זה כולל את כל המרחב והקבוצה הריקה אז אני חושב שההגדרה שלי יותר טובה&lt;br /&gt;
:::ההגדרה שניתנה לך היא הגדרה אלגברית למישור &#039;&#039;&#039;ולמקרים מנוונים&#039;&#039;&#039; כמו קבוצה ריקה או תת מרחב. הוסף להגדרה את הדרישה &amp;lt;math&amp;gt;(a,b,c)!=(0,0,0)&amp;lt;/math&amp;gt; ותקבל הגדרה למישור. עם זאת, בסופו של דבר, גם ההגדרה שאתה נתת היא שקולה. אני מניח שלצורך ש.ב. שתי האפשרויות הן טובות, אבל אתה צריך לשאול את המתרגל/ת שלך. מקווה שעזרתי, [[משתמש:gordo6|גל]].&lt;br /&gt;
::::(ה&#039;&#039;&#039;לא מתרגל&#039;&#039;&#039;) מן הסתם הכוונה במישור שאני התכוונתי אליה היא כאשר &amp;lt;math&amp;gt;(a,b,c) \ne (0,0,0)&amp;lt;/math&amp;gt;, אחרת אתה מאבד מהפואנטה (וגם מהפואנטה של השאלה). בנוסף, לא הייתי מציג את ההגדרה הזו, אילולא היא הייתה שימושית לפתרון התרגיל...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם כלים של ליניארית 2 ההגדרה שהבאתי גם יוצאת קלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;מתרגלת&#039;&#039;&#039;: הכל יוצא קל ושתי ההגדרות טובות, יפות, מועילות ושקולות!... אז מבחינתי אפשר לעצור את הדיון המרתק הזה... :) --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 21:29, 24 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== &amp;lt;math&amp;gt;l_{\infty}&amp;lt;/math&amp;gt; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה זה?&lt;br /&gt;
:(&#039;&#039;&#039;לא מתרגל&#039;&#039;&#039;) זהו המרחב הוקטורי &amp;lt;math&amp;gt;X = \{ (x_{n})_{n\in \mathbb{N}} \mid \sup \{|x_{n}| : n\in \mathbb{N} \} &amp;lt; \infty \}&amp;lt;/math&amp;gt;. הוא גם כן מרחב מטרי כי עליו מוגדרת הנורמה &amp;lt;math&amp;gt;||x_{n}|| = \sup \{ |x_{n}| : n\in \mathbb{N} \}&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
והמטריקה מוגדרת כ&#039;נורמה&#039; של ההפרש בין שני האיברים? (אשמח אם מתרגל יוכל לענות)&lt;br /&gt;
::נכון. באופן כללי בהינתן נורמה-  אם לא נאמר אחרת,  המטריקה שעליה נסתכל היא זו שציינת.  זוהי המטריקה המושרית מהנורמה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 22:30, 30 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== נקודות הצטברות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נסתכל על השאלה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
R (הממשיים) הוא מרחב מטרי עם המטריקה d וצריך למצוא את כל נקודות ההצטברות של &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;(0,1)\subseteq R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז מהגדרה אחת: &amp;lt;math&amp;gt;a\in R&amp;lt;/math&amp;gt; היא נקודת הצטברות של (0,1) אם כל קבוצה פתוחה U המכילה את a מכילה גם נקודה מ (0,1) השונה מ a. &lt;br /&gt;
נובע ש [0,1] הם נקודות ההצטברות של (0,1).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ומהגדרה שניה: &amp;lt;math&amp;gt;a\in R&amp;lt;/math&amp;gt; היא נקודת הצטברות של (0,1) אם לכל r&amp;gt;0 יש &amp;lt;math&amp;gt;x\in (0,1)&amp;lt;/math&amp;gt; כך ש  &amp;lt;math&amp;gt;0\neq d(x,a)&amp;lt;r&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבל אם ניקח את &#039;&#039;&#039;המטריקה הדיסקרטית&#039;&#039;&#039; כאשר r=0.5 נובע שלכל נקודת הצטברות a ולכל &amp;lt;math&amp;gt;a\neq x\in (0,1)&amp;lt;/math&amp;gt; מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;1=d(x,a)&amp;gt;r=0.5&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן אין נקודות הצטברות!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין איך זה מסתדר או שאני טועה איפשהו?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=21703</id>
		<title>שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=21703"/>
		<updated>2012-04-18T10:25:22Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* שאלה לגבי המבחן */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 1| ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 2| ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 3| ארכיון 3]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 4| ארכיון 4]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מוכיחים שאין טור שמתבדר הכי לאט  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כלומר לכל טור חיובי  &amp;lt;math&amp;gt;\sum a_n&amp;lt;/math&amp;gt; שמתבדר קיים טור &amp;lt;math&amp;gt;\sum b_n&amp;lt;/math&amp;gt; מתבדר כך ש: &amp;lt;math&amp;gt;\frac{b_n}{a_n}\to 0&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:בדומה למשפט רימן, ניתן &amp;quot;לדחוס&amp;quot; ו&amp;quot;לפזר&amp;quot; את האיברי הסדרה על מנת לקבל סדרה המתכנסת יותר מהר לאפס, שהטור עליה עדיין מתבדר. למשל אפשר את האיבר הראשון לחלק ל10 ולהפוך אותו לעשרה איברים, את האיבר הבא לחלק ב100 ולהפוך אותו למאה איברים וכן הלאה. (זה לא אלגוריתם מלא כמובן) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבל הסדרה &amp;lt;math&amp;gt;a_n&amp;lt;/math&amp;gt; לא בהכרח יורדת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מוכיחים את מבחן ראבה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נראה לי לא הוכחנו אותו בכיתה&lt;br /&gt;
:לא חשבתי על זה האמת, זה פשוט משפט ידוע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מותר להשתמש במבחן במשפטים ממערכי התרגול/ התרגולים שלא הזכרנו בהרצאה?&lt;br /&gt;
לגבי המשפטים וההוכחות שבאתר, לא את כולם צריך לדעת נכון? בהרצאה אמרו פחות&lt;br /&gt;
:זו שאלה למרצים, והמשפטים הם לפי מה שהמרצים אמרו. המשפטים באתר לא קשורים לזה באופן ישיר, פשוט השתדלנו לשים גם את מה שחייבים להוכיח. אני חושב שהדבר היחיד במערכי התרגול שלא מההרצאה הוא מבחן ראבה, לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::יש משפטים על רציפות במ&amp;quot;ש למשל שאם פונקציה רציפה במ&amp;quot;ש בכמה קטעים אז היא רציפה באיחוד שלהם ואם אני לא טועה גם זה שמכך שהנגזרת חסומה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::המשפטים האלה מההרצאה עד כמה שאני יודע. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לגבולות של סדרות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם יש לי סדרה An של חיוביים ומצאתי סדרה Bn&amp;gt;An ששואפת לאפס האם גם An תשאף ל-0 אם כן למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:חוק הסנדביץ. &amp;lt;math&amp;gt;0\leq a_n \leq b_n&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה על התרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגיל 3 &lt;br /&gt;
שאלה 4 סעיפים א,ב,ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש קשר בין &lt;br /&gt;
an כלומר איברי הסדרה an1 an2.....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ל a אליו הוא שואף??&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא, זה פשוט סימון לגבול. אפשר להחליף באות אחרת כמו L --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== גבול החסמים העליונים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם מכך שידוע שגבול החסמים העליונים הוא מספר ממש נובע שהסדרה חסומה מלעיל?&lt;br /&gt;
:אני מניח שהכוונה לגבול החסמים העליונים כאשר מחסירים איברים מהסדרה. ברגע שיש חסם עליון ממשי החל משלב מסוים זה אומר שהסדרה חסומה על ידי המקסימום בין החסם העליון הזה לבין כל האיברים שנזרקו --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פתרונות למבחנים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אני אכתוב את הפתרונות של מבחנים שונים עם Latex ב-Word, תעלו את קובץ הוורד של הפתרונות שלי לאתר?&lt;br /&gt;
:אם אתה כותב latex למה שלא תכתוב באתר? פתרונות באתר טובים בהרבה כיוון שקל לתקן אותם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני כותב בעזרת [http://www.codecogs.com/latex/eqneditor.php] והאתר משום מה תמיד כותב לי &#039;&#039;&#039;עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת לקסינג)&#039;&#039;&#039;, דוגמא:&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;[a_n=S_{n-1} \Delta ^ 2]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
הבעיה העיקרית היא לרדת שורה, כי אני יכול רק עם שורת הקוד &amp;lt;math&amp;gt;a _ n=S _ {n-1} \Delta ^ 2&amp;lt;/math&amp;gt; ללא שימוש בתרגום ללייטקס, אבל זה עובד רק אם זאת שורה אחת, משום מה זה לא קורא את ה&#039;\\&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קראתי חלק מ-[http://en.wikipedia.org/wiki/Help:Displaying_a_formula] אבל לא מצאתי איך לתקן את השגיאה הזאת... ⊙_☉&lt;br /&gt;
מהו הקוד של ירידת שורה?&lt;br /&gt;
: (לא ארז) הקוד הוא \\ , אבל כמו שאמרת יש בעיה בו פה.&lt;br /&gt;
