<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Roy141095</id>
	<title>Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://math-wiki.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=Roy141095"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Roy141095"/>
	<updated>2026-04-22T20:53:06Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.39.4</generator>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23409</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23409"/>
		<updated>2012-06-02T15:10:23Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* בעיה בהזחה */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_4| ארכיון 5]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 7-8.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב &amp;quot;כתבו פרוצדורה אשר מקבלת כקלט&amp;quot;... לא זכור לי שלמדנו איך כותבים פונקציה ב MUPAD (יתכן שאני טועה). הכוונה היא סתם לכתוב קוד עם שני פרמטרים שקל לשנות אותם?&lt;br /&gt;
: לשתי קבוצות של יום שני לא היה תרגול בשבוע שעבר. זאת גם סיבה שהתרגיל לא לשבוע הבא אלא בשבוע 10-14/06. אם אתה לא שייך לקבוצות האלה, אז כן למדנו מה הן פרוצדורות ואיך כותבים אותם (תשים לב, לא פונקציות). הכוונה היא בדיוק מה שכתוב בתרגיל ולא &amp;quot;סתם קוד עם פרמטרים&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:11, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לעניין מיופד מה ההבדל בין פונקציה לפרוצדורה?&lt;br /&gt;
: פונקציה זה ביטוי מהצורה: f:=x-&amp;gt;x^2+a*x, פרוצדורה היא קטע קוד שיכול להכיל מספר שורות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:00, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה מספר 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך למצוא גם את כל המספרים המושלמים או שיש למצוא רק את המספרים החברים כך ש a שונה מ b?&lt;br /&gt;
: צריך לעשות את מה שמבקשים בשאלה. אם a יהיה שווה ל-b, אז במקרה הפרטי הזה תבדוק למעשה האם a הוא מספר משוכלל. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:39, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגדרה כביטוי או פונקציה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ככלל, מה ההבדל אם מגדירים פונקציה כ f:= &lt;br /&gt;
או כ f:= x-&amp;gt; (עם החץ). לאיזה עניינים זה משנה? מבדיקה שלי לעניין ציור גרף עם plot, שניהם עושים את אותו דבר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== mupad גרוע ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההודעה שהייתה כאן נמחקה.&lt;br /&gt;
הפורום מיועד לשאלות ותשובות ולא לבכי ותסכולים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:44, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה הפקודות ששקולות במיופד ל clc ו clear ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
של מטלב ?&lt;br /&gt;
: clc זה דבר די חסר משמעות במיופד. מקבילה ל- clear זה reset(): --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:28, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הפרוצדורה צריכה להציג גם שברים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;\frac{m}{n}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;m&amp;gt;n&amp;lt;/math&amp;gt; ובפרט מספרים שלמים?&lt;br /&gt;
: כן. מן הסתם כל מספר אמור להופיע רק פעם אחת. לא צריכים להופיע חזרות כמו 3/1, 6/2, 9/3 וכו&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:34, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== fsolve ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע מתי צריך להשתמש ב fsolve מ numeric, או ב fsolve הרגיל של מיופד ?&lt;br /&gt;
כלומר איך אני יודע מה אתם דורשים&lt;br /&gt;
: אנחנו דורשים פתרון. אם solve או fsolve סימבוליים הצליחו למצוא פתרון, אז זהו הפתרון המדויק והוא עדיף על פתרון מקורב. אם מיופד לא מצליח למצוא פתרון מדויק, אז אין ברירה - מסתפקים בפתרון מקורב. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:51, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
ומה ההבדל בין fsolve ל solve (שניהם של מיופד) ?&lt;br /&gt;
: help --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:01, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעייה עם פתרון משוואה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעייה : כשאני בא לפתור משוואה (השוואה של נגזרת ל 0), בתחום מסויים, נגיד 2..2- , עם הפקודה solve. אני צריך להמתין לפעמים 3 דקות (!) לפתרון . לא רק זה, זה גם מרגיש שזה מעמיס את המחשב. אמנם בסוף אני מקבל פתרון, אבל רק אחד, למרות שיש יותר. מה הסיבה, ואיך אפשר לקבל יותר פתרונות בקטע שנתתי ?&lt;br /&gt;
: הכל תלוי בפונקציה. לפעמים זה באמת לוקח יחסית הרבה זמן (זה גם תלוי במחשב, אני אישית לא הגעתי לזני חישוב כל כך ארוכים בפקודת solve). פקודה זאת מנסה למצוא פתרון מדויק, וזה כן יכול להיות די מסובך ולעתים אפילו בלתי אפשרי. במקרים אלה משתמשים בחישובים מקורבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:05, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מוזר, כי זו פונקציה שאתם נתתם.. אולי עשיתי משהו לא טוב.&lt;br /&gt;
בכל זאת, לא הבנתי למה אני מקבל רק פתרון אחד כשיש יותר . איך אני יכול לשלוט על מספר הפתרונות שאני מקבל ?&lt;br /&gt;
: תיכנס ל- help, זה אמור לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:14, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בדקתי כבר, הסתכלתי ב Examples ולא מצאתי דרך לשלוט על מספר הפתרונות שאני רוצה בקטע מסויים. אם מספר הפתרונות סופי - הוא נותן את כולם. אם הוא אין סופי אז לעיתים אפשר לקבל תשובה בפורמט כמו: 2k כאשר k טבעי. אבל במקרה שלי לא מצאתי דרך (יש אינסוף פתרונות) לקבל מספר מסויים של פתרונות בקטע נתון..&lt;br /&gt;
: יכול להיות שאין צורה סגורה להציג את כל אינסוף הפתרונות.  לא תמיד יש מזל שהפתרונות נעים עם קציפות של k. לדוגמא, יש אינסוף פתרונות ל- &amp;lt;math&amp;gt;tan(x) = x,\ \forall x \in \R&amp;lt;/math&amp;gt; אבל אין להם צורה סגורה. כמו כן, לעתים מיופד לא מצליח להגיע לפתרון. לפעמים יש דרכים לכוון אותו ולפעמים לא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:37, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להשתמש ב while? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כותרת&lt;br /&gt;
: לא למדנו אותם בתרגול ואין בו צורך לתרגיל בית 9, אבל יש עוד שני סוגי לולאות במיופד - while ו- repeat until.&lt;br /&gt;
: כמו שאר הדברים במיופד, אפשר למצוא גם הגדרות וגם דוגמאות ב- help. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 11:51, 2 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 3 כשביקשתם את המספרים החברים - אתם מתכוונים לכאלה עם סכום גורמים שווה אחד לשני או סכום מחלקים?&lt;br /&gt;
כי חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי על מספרים חברים רק על ידידים ובידידים רשום שזה סכום מחלקים...&lt;br /&gt;
אשמח להסבר מפורט יותר על מספרים חברים.&lt;br /&gt;
בנוסף, לימדתם בהרצאה על factor שמראה את הגורמים אבל אם למשל יש את 2 פעמיים הוא מציג אותו כ 2^2 וזאת בעיה כשסוכמים אותם, יש פקודה שפשוט רושמת את הגורמים בשורה עם חזרות?&lt;br /&gt;
חוץ מזה, יש איזושהי פקודה שבודקת האם יש איזשהו איבר בקבוצה מסויימת או לא?&lt;br /&gt;
תודה.&lt;br /&gt;
: תיצמד להגדרה שניתנה בשאלה. כן, מדובר במחלקים. תראה את ההגדרה עם דוגמאות למשל [http://www.jstor.org/discover/10.2307/27957525?uid=3738240&amp;amp;uid=2129&amp;amp;uid=2&amp;amp;uid=70&amp;amp;uid=4&amp;amp;sid=47699057813907 בקישור זה]. לגבי מציאת מחלקים - ניתנה דוגמא בתרגול, אתה מוזמן לפתוח את המצגת האחרונה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:50, 2 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בהזחה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
mupad לא עושה לי הזחה אוטומטית כאשר אני יורד שורה בתוך for או if וכו&#039; אני יודע שזו רק מותרות אבל בכל זאת די מרגיז,איך אני יכול לשנות את זה?&lt;br /&gt;