: איך עשית את ה&#039;עיניים&#039; בסמיילי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::תרדו שורה באופן הפשוט ביותר- תפתחו נוסחא חדשה ותכתבו אותה למטה. סה&amp;quot;כ הויקי אינו מסמך לאטך, אלא הוא מאפשר לכתוב נוסחאות בודדות בלאטך. תקנתי למשל את הבעייה שהוצגה לעיל, הסלאש סוגר מרובע היה מיותר. יש כמה הבדלים קטנים מלאטך, אבל הם לא משמעותיים כפי שאתם יכולים לראות במערכי התרגול שכולם כתובים בפורמט ויקי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איך מוכיחים שפונקציה קמורה רציפה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כלומר אם מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;\forall 0\leq t\leq 1,x,x_0 \colon f((1-t)x+t(x_0))\leq (1-t)f(x)+tf(x_0) &amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:נניח בשלילה כי היא אינה רציפה, לכן לפי היינה יש לה גבולות שונים על סדרות שונות. בעזרתן תוכל לסתור את הקמירות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:ואם זו אי רציפות סליקה, אזי או שהערך בנקודה גבוה מהגבול וזו סתירה לקמירות, או שהוא נמוך ואז ערכים הקרובים אליו סותרים את הקמירות אם מותחים מהערך בנקודה קו לנקודות באיזור --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אפשר להרחיב ? כלומר, איך מראים את זה בשימוש בנתונים הנ&amp;quot;ל ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::נביט שתי הסדרות השואפות לאותה נקודה, עליהן הפונקציה שואפת למקומות שונים. אחד המקומות גבוה מהשני. תיקח שתי נקודות מהסדרה הנמוכה שיש נקודה מהסדרה השנייה בניהן, אז הפונקציה תהיה מעל לקו העובר בין שתי הנקודות בנקודה השלישית, בסתירה. (תנסה לצייר את זה קודם, זה יעזור)--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מתי השיעורי חזרה? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;Sumx^2&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 12 שאלה 2 C ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפתרון לא מובן לי. כיצד מתקיים השוויון הבא:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\frac{-1}{2\sqrt\frac{x+1}{x-1}}\frac{2}{(x-1)^2}=\frac{(x-1)^2\sqrt{x-1}}{\sqrt{x+1}}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
::יש שם טעות. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 18:27, 15 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::תודה רבה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 12 שאלה 3 a ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שוב הפתרון לא מובן לי. כיצד מתקיים:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;2^{x^{e}}=e^{log2^{x^{e}}}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא אמור להיות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;2^{x^{e}}=e^{ln2^{x^{e}}}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::הסימון &amp;lt;math&amp;gt;\log(x)&amp;lt;/math&amp;gt; משמש לעיתים (וגם בתרגיל זה) תחליף ל&amp;lt;math&amp;gt;\ln&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר ללוגריתם בבסיס &amp;lt;math&amp;gt;e&amp;lt;/math&amp;gt; . לפעמים הוא משמש כלוגריתם בבסיס 10 (לא הפעם). אין טעות בפתרון במקרה זה. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 18:32, 15 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::תודה רבה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיעורי חזרה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1)כדאי לתיכוניסטים להגיע לשיעורי החזרה של הבוגרים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2)כדאי למי שיגיע ללואי להגיע גם למני?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;הבהרה&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיעורי החזרה של לואי ומני מיועדים רק לסטודנטים שלנו ולא לתיכוניסטים (וזאת מכיוון שאנו רוצים למנוע קבוצות גדולות מדי)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש להגיע רק לאחד מאיתנו, שכן אנחנו פותרים בדיוק את אותם התרגילים. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 14:22, 16 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אבל זה ממש נוח לנו.. שיעור החזרה שלנו נגמר בדיוק כששלך מתחיל :(&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבנה המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה מבנה המבחן? כמה זמן הוא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אריתמטית של גבולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם סדרה אחת שואפת לאינסות והחארת לאפס, למה שואפת המנה שלהן? &lt;br /&gt;
לגבי טורים, האם טור מתבדר פחות טור מתכנס, מתבדר? מה לגבי ההיפך?&lt;br /&gt;
:: אם הסדרה ששואפת לאפס שואפת לאפס דרך ערכים חיוביים (מה שהיינו מגדירים בפונקציות שאיפה מימין) אז&lt;br /&gt;
המנה של השואפת לאפס חלקי זאת ששואפת לאינסוף (אני מתכוון לפלוס אינסוף) תשאף לאפס והמנה ההפוכה תשאף לאינסוף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם השאיפה לאפס היא דרך ערכים שליליים אז המנות ישאפו לאפס ולמינוס אינסוף בהתאמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות מצב שאחת המנות לא תשאף לגבול. למשל:   אינסוף חלקי סדרה ששואפת לאפס אבל נניח שמשנה סימן ואז הגבול של האינסוף חלקי הסדרה ששואפת לאפס לא יהיה קיים. כי יהיו שתי תתי סדרות ששואפת לפלוס אינסוף ולמינוס אינסוף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טור מתבדר פחות מתכנס הוא בהכרח מתבדר. כי נניח בשלילה שהוא מתכנס אם נחבר לטור שחיסרנו שנתון שהוא מתכנס נקבל טור מתכנס בסתירה לכך שהטור שממנו חיסרנו היה מתבדר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתכנס פחות מתבדר גם כן מתבדר  משיקולים דומים. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 13:06, 17 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
== ערכים של טורים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך לזכור למבחן ערכים  של טורים מסויימים?(לכמה הטור שווה )  אם כן אלו ?(לדוגמה הטור ההרמוני המתחלף)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון של מבחן משנה שעברות כתוב: קל לראות ש bn+1/bn שואף לאינסוף ולכןbn שואף לאינסוף. למה?&lt;br /&gt;
מה מייצג הסימן f  בחזקת -1. חשבתי שאחד חלקי הפונקציה אבל לפי פתרון המחבן משנה שעברה (שאלה 7) ניראה כאילו גוזרים אותה בתור הפונקציה ההפוכה לf&lt;br /&gt;
::עדיף לשאול  3 שאלות מנושאים שונים בנפרד ולא תחת נושא אחד. בכל מקרה:&lt;br /&gt;
לגבי השאלה הראשונה- לא. אין צורך.&lt;br /&gt;
לגבי השאלה השלישית- הסימון מייצג את הפונקציה ההפוכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה שניה- &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;gt;1&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;b_{n+1}&amp;gt;b_{n+1}/b_n&amp;lt;/math&amp;gt; לכן אם &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;b_{n+1}/b_n&amp;lt;/math&amp;gt; שואף לאינסוף אז כך גם &amp;lt;math&amp;gt;b_{n+1}&amp;lt;/math&amp;gt; (ולכן גם &amp;lt;math&amp;gt;b_{n}&amp;lt;/math&amp;gt;)&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:07, 18 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== נגזרת ורציפות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם f גזירה פעמיים ב[a,b]&lt;br /&gt;
אז הנגזרת רציפה בקטע הסגור הזה?&lt;br /&gt;
::כן. באופן כללי גזירות בנקודה גורררת רציפות בנקודה. כמו כן גזירות ימנית (שמאלית) גוררת רציפות מימין (משמאל בהתאמה).--[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:09, 18 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגדרת החזקה - שיעור ראשון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך מוכיחים ש &amp;lt;math&amp;gt;\sqrt[n]{x^m}=(\sqrt[n]{x})^m&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:נניח שהם שונים, נעלה את שניהם בחזקת n ונקבל סתירה, לפי החוק &amp;lt;math&amp;gt;(a^n)^m=(a^m)^n&amp;lt;/math&amp;gt; (אותו קל להוכיח) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::ציין אם זה נכון: בגלל ש&amp;lt;math&amp;gt;n,m&amp;lt;/math&amp;gt; הם מספרים טבעיים, נקבל שכל אחד מהאגפים שווה לפי עקרון הכפל הקומבינטורי ל &amp;lt;math&amp;gt;a^{nm}&amp;lt;/math&amp;gt;, ולכן לאחר ההנחה בשלילה נקבל &lt;br /&gt;
::&amp;lt;math&amp;gt;\sqrt[n]{x^m}\neq (\sqrt[n]{x})^m \Rightarrow {x^m}\neq ((\sqrt[n]{x})^m )^n\Rightarrow  {x^m}\neq ((\sqrt[n]{x})^{mn}= ((\sqrt[n]{x})^n)^m=x^m&amp;lt;/math&amp;gt; בסתירה.&lt;br /&gt;
:::כן. וזה נובע מכך שמספרים חיוביים שונים בחזקה חיובית נותנים תוצאה שונה, גם את זה קל להוכיח באינדוקציה - הגדול יהיה גדול יותר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== היינה באינסןף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם &amp;lt;math&amp;gt;\lim f(x)&amp;lt;/math&amp;gt; באינסוף הוא L, זה אומר לפי היינה שגם &amp;lt;math&amp;gt;lim f(n^2-nln(n))=L&amp;lt;/math&amp;gt;,נכון?&lt;br /&gt;