נ.ב: אני יורד שורה עם ctrl-enter שכן אחרת mupad מחזיר error&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23388</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23388"/>
		<updated>2012-06-02T08:25:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* בעיה בקוד */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_4| ארכיון 5]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 7-8.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב &amp;quot;כתבו פרוצדורה אשר מקבלת כקלט&amp;quot;... לא זכור לי שלמדנו איך כותבים פונקציה ב MUPAD (יתכן שאני טועה). הכוונה היא סתם לכתוב קוד עם שני פרמטרים שקל לשנות אותם?&lt;br /&gt;
: לשתי קבוצות של יום שני לא היה תרגול בשבוע שעבר. זאת גם סיבה שהתרגיל לא לשבוע הבא אלא בשבוע 10-14/06. אם אתה לא שייך לקבוצות האלה, אז כן למדנו מה הן פרוצדורות ואיך כותבים אותם (תשים לב, לא פונקציות). הכוונה היא בדיוק מה שכתוב בתרגיל ולא &amp;quot;סתם קוד עם פרמטרים&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:11, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לעניין מיופד מה ההבדל בין פונקציה לפרוצדורה?&lt;br /&gt;
: פונקציה זה ביטוי מהצורה: f:=x-&amp;gt;x^2+a*x, פרוצדורה היא קטע קוד שיכול להכיל מספר שורות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:00, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה מספר 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך למצוא גם את כל המספרים המושלמים או שיש למצוא רק את המספרים החברים כך ש a שונה מ b?&lt;br /&gt;
: צריך לעשות את מה שמבקשים בשאלה. אם a יהיה שווה ל-b, אז במקרה הפרטי הזה תבדוק למעשה האם a הוא מספר משוכלל. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:39, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגדרה כביטוי או פונקציה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ככלל, מה ההבדל אם מגדירים פונקציה כ f:= &lt;br /&gt;
או כ f:= x-&amp;gt; (עם החץ). לאיזה עניינים זה משנה? מבדיקה שלי לעניין ציור גרף עם plot, שניהם עושים את אותו דבר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== mupad גרוע ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההודעה שהייתה כאן נמחקה.&lt;br /&gt;
הפורום מיועד לשאלות ותשובות ולא לבכי ותסכולים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:44, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה הפקודות ששקולות במיופד ל clc ו clear ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
של מטלב ?&lt;br /&gt;
: clc זה דבר די חסר משמעות במיופד. מקבילה ל- clear זה reset(): --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:28, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הפרוצדורה צריכה להציג גם שברים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;\frac{m}{n}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;m&amp;gt;n&amp;lt;/math&amp;gt; ובפרט מספרים שלמים?&lt;br /&gt;
: כן. מן הסתם כל מספר אמור להופיע רק פעם אחת. לא צריכים להופיע חזרות כמו 3/1, 6/2, 9/3 וכו&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:34, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== fsolve ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע מתי צריך להשתמש ב fsolve מ numeric, או ב fsolve הרגיל של מיופד ?&lt;br /&gt;
כלומר איך אני יודע מה אתם דורשים&lt;br /&gt;
: אנחנו דורשים פתרון. אם solve או fsolve סימבוליים הצליחו למצוא פתרון, אז זהו הפתרון המדויק והוא עדיף על פתרון מקורב. אם מיופד לא מצליח למצוא פתרון מדויק, אז אין ברירה - מסתפקים בפתרון מקורב. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:51, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
ומה ההבדל בין fsolve ל solve (שניהם של מיופד) ?&lt;br /&gt;
: help --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:01, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעייה עם פתרון משוואה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעייה : כשאני בא לפתור משוואה (השוואה של נגזרת ל 0), בתחום מסויים, נגיד 2..2- , עם הפקודה solve. אני צריך להמתין לפעמים 3 דקות (!) לפתרון . לא רק זה, זה גם מרגיש שזה מעמיס את המחשב. אמנם בסוף אני מקבל פתרון, אבל רק אחד, למרות שיש יותר. מה הסיבה, ואיך אפשר לקבל יותר פתרונות בקטע שנתתי ?&lt;br /&gt;
: הכל תלוי בפונקציה. לפעמים זה באמת לוקח יחסית הרבה זמן (זה גם תלוי במחשב, אני אישית לא הגעתי לזני חישוב כל כך ארוכים בפקודת solve). פקודה זאת מנסה למצוא פתרון מדויק, וזה כן יכול להיות די מסובך ולעתים אפילו בלתי אפשרי. במקרים אלה משתמשים בחישובים מקורבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:05, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מוזר, כי זו פונקציה שאתם נתתם.. אולי עשיתי משהו לא טוב.&lt;br /&gt;
בכל זאת, לא הבנתי למה אני מקבל רק פתרון אחד כשיש יותר . איך אני יכול לשלוט על מספר הפתרונות שאני מקבל ?&lt;br /&gt;
: תיכנס ל- help, זה אמור לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:14, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בדקתי כבר, הסתכלתי ב Examples ולא מצאתי דרך לשלוט על מספר הפתרונות שאני רוצה בקטע מסויים. אם מספר הפתרונות סופי - הוא נותן את כולם. אם הוא אין סופי אז לעיתים אפשר לקבל תשובה בפורמט כמו: 2k כאשר k טבעי. אבל במקרה שלי לא מצאתי דרך (יש אינסוף פתרונות) לקבל מספר מסויים של פתרונות בקטע נתון..&lt;br /&gt;
: יכול להיות שאין צורה סגורה להציג את כל אינסוף הפתרונות.  לא תמיד יש מזל שהפתרונות נעים עם קציפות של k. לדוגמא, יש אינסוף פתרונות ל- &amp;lt;math&amp;gt;tan(x) = x,\ \forall x \in \R&amp;lt;/math&amp;gt; אבל אין להם צורה סגורה. כמו כן, לעתים מיופד לא מצליח להגיע לפתרון. לפעמים יש דרכים לכוון אותו ולפעמים לא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:37, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להשתמש ב while? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כותרת&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23387</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23387"/>
		<updated>2012-06-02T08:11:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* בעיה בקוד */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_4| ארכיון 5]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 7-8.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב &amp;quot;כתבו פרוצדורה אשר מקבלת כקלט&amp;quot;... לא זכור לי שלמדנו איך כותבים פונקציה ב MUPAD (יתכן שאני טועה). הכוונה היא סתם לכתוב קוד עם שני פרמטרים שקל לשנות אותם?&lt;br /&gt;
: לשתי קבוצות של יום שני לא היה תרגול בשבוע שעבר. זאת גם סיבה שהתרגיל לא לשבוע הבא אלא בשבוע 10-14/06. אם אתה לא שייך לקבוצות האלה, אז כן למדנו מה הן פרוצדורות ואיך כותבים אותם (תשים לב, לא פונקציות). הכוונה היא בדיוק מה שכתוב בתרגיל ולא &amp;quot;סתם קוד עם פרמטרים&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:11, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לעניין מיופד מה ההבדל בין פונקציה לפרוצדורה?&lt;br /&gt;
: פונקציה זה ביטוי מהצורה: f:=x-&amp;gt;x^2+a*x, פרוצדורה היא קטע קוד שיכול להכיל מספר שורות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:00, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה מספר 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך למצוא גם את כל המספרים המושלמים או שיש למצוא רק את המספרים החברים כך ש a שונה מ b?&lt;br /&gt;
: צריך לעשות את מה שמבקשים בשאלה. אם a יהיה שווה ל-b, אז במקרה הפרטי הזה תבדוק למעשה האם a הוא מספר משוכלל. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:39, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגדרה כביטוי או פונקציה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ככלל, מה ההבדל אם מגדירים פונקציה כ f:= &lt;br /&gt;
או כ f:= x-&amp;gt; (עם החץ). לאיזה עניינים זה משנה? מבדיקה שלי לעניין ציור גרף עם plot, שניהם עושים את אותו דבר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== mupad גרוע ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההודעה שהייתה כאן נמחקה.&lt;br /&gt;