::נכון. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 12:58, 19 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תשנ&amp;quot;ט שאלה 2ג. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במבחן כתוב &amp;lt;math&amp;gt;\frac{1}{log\frac{1}{n}}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר n מ-1 עד אינסוף. ב-1 הביטוי לא מוגדר.&lt;br /&gt;
::נכון. בימים אלה אנחנו חוגגים בר מצווה לטעות. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:36, 19 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
:::זאת תשובה ממש משעשעת :) (my work here is done!)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== גבולות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם סדרה an שואפת למספר טבעי ממשי מ0 וסדרת bn שואפת ל0 דרך החיוביים. an/bn שואפת לאינסוף? או שבמנה חייב להיות מספר ממשי ולא משהו ששואף אליו?&lt;br /&gt;
:מה הכוונה למספר ממשי &amp;quot;מאפס&amp;quot;? כלומר מהצד שקרוב יותר לאפס? בכל מקרה הגבול הזה אכן יהיה אינסוף --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוגמה 2 לטורים חיוביים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש [http://math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA/2  טעות] במכנה כשמפתחים את המנה של אברים עוקבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:מוזמן לתקן. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::תיקנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 0^0 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש דוגמה לגבול מהצורה &amp;lt;math&amp;gt; 0^0&amp;lt;/math&amp;gt; ששואף ל2?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:&amp;lt;math&amp;gt;2\cdot \Big(\frac{1}{n}\Big)^{\frac{1}{n}}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא לזה התכוונתי... רציתי שכל הביטוי יהיה רק חזקה ומעריך, כלומר שהוא יהיה מהצורה &amp;lt;math&amp;gt; 0^0&amp;lt;/math&amp;gt; בלבד. באותה המידה יכולת להוסיף 1.&lt;br /&gt;
:::&amp;lt;math&amp;gt;\Big(\frac{1}{n2^n}\Big)^{-\frac{1}{n}}&amp;lt;/math&amp;gt; ככה? (: --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::כן, תודה! פשוט להכניס את ה2 לבסיס... (&amp;lt;math&amp;gt;\Big(\frac{1}{2^n}\Big)^{\frac{1}{n}}&amp;lt;/math&amp;gt; זאת דוגמה יפה יותר, כי אז הביטוי יהיה קבוע למרות הצורה &amp;lt;math&amp;gt; 0^0&amp;lt;/math&amp;gt;)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוגמה 3 לטורים חיוביים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[http://math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA/3]] התכוונתם לרשום ש&#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; שני שלישים, כנראה. מה שכתוב כרגע נכון רק לn ששקול ל0 מודולו 3. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נוסף על כך, ההתקדמות קצת מהירה מדי (עבורי) שם - כדאי להוסיף הסבר מילולי נוסח &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נקטין את כל האיברים במכפלה שגדולים מ&amp;lt;math&amp;gt;\frac{n}{3}&amp;lt;/math&amp;gt;, ומכיוון שיש לפחות &amp;lt;math&amp;gt;\frac{2}{3}n&amp;lt;/math&amp;gt; כאלה נקבל ש &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;n!=1*2*..*\left \lfloor \frac{n}{3} \right \rfloor&lt;br /&gt;
 *(\left  \lfloor \frac{n}{3} \right \rfloor +1)*...*n&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
\geq 1*2*..*\left \lfloor \frac{n}{3} \right \rfloor*(\frac{n}{3})^{(\frac{2}{3}n)}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
\geq (\frac{n}{3})^{(\frac{2}{3}n)}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ומכיוון ששני האגפים חיוביים ניתן להעלות בריבוע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
:(לא התייחסתם, אז הוספתי.)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוגמה 5 לטורים חיוביים  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחת האינדוקצייה נראית לי שגוייה. (מה שכתוב שם לא הגיוני)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות פשוט &amp;lt;math&amp;gt;\frac{b_{n+1}}{b_1}=\frac{b_{n+1}}{b_n}\cdot \frac{b{n}}{b_1}\geq \frac{a_{{n+1}}}{a_n} \frac{b{n}}{b_1}\geq \frac{a_{{n+1}}}{a_n} \frac{a_{n}}{a_1}=\frac{a_{n+1}}{a_1}&amp;lt;/math&amp;gt; (א&amp;quot;ש ראשון לפי הנתון, שני לפי הנחת האינ&#039;)&lt;br /&gt;
:תוקן --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעויות במדמ&amp;quot;ח 11 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ב&#039; יש טעות טריגונומטרית, בסעיף ד&#039; המעבר האחרון שגוי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 1 א במבחן שהיה ב-2008 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה כתוב הגבול של הסדרה &amp;lt;math&amp;gt;\lim_{n\to \infty }\sqrt{n-\sqrt{n}}-\sqrt{n-\sqrt[3]{n}}&amp;lt;/math&amp;gt;. אפשר רמז לפתרון הגבול הזה?&lt;br /&gt;
::תכפילו ותחלקו ב  &amp;lt;math&amp;gt;\sqrt{n-\sqrt{n}}+\sqrt{n-\sqrt[3]{n}}&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:17, 21 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
::ואז ?&lt;br /&gt;
::מצמצמים את המונה והמכנה בביטוי &amp;quot;הכי גדול&amp;quot; כלומר ב&amp;lt;math&amp;gt;\sqrt{n}&amp;lt;/math&amp;gt;  --[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:40, 21 בפברואר 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פונקציות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך באופן כללי לענות על שאלות רציפות? עם כל ההגדרות כמו שכתוב במערכי תרגול או שאפשר גם לכתוב איפה שאפשר ב&amp;quot;הגיון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
:לפי הגדרות ולפי משפטים בלבד --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכיחו כי הטור&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;Sigma a_n&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
מתכנס בהחלט אם ורק אם קיים&lt;br /&gt;
C&amp;gt;0&lt;br /&gt;
כך שלכל סדרה&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;(b_n)n=1...infinity&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
המקיימת כי&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;|b_n|&amp;lt;=1&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
לכל&lt;br /&gt;
n in N&lt;br /&gt;
וכן&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;lim b_n=0, n-&amp;gt;infinity&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
מתקיים כי&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;Sigma a_n*b_n&amp;lt;=C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
n=1....infinity&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נ&amp;quot;ב,אני משום מה לא מצליח לרדת שורה,למרות שאני לוחץ על אנטר&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:השאלה הופיע בתרגילי הבית של תשע&amp;quot;א: [http://math-wiki.com/images/b/b9/10Infi1Targil7Sol.pdf ראה פתרון של תרגיל 8]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בכיוון השני אתה יכול גם להראות שהסדרה &amp;lt;math&amp;gt;a_{n}&amp;lt;/math&amp;gt; מקיימת את תנאי קושי, כך שבכל פעם תבחר סדרה מתאימה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממערכי תרגול- פונקציות- קושי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי ארז!&lt;br /&gt;
מצ&amp;quot;ב מערך תרגול  http://www.math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94&lt;br /&gt;
בשאלת ההוכחה הראשונה של קושי בה צריך להוכיח שהגבול הוא שמונה, לאחר שעשינו מכנה משותף ופישטנו את הביטוי והשאפנו את איקס ל-2 מה מעיד על כך שצריך להגדיל את השבר?ו..איך מוצאים את הדלתא????&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אנחנו רוצים להגדיל את כל הביטוי, ולמצוא דלתא שמבטיח שאפילו אחרי שהגדלנו הביטוי יהיה קטן מאפסילון ללא תלות באיקס. על מנת להגדיל את הביטוי אנחנו צריכים להקטין את המכנה. על מנת להקטין את המכנה אנחנו צריכים למצוא מספר גדול מאפס שקטן תמיד מהמכנה. אנחנו בוחרים דלתא שנותן לנו מספר כזה.. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל להלן שיש לו קישור  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא ברור איך ידעת מאיפה להתחיל .. אפשר הסבר לאיך הגעת לנקודת ההתחלה מה רמז לך לזה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יש שם כמה תרגילים, הכוונה לראשון? כאשר אנחנו מקבלים סדרה שאנו רוצים להוכיח שהיא מתכנסת יש לנו מספר שיטות. האחת היא להראות מונוטוניות וחסימות, השנייה היא למצוא נוסחא מפורשת (קשה במקרה זה) ואחרת היא להראות תנאי קושי. אין דרך לדעת בוודאות מראש איזו שיטה עובדת, יש לנסות את כולם עד אשר מצליחים לפתור את התרגיל. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::סורי שלא ציינתי זאת התכוונתי לתרגיל השני עם a1=אלפא b1=ביטא    נ.ב- &amp;quot;לא קונה בלי תימני&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כמו בתרגילים אחרים, העצה היא להתחיל לרשום כמה איברים ראשונים של הסדרה. מהר מאד רואים שאחת עולה, השנייה יורדת, והשנייה גדולה מהראשונה. אחרי שרואים את זה ניגשים להוכיח במרץ --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== היינה- שאלה קטנטנה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, בקובץ המצורף http://math-wiki.com/images/7/7b/10Infi1Targil8Sol.pdf בשאלה 3. &lt;br /&gt;