הפורום מיועד לשאלות ותשובות ולא לבכי ותסכולים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:44, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה הפקודות ששקולות במיופד ל clc ו clear ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
של מטלב ?&lt;br /&gt;
: clc זה דבר די חסר משמעות במיופד. מקבילה ל- clear זה reset(): --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:28, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הפרוצדורה צריכה להציג גם שברים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;\frac{m}{n}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;m&amp;gt;n&amp;lt;/math&amp;gt; ובפרט מספרים שלמים?&lt;br /&gt;
: כן. מן הסתם כל מספר אמור להופיע רק פעם אחת. לא צריכים להופיע חזרות כמו 3/1, 6/2, 9/3 וכו&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:34, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== fsolve ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע מתי צריך להשתמש ב fsolve מ numeric, או ב fsolve הרגיל של מיופד ?&lt;br /&gt;
כלומר איך אני יודע מה אתם דורשים&lt;br /&gt;
: אנחנו דורשים פתרון. אם solve או fsolve סימבוליים הצליחו למצוא פתרון, אז זהו הפתרון המדויק והוא עדיף על פתרון מקורב. אם מיופד לא מצליח למצוא פתרון מדויק, אז אין ברירה - מסתפקים בפתרון מקורב. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:51, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
ומה ההבדל בין fsolve ל solve (שניהם של מיופד) ?&lt;br /&gt;
: help --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:01, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעייה עם פתרון משוואה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעייה : כשאני בא לפתור משוואה (השוואה של נגזרת ל 0), בתחום מסויים, נגיד 2..2- , עם הפקודה solve. אני צריך להמתין לפעמים 3 דקות (!) לפתרון . לא רק זה, זה גם מרגיש שזה מעמיס את המחשב. אמנם בסוף אני מקבל פתרון, אבל רק אחד, למרות שיש יותר. מה הסיבה, ואיך אפשר לקבל יותר פתרונות בקטע שנתתי ?&lt;br /&gt;
: הכל תלוי בפונקציה. לפעמים זה באמת לוקח יחסית הרבה זמן (זה גם תלוי במחשב, אני אישית לא הגעתי לזני חישוב כל כך ארוכים בפקודת solve). פקודה זאת מנסה למצוא פתרון מדויק, וזה כן יכול להיות די מסובך ולעתים אפילו בלתי אפשרי. במקרים אלה משתמשים בחישובים מקורבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:05, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מוזר, כי זו פונקציה שאתם נתתם.. אולי עשיתי משהו לא טוב.&lt;br /&gt;
בכל זאת, לא הבנתי למה אני מקבל רק פתרון אחד כשיש יותר . איך אני יכול לשלוט על מספר הפתרונות שאני מקבל ?&lt;br /&gt;
: תיכנס ל- help, זה אמור לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:14, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בדקתי כבר, הסתכלתי ב Examples ולא מצאתי דרך לשלוט על מספר הפתרונות שאני רוצה בקטע מסויים. אם מספר הפתרונות סופי - הוא נותן את כולם. אם הוא אין סופי אז לעיתים אפשר לקבל תשובה בפורמט כמו: 2k כאשר k טבעי. אבל במקרה שלי לא מצאתי דרך (יש אינסוף פתרונות) לקבל מספר מסויים של פתרונות בקטע נתון..&lt;br /&gt;
: יכול להיות שאין צורה סגורה להציג את כל אינסוף הפתרונות.  לא תמיד יש מזל שהפתרונות נעים עם קציפות של k. לדוגמא, יש אינסוף פתרונות ל- &amp;lt;math&amp;gt;tan(x) = x,\ \forall x \in \R&amp;lt;/math&amp;gt; אבל אין להם צורה סגורה. כמו כן, לעתים מיופד לא מצליח להגיע לפתרון. לפעמים יש דרכים לכוון אותו ולפעמים לא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:37, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להשתמש ב while? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כותרת&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בקוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מנסה לאתחל אינדקס לאחר ריצה מסוימת(להחזיר אותו לערך 1 לאחר לולאה מסוימת) ונרשמת לי שגיאה Error: Unexpected &#039;identifier&#039; [line 9, col 1]&lt;br /&gt;