השאלה פשוטה עקרונית. אבל מבחינת ההוכחה יכולתי לומר שמתקיים לכל סדרה לקחת בפרט סדרה כלשהי (נגיד 1 חלקי n ) ששואפת ל-0 להפעיל עליה את f ולומר שמדובר על מכפלה של אפסית בחסום ולכן הגבול אפס. אמת?  &lt;br /&gt;
:לא מספיק להוכיח לסדרה מסויימת, חייבים להוכיח שזה מתקיים לכל סדרה. אחרת יכול להיות שעל הנקודות של 1 חלקי n קורה משהו אחד, ועל נקודות אחרות בסביבת אפס קורה משהו אחר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הוכחה של גבול  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי, &lt;br /&gt;
השאלה: הוכח שlimcosx=1 כאשר x שואף ל-0. &lt;br /&gt;
בוחרים סדרה כלשהי שמתכנסת ל-0 ואז מה ניתן לעשות? &lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תלוי מאיפה השאלה בחומר. בהרצאה הוכחנו שקוסינוס וסינוס הן פונקציות רציפות, זה נובע ישירות מהגדרת הרציפות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לא הצלחתי שאלה במבחן מסוים... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.studenteen.org/inf1_exam_zalcman_2009_a.pdf תרגיל 2 ג  הוכחתי שזה מתכנס בתנאי לפי דריכלה אבל אין לי רעיון עם מתכנס בהחלט...&lt;br /&gt;
:זה לא מתכנס בהחלט. בלי הקוסינוס זה נכון לפי מבחן העיבוי, עם הקוסינוס ניתן להוכיח שקוסינוס בערך מוחלט גדול מקבוע מסויים לפחות כל פעם שנייה. הרי אם הוא קרוב לאפס, אחרי אחד הוא יתרחק ממנו. לכן זה גדול מקבוע כפול טור מתבדר ולכן מתבדר. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא הבנתי כל כך איך אני מוכיח שזה מתכנס בתנאי...&lt;br /&gt;
:::מבחן דיריכליי, הוא רשום במפורט במערכי תרגול. &#039;&#039;&#039;אבל&#039;&#039;&#039; להבנתי אסור לכם להשתמש בזה במבחן, וכנראה לא יהיה תרגיל כזה במבחן. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לא הצלחתי לסווג את הנקודות קיצון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://u.cs.biu.ac.il/~sheinee/tests/math/88132/4ef1a2e00a144.pdf שאלה 6 א את 0 הצלחתח בעזרת לופיטל אבל לא הצלחתי את PI/2+PK&lt;br /&gt;
::מדובר בסוג שני. מספיק להוכיח שהגבול השמאלי ב &amp;lt;math&amp;gt;\frac{\pi}{2}&amp;lt;/math&amp;gt; אינו סופי. (אם הוא אינסופי או לא קיים בכל מקרה מדובר בסוג שני) וזה משליך גם על כל הנקודות האחרות. מספיק להוכיח שהגבול  השמאלי של המונה אינו סופי. (למה?) נניח בשלילה שהגבול סופי אזי בהכרח הגבול בין 1 למינוס 1 (נובע מערכי סינוס). נניח שהגבול הוא a.  כעת ניתן להפעיל arcsin על שני האפים שהיא פונקציה רציפה בתחום הגדרתה (משתמשים כאן ברעיון של שאלה 2 מתרגיל 10) וכמו כן לזכור ש arcsinsin t=t  ונקבל ש &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\lim_{x\to (\frac{\pi}{2})^-}tan x=arcsin a &amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אבל arcsin a הוא מספר סופי ומצד שני ידוע ש &amp;lt;math&amp;gt;\lim_{x\to (\frac{\pi}{2})^-}tan x=\infty &amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
וזו סתירה להנחה.--[[משתמש:מני ש.|מני]] 01:08, 8 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן נוסף... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.studenteen.org/ חשבון אינפי 1 בחינות של  שמואל קפלן קובץ 2 תרגיל 1 א&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אפשר להוכיח באינדוקציה ש&amp;lt;math&amp;gt;2^{n}&amp;gt;n^{3}&amp;lt;/math&amp;gt; החל מn מסויים, מכאן תמשיך!&lt;br /&gt;
אופס קודם התבלבלתי תרגיל 1 ג&lt;br /&gt;
::ניתן להיפטר מarcsin ע&amp;quot;י הצבת &amp;lt;math&amp;gt;x=sint&amp;lt;/math&amp;gt; ואז מקבלים גבול כש &amp;lt;math&amp;gt;t&amp;lt;/math&amp;gt; שואף לאפס&lt;br /&gt;
מקבלים גבול מהצורה של 1 בחזקת אינסוף. אותו אפשר לפתור ע&amp;quot;י הטלת ln (בסוף צריך להפעיל e בחזקת התוצאה הזו כדי לקבל את הגבול המקורי) אחרי השלב של הln פותרים בעזרת לופיטל. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:36, 8 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר רמז? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם פונציה f  &lt;br /&gt;
1.רציפה על [a,b] ,&lt;br /&gt;
2. קיימת נגזרת סופית בקטע ..(למיטב הבנתי הנגזרת חסומה..)&lt;br /&gt;
3. הפונקציה לא לינארית..(במה בדיוק זה עוזר לי?)&lt;br /&gt;
צ&amp;quot;ל שקיימת לפחות נק&#039; אחת שבה הנגזרת יותר גדולה מהנגזרת בין a לb  לפי לגראנג&#039;..(כאילו &lt;br /&gt;
 f(b) -f(a)/b-a&amp;lt; f&#039;(c)&lt;br /&gt;
::ברגע שהפונקציה לא ליניארית אז לא יתכן  ש &amp;lt;math&amp;gt; f(x)=f(a)+(x-a)\frac{f(b)-f(a)}{b-a}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
לכל x.&lt;br /&gt;
כלומר בהכרח קיים &amp;lt;math&amp;gt;a&amp;lt;x&amp;lt;b&amp;lt;/math&amp;gt; כך שבמקום שוויון יש אי שוויון. &lt;br /&gt;
אם למשל  &amp;lt;math&amp;gt;f(x)&amp;lt;/math&amp;gt; גדול מאגף ימין אז ניתן להסתכל בביטוי &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt; \frac{f(x)-f(a)}{x-a}&amp;lt;/math&amp;gt; ולהסיק ש... &lt;br /&gt;
אם אי השוויון הוא בכיוון השני אז ניתן להתבונן ב &amp;lt;math&amp;gt; \frac{f(b)-f(x)}{b-x}&amp;lt;/math&amp;gt; ולהסיק הדרוש. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 20:08, 8 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה :-)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן השורש של קושי לטורים חיוביים. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהוכחת מבחן השורש לטורים חיוביים נעזרים במשפט עזר על אפייון הלימסופ, בו נאמר פחות או יותר-&lt;br /&gt;
תהי &#039;&#039;&#039;סדרה כלשהי&#039;&#039;&#039;, אם קיים מספר כלשהו אשר גדול מהלימסופ של הסדרה, אזי קיימים לכל היותר מספר סופי של איברים..כמו כן קיים ניסוח גם למקרה ההפוך.&lt;br /&gt;
השאלה שלי היא, האם אין צורך לדרוש את הקיום הזה לכל סדרה חסומה?&lt;br /&gt;
::לא. זו דוגמא טובה לתנאי שמתקיים באופן ריק. אם למשל הסדרה לא חסומה מלעיל אז הגרירה: &amp;quot;אם קיים מספר כלשהו אשר גדול מהלימסופ של הסדרה, אזי קיימים לכל היותר מספר סופי של איברים..&amp;quot;  היא בהכרח &#039;&#039;&#039;פסוק אמת&#039;&#039;&#039; כי הרישא היא שקרית (הלימסופ הוא אינסוף ולכן לא קיים מספר הגדול ממנו) ולכן לא משנה מה תוצאת הגרירה, הפסוק יהיה פסוק אמת. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 11:25, 9 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר להשתמש בעובדה שהטור &amp;lt;math&amp;gt;\forall \alpha \in (-1,0]: \sum_{n=1}^{\infty} n^{\alpha}&amp;lt;/math&amp;gt; מתבדר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ושהטור &amp;lt;math&amp;gt;\forall \alpha \in (-\infty ,-1]: \sum_{n=1}^{\infty} n^{\alpha}&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס? או שצריך להוכיח כל פעם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:רק תיקון קל, הטור מתכנס אם &amp;lt;math&amp;gt;\alpha&amp;lt;-1&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
:: תיקנתי...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::עקרונית כן, תשאל בזמן המבחן. אם אומרים שלא, אז תוכיח באמצעות מבחן העיבוי (קלי קלות) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::קל לראות ש... - [http://knowyourmeme.com/photos/230191-wtf-is-this-shit בודאי!]&lt;br /&gt;
::::: נו לאן הגענו ששואלים שאלה ועונים עליה עם מימי ? &lt;br /&gt;
תודה בכל מקרה ארז :-)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== רציפות במש ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
x*logx היא רציפה במש? נראה לי שלא אבל לא הצלחתי למצוא סדרות שיפריכו לי&lt;br /&gt;
::יש את הדוגמא הזו במערכי התרגול בנושא רציפות במ&amp;quot;ש. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 15:18, 10 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם סביר שיהיה שאלה על נקודות הצטברות במבחן? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואם כן...&lt;br /&gt;
מה עושים עם זה :&lt;br /&gt;