מה הבעיה ואיך אני פותר אותה?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23386</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=23386"/>
		<updated>2012-06-02T07:50:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* אפשר להשתמש ב while? */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_2| ארכיון 3]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 4-5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_3| ארכיון 4]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 5-6 ובוחן אמצע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_4| ארכיון 5]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 7-8.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב &amp;quot;כתבו פרוצדורה אשר מקבלת כקלט&amp;quot;... לא זכור לי שלמדנו איך כותבים פונקציה ב MUPAD (יתכן שאני טועה). הכוונה היא סתם לכתוב קוד עם שני פרמטרים שקל לשנות אותם?&lt;br /&gt;
: לשתי קבוצות של יום שני לא היה תרגול בשבוע שעבר. זאת גם סיבה שהתרגיל לא לשבוע הבא אלא בשבוע 10-14/06. אם אתה לא שייך לקבוצות האלה, אז כן למדנו מה הן פרוצדורות ואיך כותבים אותם (תשים לב, לא פונקציות). הכוונה היא בדיוק מה שכתוב בתרגיל ולא &amp;quot;סתם קוד עם פרמטרים&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:11, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לעניין מיופד מה ההבדל בין פונקציה לפרוצדורה?&lt;br /&gt;
: פונקציה זה ביטוי מהצורה: f:=x-&amp;gt;x^2+a*x, פרוצדורה היא קטע קוד שיכול להכיל מספר שורות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:00, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה מספר 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך למצוא גם את כל המספרים המושלמים או שיש למצוא רק את המספרים החברים כך ש a שונה מ b?&lt;br /&gt;
: צריך לעשות את מה שמבקשים בשאלה. אם a יהיה שווה ל-b, אז במקרה הפרטי הזה תבדוק למעשה האם a הוא מספר משוכלל. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:39, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הגדרה כביטוי או פונקציה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ככלל, מה ההבדל אם מגדירים פונקציה כ f:= &lt;br /&gt;
או כ f:= x-&amp;gt; (עם החץ). לאיזה עניינים זה משנה? מבדיקה שלי לעניין ציור גרף עם plot, שניהם עושים את אותו דבר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== mupad גרוע ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההודעה שהייתה כאן נמחקה.&lt;br /&gt;
הפורום מיועד לשאלות ותשובות ולא לבכי ותסכולים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:44, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה הפקודות ששקולות במיופד ל clc ו clear ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
של מטלב ?&lt;br /&gt;
: clc זה דבר די חסר משמעות במיופד. מקבילה ל- clear זה reset(): --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:28, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 9 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הפרוצדורה צריכה להציג גם שברים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;\frac{m}{n}&amp;lt;/math&amp;gt; כאשר &amp;lt;math&amp;gt;m&amp;gt;n&amp;lt;/math&amp;gt; ובפרט מספרים שלמים?&lt;br /&gt;
: כן. מן הסתם כל מספר אמור להופיע רק פעם אחת. לא צריכים להופיע חזרות כמו 3/1, 6/2, 9/3 וכו&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:34, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== fsolve ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע מתי צריך להשתמש ב fsolve מ numeric, או ב fsolve הרגיל של מיופד ?&lt;br /&gt;
כלומר איך אני יודע מה אתם דורשים&lt;br /&gt;
: אנחנו דורשים פתרון. אם solve או fsolve סימבוליים הצליחו למצוא פתרון, אז זהו הפתרון המדויק והוא עדיף על פתרון מקורב. אם מיופד לא מצליח למצוא פתרון מדויק, אז אין ברירה - מסתפקים בפתרון מקורב. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:51, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה!&lt;br /&gt;