תהי A קבוצת נקודות ממשיות. נקרא נקודה פנימית של A  לנקודה  a שייכת ל A עבורה יש סביבת אפסילון מוכלת(עבור אפסילון&amp;gt;0  כלשהו) המוכלת כולה ב- A. &lt;br /&gt;
הוכיחו כי אם B היא קבוצה המכילה את כל נקודות ההצטברות שלה, אזי הקבוצה המשלימה שלB   (שהיא R/B ) אינה מכילה אף נקודת הצטברות שאינה נקודה פנימית של R/B .&lt;br /&gt;
::אני בספק אם תהיה שאלה בנושא.  אבל,  בהנחה שנקודות הצטברות נלמדו בהרצאה אני מניח שהסיכוי הוא לא אפס. איך אפשר להוכיח? ניתן להוכיח אפילו יותר- שבתנאי השאלה R\B  אינה מכילה אף נקודה  שאינה נקודה פנימית של R\B (בלי קשר אם הנקודה היא נק&#039; הצטברות). נניח בשלילה שקיימת נקודה x השייכת לR\B וגם  שx אינה נק&#039; פנימית של R\B. &lt;br /&gt;
x אינה נק&#039; פנימית של R\B  ולכן משלילת ההגדרה של נק&#039; פנימית נקבל שכל סביבת אפסילון של x לא מוכלת ב R\B. זה שקול לכך שהחיתוך של כל סביבת אפסילון של x עם B אינו ריק. כמו כן מכיון שx שייכת ל R\B &lt;br /&gt;
אז לכל אפסילון &amp;gt; 0 בחיתוך הנ&amp;quot;ל שאינו ריק קיימת נקודה השונה מx. לכן עפ&amp;quot;י ההגדרה (או אחת השקולות) &lt;br /&gt;
x נקודת הצטברות של B אבל הקבוצה B מכילה את כל נקודות ההצטברות שלה, ומכאן x שייכת לB בסתירה לכך ש  x שייכת לR\B.--[[משתמש:מני ש.|מני]] 15:32, 10 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== רציפות במש ועוד שאלה... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להוכיח או להפריך שxcosx רציפה במש(אני די בטוח שזה הפרכה) ולהוכיח ש:הטור an מתכנס בהחלט אם ורק אם לכל סדרה bn המתכנסת ל0 הטור anbn מתכנס&lt;br /&gt;
הצלחתי את הכיוון של אם an מתכנס בהחלט אבל לא הצלחתי את השני טנקס!!!&lt;br /&gt;
וגם x*sin(1/sinx) למצוא נקודות אי רציפות:מצאתי שx=pi*k זה נקודות האי רציפות ומצאתי ש0 זה נקודת אי רציות סליקה אבל בקשר לשאר הנקודות אני לא יודע&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי &amp;lt;math&amp;gt;xcosx&amp;lt;/math&amp;gt; אתה בוחר שתי סדרות &amp;lt;math&amp;gt;x_n , y_n&amp;lt;/math&amp;gt; כך שהפרשן מתכנס ל-0, אבל &amp;lt;math&amp;gt;f(x_n)-f(y_n)&amp;lt;/math&amp;gt; לא מתכנס ל-0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי הנקודות אי רציפות אני מזכיר שאם אחד הגבולות החד צדדים הוא אינסוף, זה נקודת אי רציפות מהסוג השני.&lt;br /&gt;
אם שני הגבולות החד צדדיים שווים, אבל בנקודה הזאת הפוקנציה לא מוגדרת, זה נקודת אי רציפות סליקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי הטורים: מניחים שלכל סדרה &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;lt;/math&amp;gt; שמתכנסת ל-0 הטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum a_n b_n&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס, ואז אתה בוחר בחכמה את הסדרה &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;lt;/math&amp;gt; בצורה כזו שאתה מגיע ישירות מהטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum a_n b_n&amp;lt;/math&amp;gt; לטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum |a_n|&amp;lt;/math&amp;gt; . מקווה שעזרתי :-)&lt;br /&gt;
אפשר כאילו עזרה יותר ממה שברור מאליו? אני ניסיתי איזה שעה ומשהו את זה ולא הצלחתי..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:יש תשובות לכל השאלות האלה במערכי התרגול ובפתרונות תרגיל הבית מהשנה ומשנה שעברה. לגבי השאלה האחרונה, מחשבים גבולות חד צדדיים בעזרת לופיטל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; מדמ&amp;quot;ח שאלה 4 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפתרון רשמתם ש: כיוון שגבולותיה של הנגזרת באפס ובאינסוף סופיים והיא רציפה בכל נקודה בקטע, היא חסומה בקטע. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכן לפי משפט הפונקציה f רציפה במ&amp;quot;ש בקטע.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
עכשיו לא לגמרי ברור לי למה הגבול באפס של הנגזרת סופי..כאילו הקוסינוס של &amp;lt;math&amp;gt;1/x&amp;lt;/math&amp;gt; יכול להיות כמעט כל דבר כש הx שואף לאפס..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
: את צודקת, הניסוח שגוי. הנגזרת היא סכום של שתי  פונקציות. הקוסינוס חסומה ולפונקציה השנייה גבולות סופיים ולכן חסומה. סכום חסומות היא חסומה --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן דמה למתמטיקאים... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בקשר ל4 ב כאילו צריך שהנגזרת של הרציונלים תהיה שווה לנגזרת של האי רציונלים וגם שהפונקציה תהיה רציפה בנקודה?&lt;br /&gt;
5א אפשר רמז?&lt;br /&gt;
:לגבי 4ב - כן. לגבי 5א - איזה אי רציפות יש לפונקציה? תחשוב על פונקציה כזו לדוגמא ותראה מה קורה בה, ואולי תבין... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::הבנתי שהנקודת אי רציפות הינה מסוג שני שהגבול אינו מוגדר(כאילו לא אינסוף) אבל מה הלאה? נראה לי משהו ברציפות במש כאילו הוכחתי שהנגזרת לא יכולה להיות חסומה מלעיל וגם מלרע אבל לא רק להוכיח שהיא לא יכולה להיות רק מלרע/מלעיל&lt;br /&gt;
:::אם הפונקציה קופצת בין שני גבהים שונים היא צריכה גם לעלות וגם לרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::אז? כאילו אין לי שום רעיון עם זה... כאילו נגזרת חיובית ושלילית?&lt;br /&gt;
:::::הנקודות בציר x מתקרבות, ובציר y מתרחקות, מה זה אומר על השיפוע? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
אולי תעלה את התשובה באופן מסודר אני בחיים לא אצליח את זה וגם מלא לא מצליחים את זה...(כאילו עד עכשיו אף אחד לא פתר לי את זה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר למבחן דמה השני שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
f(x)=0 זה הרכה על א לא? כי הנגזרת היא 0 ומונוטנית וגם הפונקציה מונוטנית&lt;br /&gt;
:נכון--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי המבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יהיה במבחן שאלה של גזירת פונקציות כמו שהיו במבחנים של פרופ זלצמן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לדוגמא: גזור את הפונקציה&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\frac{\arctan (e^{sin(x)})}{(log(x))^2}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-222_%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7&amp;diff=21026</id>
		<title>שיחה:88-222 טופולוגיה/סמסטר ב תשעב/נוביק</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-222_%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7&amp;diff=21026"/>
		<updated>2012-03-27T14:47:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* ספר */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סיכומי ההרצאות של ד&amp;quot;ר נוביק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מסכם לאחר כל הרצאה של ד&amp;quot;ר נוביק את ההרצאות ב-LATeX, ולמי שמעוניין, שילחץ [http://www.studenteen.org/topology.pdf כאן]. הסיכום מתעדכן אוטומטית על אותו הלינק, לכן אין צורך בלינקים נוספים.&lt;br /&gt;
לפידבק, תיקונים, הערות ושאלות אפשר לשלוח לי מייל למייל המופיע בשער. בהצלחה!&lt;br /&gt;
:תודה על החומר. חלק מההצלחה של הויקי תלוייה בתרומה של הרבה אנשים וביכולת לערוך ולעדכן. אם אתה כבר רושם בלקטס בו תומכת הויקי מדוע שלא תסכם כאן באתר? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::אני מעדיף לרשום בסופו של דבר תוכן כמסמכי PDF גם בגלל הניידות (האפשרות להעבירם בקלות ממקום למקום, ומ-device ל-device), האפשרות לעריכת העיצוב של המסמך וכדומה, וגם כגיבוי (מאשר כשזה נכתב באינטרנט).&lt;br /&gt;
:::ניידות וגיבוי הן הסיבות לשימוש באתר שעובד על כל מכשיר ושומר כל גרסא וכל שינוי שאי פעם נעשו. העיצוב גם ניתן לשליטה כפי שאפשר לראות בדפים ברחבי האתר. חלק מהמטרה היא לחסוך עבודה הנעשית כל שנה מחדש. ברגע שהמסמך הוא נפרד לא ניתן לשנות אותו, לקשר לקןרסים אחרים, לחפש מושגים באתר וכדומה. אדם אחד לא יכול לכתוב את כל הנושאים במתמטיקה לבדו ולכן הקמתי את האתר אליו כל מרצה וכל תלמיד יכולים לתרום. האתר פתוח וללא מטרות רווח והוא ישאר כזה גם בעוד שנים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
:אודה לך אם לא תמחק את ההערות שלי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגשת תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני רשום לקבוצה של מני, אך אני לא אוכל להגיע אליה בגלל חפיפה של קורסים. האם ניתן להגיש את התרגילים בקבוצה של לואי (ובאותו אופן גם התרגילים חוזרים לשתי הקבוצות?)&lt;br /&gt;
תודה מראש.&lt;br /&gt;
::דבר איתי במייל. (תלחץ על השם שלי ותראה אותו) --[[משתמש:מני ש.|מני]] 19:20, 24 במרץ 2012 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ספר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש ספר כלשהו שמישהו יכול להמליץ עליו (באנגלית גם טוב)?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-211_%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=20832</id>