ומה ההבדל בין fsolve ל solve (שניהם של מיופד) ?&lt;br /&gt;
: help --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:01, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעייה עם פתרון משוואה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעייה : כשאני בא לפתור משוואה (השוואה של נגזרת ל 0), בתחום מסויים, נגיד 2..2- , עם הפקודה solve. אני צריך להמתין לפעמים 3 דקות (!) לפתרון . לא רק זה, זה גם מרגיש שזה מעמיס את המחשב. אמנם בסוף אני מקבל פתרון, אבל רק אחד, למרות שיש יותר. מה הסיבה, ואיך אפשר לקבל יותר פתרונות בקטע שנתתי ?&lt;br /&gt;
: הכל תלוי בפונקציה. לפעמים זה באמת לוקח יחסית הרבה זמן (זה גם תלוי במחשב, אני אישית לא הגעתי לזני חישוב כל כך ארוכים בפקודת solve). פקודה זאת מנסה למצוא פתרון מדויק, וזה כן יכול להיות די מסובך ולעתים אפילו בלתי אפשרי. במקרים אלה משתמשים בחישובים מקורבים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:05, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מוזר, כי זו פונקציה שאתם נתתם.. אולי עשיתי משהו לא טוב.&lt;br /&gt;
בכל זאת, לא הבנתי למה אני מקבל רק פתרון אחד כשיש יותר . איך אני יכול לשלוט על מספר הפתרונות שאני מקבל ?&lt;br /&gt;
: תיכנס ל- help, זה אמור לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:14, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בדקתי כבר, הסתכלתי ב Examples ולא מצאתי דרך לשלוט על מספר הפתרונות שאני רוצה בקטע מסויים. אם מספר הפתרונות סופי - הוא נותן את כולם. אם הוא אין סופי אז לעיתים אפשר לקבל תשובה בפורמט כמו: 2k כאשר k טבעי. אבל במקרה שלי לא מצאתי דרך (יש אינסוף פתרונות) לקבל מספר מסויים של פתרונות בקטע נתון..&lt;br /&gt;
: יכול להיות שאין צורה סגורה להציג את כל אינסוף הפתרונות.  לא תמיד יש מזל שהפתרונות נעים עם קציפות של k. לדוגמא, יש אינסוף פתרונות ל- &amp;lt;math&amp;gt;tan(x) = x,\ \forall x \in \R&amp;lt;/math&amp;gt; אבל אין להם צורה סגורה. כמו כן, לעתים מיופד לא מצליח להגיע לפתרון. לפעמים יש דרכים לכוון אותו ולפעמים לא. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:37, 1 ביוני 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר להשתמש ב while? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כותרת&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-133_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_2_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;diff=22105</id>
		<title>שיחה:88-133 אינפי 2 תשעב סמסטר ב/אינטגרלים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-133_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_2_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%91/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D&amp;diff=22105"/>
		<updated>2012-04-28T19:38:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* תרגיל 3 שאלה 1 */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 1 שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\int{max(x,x^2)dx}&amp;lt;/math&amp;gt; הבנתי שמדבור בפונקציה מפוצלת, אך לא מובן לי האם מצופה מאיתנו לבחור את המקסימום בין &amp;lt;math&amp;gt;x&amp;lt;/math&amp;gt; ל &amp;lt;math&amp;gt;x^2&amp;lt;/math&amp;gt; בכל נקודה או המקסימום בין האינטרגל שלהם?