		<title>שיחה:88-211 אלגברה מופשטת חורף תשעב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-211_%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=20832"/>
		<updated>2012-03-22T14:59:16Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* שאלה ממבחן */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה לדוגמא==&lt;br /&gt;
האם &amp;lt;math&amp;gt;\mathbb{N}&amp;lt;/math&amp;gt; עם פעולת הכפל הינה חבורה?&lt;br /&gt;
:לא, משום שפרט למספר &amp;lt;math&amp;gt;{1}&amp;lt;/math&amp;gt;, כל השאר אינם הפיכים בקבוצה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי gcd == &lt;br /&gt;
שלום לכולם.&lt;br /&gt;
שאלה קצת טיפשית שאני בתכלס יודע את התשובה אבל עדיין מציק לי.&lt;br /&gt;
אם &amp;lt;math&amp;gt;gcd(a,b)=x&amp;lt;/math&amp;gt; אז אני יכול לומר גם ש-&amp;lt;math&amp;gt;gcd(b,a)=x&amp;lt;/math&amp;gt; נכון?&lt;br /&gt;
האם אני צריך להוכיח את זה? נשמע לי טריוויאלי למדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: &#039;&#039;&#039;תשובה:&#039;&#039;&#039; כמובן שמתקיים &amp;lt;math&amp;gt;gcd(a,b)=gcd(b,a)&amp;lt;/math&amp;gt;. ההוכחה של טענה כזאת היא אכן טריוויאלית, ואין צורך לרשום אותה. ניתן לומר שאם d מחלק את a וגם ואת b, אז ברור שהוא מחלק את b וגם את a, והטענה נובעת מייד מזה, כיוון שקבוצת המחלקים של a ו b שווה לקבוצת המחלקים של b ו a, ולכן גם המחלק הגדול ביותר בשני המקרים שווה. אם היינו כותבים את זה בפסוקים לוגיים אז היינו צריכים להשתמש בקומוטטיביות של וגם. [[משתמש:Wishcow|Wishcow]] 22:08, 30 באוקטובר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&amp;lt;br/&amp;gt;&lt;br /&gt;
::: תודה רבה! בעיקרון עברתי על מערך השיעור וראיתי שיש עוד חומר שלא הספקנו. לדוגמא, סדר של חבורה, וזה חומר שמופיע בתרגיל. האם אפשר לפתור את התרגיל אם מה שהספקנו בכיתה או שיש חומר שאנו צריכים ללמוד כדי לענות על התרגיל (כמובן שבלי שום קשר, אני אעבור על החומר שלא למדנו בכיתה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::&amp;quot;סדר של חבורה&amp;quot; זה לא חומר חדש, כי אם פשוט דרך לומר &amp;quot;מספר האיברים בחבורה&amp;quot;. הכוונה בתרגיל היא להוכיח כי אם מספר האיברים בחבורה הוא 4 אז החבורה היא אבלית.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 09:37, 1 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי טבלאות כפל == &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום,&lt;br /&gt;
רציתי לשאול שאלה לגבי טבלאות כפל. לפי מה שאני מבין ממערך השיעור, כל טבלת כפל שהיא סימטרית ואשר מייצגת חבורה אזי החבורה היא אבלית. השאלה היא כזאת, האם הסדר של האיברים בטבלת הכפל בעמודות ובשורות משנה? כי אם כן, כדי להוכיח את שאלה 2 נדרשים 16 טבלאות כפל שונות. האם אני צריך לכתוב את כולן ולהראות שהן סימטריות? יש דרך יותר הגיונית?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: &#039;&#039;&#039;תשובה:&#039;&#039;&#039; סידור האיברים מחדש בעמודות והשורות לא משנה. מבחינתנו סידור מחדש הוא כמו לתת שמות חדשים לאיברים בחבורה, לדוגמא a במקום 0 וכו&#039;, ולכן אין 16 טבלאות כפל שונות. הכי טוב זה לתת שמות בצורה &amp;quot;אקראית&amp;quot; לאיברים בחבורה, לדוגמא בחבורה מסדר 4 ניתן {e,a,b,c} ואז נראה מה האפשרויות. אנחנו יודעים של a יש הפכי, אז &amp;quot;נניח&amp;quot; שזה b, וכך נמשיך. אין טעם לבדוק את המקרה ש c הוא ההפכי של a, כי אז פשוט נחליף את השמות של b ו c, כך ממשיכים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה לגבי תרגיל בית 2 סעיף 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הכוונה לחבורה אבלית? או לחבורה רגילה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:: &#039;&#039;&#039;תשובה:&#039;&#039;&#039; חבורה רגילה, לאו דווקא סופית. פותרים את התרגיל ע&amp;quot;י משחקים אלגבריים של כפל וצמצום, נוסף גם רמז לתרגיל. [[משתמש:Wishcow|Wishcow]] 10:27, 10 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הפיך משמאל (בה&amp;quot;כ) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שבוע טוב,&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הפכי משמאל (או מימין) יחיד?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
--[[משתמש:OdeliaSG|OdeliaSG]] 00:41, 20 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
We want Moshiach now !!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:במונויד לא אבלי, ייתכן שלאיבר יהיו שני הפכיים משמאל, ואף יותר.[[משתמש:Adam Chapman|Adam Chapman]] 21:58, 20 בנובמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעויות נפוצות בתרגיל בית 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי שאלה 3:&lt;br /&gt;
שימו לב. העובדה ש-HK=KH לא גוררת ש-hk=kh לכל h מ-H ו-k מ-K.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העובדה שאיבר מהצורה ab שייך ל-HK לא גוררת ש-a שייך ל-H ו-b שייך ל-K.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העובדה ש-HK תת-חבורה של G ממש, אבל ממש לא גוררת ש-KH תת-חבורה של G.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי שאלה 4:&lt;br /&gt;
בגלל שהשאלה הזאת קלה יחסית, יש להיות מדויקים- אוסף המחלקות הוא לא אוסף של מטריצות, אלא אוסף של &#039;&#039;&#039;מחלקות&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== טעויות נפוצות בתרגיל 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי שאלה 3: שימו לב, כאשר חבורה פועלת על עצמה (ע&amp;quot;י כפל משמאל למשל, או הצמדה, או בכל דרך אחרת) המסלולים אינם בהכרח תתי חבורות שלה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי שאלה 5: רבים מכם כתבו שחבורה מסדר p^3 שאינה אבלית תהווה הפרכה. זה נכון כמובן, אבל לאחר שמוכיחים זאת, &#039;&#039;&#039;יש להראות שאכן קיימת חבורה כזאת&#039;&#039;&#039;. דוגמאות סטנדרטיות יכולות להיות החבורה הדיהדרלית מסדר 8, או חבורת הקווטרניונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה ממבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך מוכיחים כי חבורת התמורות Sn נוצרת ע&amp;quot;י שני איברים?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=17564</id>
		<title>שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91&amp;diff=17564"/>
		<updated>2011-12-27T12:11:25Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* בוחן לתיכוניסטים מספר 2 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-132 אינפי 1 סמסטר א&#039; תשעב/ארכיון 1| ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל שהוכח במערכי תרגול - גבולות חלקיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערכי תרגול יש תרגיל (לו מצורפת הוכחה): מצא סדרה שקבוצת הגבולות החלקיים שלה מהווה את כל המספרים הממשיים.&lt;br /&gt;
העניין הוא שמכיוון שאת איברי סדרה ניתן לשים בקבוצה ולכן עוצמת הקבוצה היא אלף אפס (סדרה היא בת מניה) ואם יוצרים קבוצה של גבולות חלקיים של סדרה, ובקבוצה הזו אמורים להיות כל המספרים הממשיים אז עוצמת הקבוצה היא אלף, משמע יש בה יותר איברים מאשר בסדרה. זה לא מתחבר לי. (אבקש שתסבירו לי את הטעות שלי ולא את ההוכחה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לגבולות חלקיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחרי שמצאתי גבולות חלקיים ע&amp;quot;י הצבת n זוגי וn אי זוגי איך אני מוכיח שהם הגבולות החלקיים היחידים? הדוגמא בכתה של בחירת סביבה כללית של גבול ולהראות שיש שם מספר סופי של איברים לא ברורה לי אם אפשר הסבר נוסף ודוגמא טובה  תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יהי M גבול חלקי של הסדרה , אזי קיימת תת-סדרה &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k}}}&amp;lt;/math&amp;gt; של הסדרה המקורית, המתכנסת אליו. היא בהכרח מכילה כמות אינסופית של איברים במקומות זוגיים, או אינסוף איברים במקומות האי זוגיים [אחרת בתת סדרה יש מספר סופי של איברים. סתירה]. ניקח את תת- תת-הסדרה &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k_{m}}}}&amp;lt;/math&amp;gt; של אותם אינסוף איברים. סדרה זו היא גם תת סדרה של האיברים במקומות האי זוגיים\זוגיים ולכן מתכנסת לגבול L שהוא הגבול של האיברים במקומות האי זוגיים\זוגיים. אבל בגלל ש &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k}}}&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנסת, אז כל תת סדרה שלה מתכנסת לאותו הגבול M. קיבלנו M=L [כי הגבול של &amp;lt;math&amp;gt;{a_{n_{k_{m}}}}&amp;lt;/math&amp;gt; מוגדר היטב]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תאריכי הבחנים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למחלקת מתמיקה באוניברסיטת בר אין שלום&lt;br /&gt;
יש משהו שמאוד מאוד מפריע לי בהתלנות ואני מרגיש שאני מוכרח לספר, גם לא תוכלו לעשות שום דבר בנידון ואני מאוד מאוד מקווה שתוכלו:&lt;br /&gt;
אני חושב שתאריכי הבחנים הם פשוט בדיחה.&lt;br /&gt;
בחנים לתיכוניסטים כשיש חופש מהלימודים?!?!? סליחה על המילה אבל זו פשוט שערוריה !!&lt;br /&gt;
בזמן החופש מהלימודים אנחנו רוצים לצאת, להנות, לטייל עם המשפחה ועם תנועות הנוער, לטוס , ובעיקר לנוח מהלימודים.אני חושב &lt;br /&gt;
שזה ממש לא הזמן המתאים לבוחן כי זה גורם לנו להפסיד המון המווון המון.&lt;br /&gt;
אל תשכחו שלמרות שאנחנו סטודנטים אנחנו גם ילדים !!!&lt;br /&gt;
בתודה, ובתקווה לקבלת מענה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין חופש מהלימודים בחנוכה באוניברסיטה (הלימודים מפסיקים אחרי ארבע). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נכון אבל יש חופש מהלימודים !! ואנחנו רוצים לנצל אותו בלחפוש ולנוח ולטייל ולא בללמוד לבחנים או לעשות אותם&lt;br /&gt;
בבקשה תבינו אותנו !!!!!!!!!!!!!! תדחו את הבחנים לאחחרי החופש ! לשבוע אחריו! במילא אנחנו מותרים על מלא דברים ביומיום..אז גם בחנוכה ?!&lt;br /&gt;
אני חוזר, למרות שאנחנו סטודנטים אנחנו ילדים וכמה שאנחנו רוצים תתואר הזה אנחנו רוצים גם לחיווות !!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ובנוסף :&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה הכוונה הוכח במפורש - עפ&amp;quot;י הגדרה? &lt;br /&gt;
האם אני יכול להוכיח שהסדרה אינה סדרת קושי (ולכן היא לא מתכנסת במובן הצר) + מונוטנית עולה = שואפת לאינסוף?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:באיזו שאלה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הרחבה לאריתמטיקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניסיתי לשווא להוכיח עפ&amp;quot;י הגדרה ש&amp;lt;math&amp;gt;lim a_n^{limb_n}=lim a_n^{b_n}&amp;lt;/math&amp;gt;   (כאשר הגבולות קיימים). איך עושים את זה? (או מפריכים)&lt;br /&gt;
:: לאחר שתלמדו על פונקציות רציפות ותוכיחו שפונקצית ln רציפה, התשובה לשאלה תהיה יותר ברורה.&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר לתרגיל 5 שאלה 5 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בקשר לרמז שם : איך אני מוכיח באינדוקציה לא מוצא הנחה טובה כדי להחמיר איתה בk+1 זה פשוט לא מסתדר אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:: אפשר להסתכל בפתרונות.  :--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 שאלה 2  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1.על מנת להוכיח ש-0 הוא הגבול החלקי היחיד. מספיק לי להוכיח (בדומה להוכחה בכיתה) שקיימת סביבה של L&lt;br /&gt;
(0,2L) כך שב-+R אי זוגיים אין לי כלל איברים ובזוגיים יש לי n0 איברים? &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2. יכולתי לצורך העניין לקחת דוג&#039; מספרית נגיד הסביבה של 2 ולהסיק באותה הדרך על (0,4) למשל?&lt;br /&gt;
:: יש שוני מהותי בין התרגיל הזה לבין התרגיל שהיה בכיתה. בתרגיל שהיה בכיתה (אם אני זוכר אותו נכון)&lt;br /&gt;
היו שני גבולות חלקיים אחד 0 (למעשה  כל האיברים במקומות האי זוגים היו אפס , או שזה היו דוקא האיברים במקומות הזוגיים אני לא זוכר) והשני אינסוף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נניח שהזוגיים שאפו לאינסוף אז ידענו מהגדרת שאיפה לאינסוף שכמעט כל איברי תת הסדרה הזו  בקרן &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;(2L,\infty)&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן הסקנו שיש בסה&amp;quot;כ לכל היותר מספר סופי של איברים בקטע (0,2L). המצב בתרגיל הזה שונה מאד גם האי זוגיים וגם הזוגים שואפים לאפס. לכן ההוכחה ההיא פשוט לא תעבוד, הטיעון שצינתי קודם ממש אינו נכון במקרה זה וצריך לקחת סביבת אפסילון אחרת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר להיעזר בעובדה שבמקומות האי זוגיים הסדרה זהותית אפס ובמקומות הזוגיים סדרה מונוטונית יורדת לאפס&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שהאיבר הראשון שלה הוא &amp;lt;math&amp;gt;2(\frac{4}{5})^2&amp;lt;/math&amp;gt; ברור שאם היה בכלל איזשהו גבול חלקי אחר הוא היה צריך להיות בין 0 ל &amp;lt;math&amp;gt;2(\frac{4}{5})^2&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן מספיק להראות שלא קיים גבול חלקי L בטווח זה. מכיון שסדרת  הזוגיים שואפת לאפס ניתן להסיק שלכל L בטווח זה קיים  n0 יחיד כך ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;2(\frac{4}{5})^{2(n_0+1)}\leq L\leq 2(\frac{4}{5})^{2n_0}&amp;lt;/math&amp;gt; מזה אפשר להסיק שקיימת סביבת אפסילון  לL שאין בה בכלל איברים מאיברי הסדרה ולכן L אינו גבול חלקי.--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תשובות לתרגיל 5 באינפי לאנשי מדעי המחשב  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום רב, &lt;br /&gt;
מדוע לא פורסמו התשובות לשאלות של תרגיל 5 במדעי המחשב? &lt;br /&gt;
איך נוכל להשוות וכן איך נוכל ללמוד עבור הבוחן שיש שבוע הבא?&lt;br /&gt;
תודה רבה.&lt;br /&gt;
:תרגיל חמש עוד לא הוגש, כעת עוד לא נכתבו פתרונות. תלמדו מהחומר שכן יש, ואתם מוזמנים לשאול שאלות במקרה ומשהו לא ברור --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערכי התרגול, אינפי1, חסמים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום ארז,&lt;br /&gt;
אני חושב שבמערכי התרגול של חסמים בהוכחת המשפט על חסם עליון חסר טקסט. הטקסט מסתים &amp;quot;מכיוון שאפ &amp;quot; ..&lt;br /&gt;
עיונך. =].&lt;br /&gt;
:אביט בזה, תודה --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן מדמ&amp;quot;ח ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הבוחן הקרוב יכלול שאלות מתרגיל 2 - חסמים? (כן אנחנו יודעים שחייב לדעת חסמים בשביל סדרות, זה רק בשביל למקד קצת יותר).&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 , שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם מותר השימוש במשפט סדרה שלא מתכנסת ל0 הטור שלה מתבדר?&lt;br /&gt;
::כן.--[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בקשר ל-ln ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם  ln(n שואף לאינסוף? ו1 חלקי הביטוי הזה שואף ל0?&lt;br /&gt;
ומה קורה במקרה של n =1 ? n  מתייחסים אליו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:(לא מתרגל): כן, (ln(n שואפת לאינסוף, כי יהי M ממשי, ניקח N = e^M וכל n טבעי שגדול מ N מתקיים ln(n)&amp;gt;M . 1 חלקי הביטוי הזה מתכנס ל 0 כי נראה לי שמשפט כזה היה בשיעורי בית (בכ&amp;quot;מ ממש קל להוכיח שאם סדרה מתכנסת לאינסוף אז ה&amp;quot;הופכית&amp;quot; שלה מתכנסת ל 0). עבור n=1 הביטוי לא מוגדר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שלום רב,&lt;br /&gt;
הבנתי כי הבוחן יכלול שאלות מתריול חמש,&lt;br /&gt;
תוכל בבקשה להעלות פתרונות של התרגול? &lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
:הועלו פתרונות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== [מדמ&amp;quot;ח] תרגיל 5 שאלה 2 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה אמנם לא משנה את הפתרון אבל בשלב האחרון בתשובה ששמתם, האיבר האחרון במונה הוא &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &amp;lt;math&amp;gt;1 / (n ^ 10)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא אמור להיות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &amp;lt;math&amp;gt;1 / (n ^ 1.5)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:צודק, הרי כפלנו את המונה ואת המכנה ב &amp;lt;math&amp;gt;\frac{1}{n^{5/2}}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 4 א&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את הפתרון נראלי שהם דילגו על מספר שלבים ולא הכלילו את הINF בפתרונם&lt;br /&gt;
:מראים שם, שאם ניקח תת-סדרה &#039;&#039;&#039;מתכנסת&#039;&#039;&#039; של &amp;lt;math&amp;gt;a_n&amp;lt;/math&amp;gt;, אזי הגבול שלה יהיה גדול או שווה ל &amp;lt;math&amp;gt;-\limsup(-a_n)&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
:כמו כן, מצאנו תת סדרה ספציפית המתכנסת לגבול זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ביחד, יוצא שזה הגבול החלקי הכי קטן של &amp;lt;math&amp;gt;a_n&amp;lt;/math&amp;gt; או במילים אחרות, &amp;lt;math&amp;gt;\liminf(a_n)=-\limsup(-a_n)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== [מדמ&amp;quot;ח] תרגיל 5 שאלה 4 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניסיתי שעות להבין את הפתרון ללא הצלחה.&lt;br /&gt;
נראה כאילו בכל שורה מגיעים למסקנות לפי חוקים שלא למדנו בכלל או למסקנות לא הגיוניות בכלל (למשל את הסוגריים בפתרון נראה לי שאפשר להפריך).&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר מה בדיוק הולך שם? &lt;br /&gt;
(עם תקווה קלושה לתגובה עוד היום ^_^)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על  טורים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם אפשר לכתוב בפוסט הזה את המשפטים כמו אם שני טורים מתכנסים אז הסכום של שניהם גם מתכנס וכן הלאה? האם מכפלת טורים מתכנסים גם היא טור שמתכנס? פשוט אני לא מוצא את זה בשום מקום תודה..&lt;br /&gt;
:סכום של טורים מתכנסים מתכנס, מכפלה &#039;&#039;&#039;בקבוע&#039;&#039;&#039; של טור מתכנס היא מתכנסת. מכפלת טורים היא דבר לא מוגדר, אם אתה כופל איבר איבר אז זה מתכנס אם הטורים חיוביים, ואם לא זה לא חייב להתכנס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם הראתי ע&amp;quot;פ כלל מסויים שהוא מתכנס וע&amp;quot;פ כלל מסויים אחר או אולי אותו כלל שהוא מתבדר זה אומר שהיא אפשר להסיק כלום לגביו? תודה&lt;br /&gt;
:: כדי להוכיח שמהתבדרות הטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; לא ניתן להסיק שהטור השני שבשאלה מתבדר מספיקה דוגמא נגדית לטור א&#039; שמתבדר אבל שהטור  ב&#039; מתכנס. באופן דומה תספיק דוגמא נגדית אחרת... בשביל להוכיח שלא ניתן להסיק מהתבדרות סוג א&#039; את התכנסות סוג ב&#039;. --[[משתמש:מני ש.|מני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מני היקר אני באמת לא מבין איך אתה מסיק מהשאלה שצריך רק שתי דוגמאות נגדיות ולא הוכחה כללית כי הרי הדוגמאות מראות רק לסדרות ספציפיות ולא לכל הסדרות.. תודה....&lt;br /&gt;
:: אם השאלה היתה: &amp;quot;הוכח שמהתבדרות הטור החיובי &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; ניתן להסיק שהטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty \frac{a_n}{1+a_{n}^2}&amp;lt;/math&amp;gt; מתבדר&amp;quot;, מה היה צריך להוכיח?  שאם יש טור חיובי &#039;&#039;&#039;כלשהו&#039;&#039;&#039; &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; המתבדר אז גם  &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty \frac{a_n}{1+a_{n}^2}&amp;lt;/math&amp;gt; מתבדר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם מבקשים להוכיח &#039;&#039;&#039;שלא&#039;&#039;&#039; ניתן להסיק את זה אז המשמעות היא שדווקא צריך למצוא דוגמא נגדית. כנ&amp;quot;ל לגבי &#039;&#039;&#039;אי&#039;&#039;&#039; האפשרות להסיק שאם&lt;br /&gt;
שאם יש טור חיובי כלשהו &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_n&amp;lt;/math&amp;gt; המתבדר אז  &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty \frac{a_n}{1+a_{n}^2}&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס.&lt;br /&gt;
--[[משתמש:מני ש.|מני]] 16:41, 21 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי איך הכיוון &amp;lt;math&amp;gt;=&amp;gt;&amp;lt;/math&amp;gt; מתקיים. &lt;br /&gt;
הרי אפשר להציב &amp;lt;math&amp;gt;a_n=\frac{1}{n}&amp;lt;/math&amp;gt; ו &amp;lt;math&amp;gt;b_n=(-1)^{n+1}&amp;lt;/math&amp;gt; ובמקרה זה הטור &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty a_nb_n&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס לפי לייבניץ ואילו הטור &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty |a_n|&amp;lt;/math&amp;gt; אינו מתכנס.&lt;br /&gt;
לפי הבנתי הדבר צריך להתקיים &#039;&#039;&#039;לכל&#039;&#039;&#039; סדרה &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;lt;/math&amp;gt; חסומה.&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
--[[משתמש:רן|רן]]--&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הכיוון שאתה מדבר עליו דורש שהטור יתכנס &#039;&#039;&#039;לכל&#039;&#039;&#039; סדרה חסומה. הדוגמא שלך לא סותרת את הטענה, כי הטור &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty b_n \frac{1}{n}&amp;lt;/math&amp;gt;=&amp;lt;math&amp;gt;\sum_{n=1}^\infty b_n a_n&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
לא מתכנס &#039;&#039;&#039;לכל&#039;&#039;&#039; סדרה חסומה &amp;lt;math&amp;gt;b_n&amp;lt;/math&amp;gt;. למשל, הוא מתבדר עבור הסדרה הקבועה &amp;lt;math&amp;gt;b_n=1&amp;lt;/math&amp;gt;. --[[משתמש:לואי פולב|לואי]] 22:48, 21 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי תודה רבה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הבדלים בהגדרת הגבול ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההגדרה שבמערכי התרגול שונה מההגדרה של ד&amp;quot;ר שיין (מניחים שהפונ&#039; מוגדרת על כל הסביבה, ולא רק שזאת נקודת הצטברות). &lt;br /&gt;
האם במבחן מותר יהיה להשתמש בכל אחת מההגדרות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 מדעי המחשב קריטריון קושי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 4 - האם הכוונה לשימוש במבחן ההתכנסות של קושי?&lt;br /&gt;
אם לא, האם ניתן להעלות סיכום למערכי התרגול של קריטריון קושי (+דוגמא :))?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא מבחן קושי. הכוונה היא להראות שסדרת הסכומים החלקיים הינה סדרת קושי - זה נקרא קריטריון קושי להתכנסות טורים. בשפה של טורים זה נראה כך:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:טור מקיים את קריטריון קושי אם לכל אפסילון גדול מאפס, קיים מקום בסדרה כך שהחל ממנו והלאה, לכל m&amp;gt;n שנבחר מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;\Big|\sum_{i=n}^ma_i\Big|&amp;lt;\epsilon&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:--&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חומר לבוחן תיכוניסטים ב - 28/12 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתרגלים יקרים חג שמח, מהו החומר לבוחן התיכוניסטים שיתקיים ב - 28/12?&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
:תרגילים 4,5,6 --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בש&amp;quot;ב 5 נתתם משפט על גבולות חלקיים שפותר את תרגיל 2 בקלות. האם בבוחן ניתן להשתמש בו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 6 שאלה 3a ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מציבים דווקא n=0,-1,-2?&lt;br /&gt;
:: אפשר להציב כל שלושה ערכים שרוצים כדי לקבל 3 משוואות ולמצוא את &amp;lt;math&amp;gt;A,B,C&amp;lt;/math&amp;gt;. זה מה שעושים בשיטת השברים החלקיים. עם זאת נוח להציב ערכים שמאפסים בכל פעם את המקדמים של שניים מתוך שלושת המקדמים של &amp;lt;math&amp;gt;A,B,C&amp;lt;/math&amp;gt;, כי אז המשוואות הרבה יותר פשוטות. כך למשל, אם מציבים n=0 מקבלים &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;2A=1&amp;lt;/math&amp;gt; וקל לראות ש &amp;lt;math&amp;gt;A=\frac{1}{2}&amp;lt;/math&amp;gt; --[[משתמש:מני ש.|מני]] 21:22, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תת-סדרה מונוטונית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר דוגמא לסדרה לא-חסומה שאין לה תת-סדרה מונוטונית? (בעקבות תר&#039; 4 שאלה 5)&lt;br /&gt;
:: אי אפשר כי לא קיימת דוגמא כזו. גם לסדרה לא חסומה בהכרח יש תת סדרה מונוטונית. לסדרה לא חסומה מלעיל קיימת תת סדרה מונוטונית עולה ממש. לסדרה לא חסומה מלרע קיימת תת סדרה מונוטונית יורדת ממש. --[[משתמש:מני ש.|מני]] 21:30, 26 בדצמבר 2011 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בוחן לתיכוניסטים מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול לומר לי באיזה שעה יתקיים מחר הבוחן לתיכוניסטים באינפי 1 ואיפה (הבוחן של 28/12)?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-236_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%A5&amp;diff=15305</id>
		<title>שיחה:88-236 תשעא סמסטר קיץ</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-236_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%A5&amp;diff=15305"/>
		<updated>2011-10-25T01:16:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Dansh: /* מבחן מועד א&amp;#039; */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;=תרגילי בית=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== &#039;&#039;&#039;[[88-236 תשעא סמסטר קיץ/שאלות ותשובות - ארכיון 1|ארכיון תרגיל 1]]&#039;&#039;&#039; ==&lt;br /&gt;
== &#039;&#039;&#039;[[88-236 תשעא סמסטר קיץ/שאלות ותשובות - ארכיון 2|ארכיון תרגיל 2]]&#039;&#039;&#039; ==&lt;br /&gt;
== &#039;&#039;&#039;[[88-236 תשעא סמסטר קיץ/שאלות ותשובות - ארכיון 3|ארכיון תרגיל 3]]&#039;&#039;&#039; ==&lt;br /&gt;
== &#039;&#039;&#039;[[88-236 תשעא סמסטר קיץ/שאלות ותשובות - ארכיון 4|ארכיון תרגיל 4]]&#039;&#039;&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
= &#039;&#039;&#039;[[88-236 תשעא סמסטר קיץ/שאלות ותשובות - שונות|שונות]]&#039;&#039;&#039; =&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מבחן מועד א&#039;==&lt;br /&gt;
מישהו יכול להעלות בבקשה את מבחן מועד א?&lt;br /&gt;
ואם אפשר גם את הפתרון&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מבחן מועד ב&#039;==&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Dansh</name></author>
	</entry>
</feed>