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:פונקציה המקס בכל נקודה נותנת את המקסימום בין הערכים שהיא מקבלת. על פונקציה זו עושים אינטגרל --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== כדאי להוסיף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מצאתי את ההוכחה של התרגיל שהופיע בתרגול של מתן פתאל (ההוכחה שלי יצאה בלתי אפשרית מבחינת האורך, סתם עשיתי בה סיבוב והגעתי לאותה הדרך...) אז כדאי להוסיף אותה למערכי תרגול:&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%97%D7%A3/133_-_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94/15.3.11&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(לכל מי שהוא לא מתן, זהו האינטגרל - &amp;lt;math&amp;gt;\sqrt {x^2+a^2}&amp;lt;/math&amp;gt; )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אתה יותר ממוזמן להוסיף את זה למערכי התרגול. תעשה קופי-פייסט למקור של הדף (באמצעות עריכה) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הוכחה שפונ&#039; אינטג&#039; בכל R ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשהפונ&#039; לא רציפה בא0 נק&#039;, חייבים לעבוד עם (ההגדרה או אפסילונים)?&lt;br /&gt;
:באיזה הקשר?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שיטת ההצבה  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
היי,&lt;br /&gt;
מובן לי כיצד להשתמש בשיטה אך לא מובן לי כיצד היא נובעת מכלל השרשרת:&lt;br /&gt;
(f(g(x))&#039;=f&#039;g(x)+g&#039;(x) &lt;br /&gt;
אודה להסבר עד כמה שניתן מפורט במסגרת זו &lt;br /&gt;
תודה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כלל שרשרת זה: &amp;lt;math&amp;gt;(f(g(x))&#039;=f&#039;(g(x))\cdot g&#039;(x)&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתן לרשום את הנגזרת גם ככה: &amp;lt;math&amp;gt;\frac{d}{dx} g(x)&amp;lt;/math&amp;gt; אם נציב g(x)=t אז יצא לנו &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\frac{dt}{dx}&amp;lt;/math&amp;gt;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ע&amp;quot;פ כלל השרשרת, בעצם מה שיוצא לנו זה: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\frac{d}{dx} f(t)=\frac{d}{dt}f(t) \cdot \frac{d}{dx}t&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן אחרי העברת אגפים מה שיוצא לנו &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\frac{df(t)}{\frac{d}{dt}f(t) \cdot \frac{d}{dx}t }= dx &amp;lt;/math&amp;gt;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבל הביטוי באינטגרל הוא &amp;lt;math&amp;gt;\int f(g(x))dx&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן מציבים: &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;g(x)=t,dx=\frac{df(t)}{\frac{d}{dt}f(t) \cdot \frac{d}{dx}t } &amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מקווה שעזרתי :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל לנגזרת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אין משפט שכל נגזרת היא אינטגרבילית בתחום הגדרתה, נכון?&lt;br /&gt;
:לא, יש נגזרות שאינן חסומות בכלל. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שכחתי נגזרות טיפה.... ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה זה הנגזרת של ARCTAN והנגזרת של ARCSIN ומה הנגזרת של ההופכי טנקס&lt;br /&gt;
:יש את וולפרםאלפא, יש את ויקיפדיה...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה עוצמת קבוצת כל הפונ&#039; הממשיות: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
1)האינטגרביליות-רימן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2)הרציפות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
3)רבמ&amp;quot;ש?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
4)חסומות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכו&#039; - אין לי יכולת אפילו לגשת לבעיה. (אבל אינטואיטיבית האינטגרביליות והחסומות תהיינה כנראה שתיים בחזקת אלף)&lt;br /&gt;
:מישהו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא יודע --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לגבי רציפות ורבמ&amp;quot;ש התשובה היא &amp;lt;math&amp;gt;\aleph&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני מאמין שחסומות זה &amp;lt;math&amp;gt;2^{\aleph}&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ולגבי האינטגרביליות רימן באמת שאין לי שמץ של מושג.&lt;br /&gt;
:תודה, אופיר. תוכל להסביר? מפתיע שאין באינטרנט תשובה לשאלה כה בסיסית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אני אסביר לך מחר, אבל זה כולל את קש&amp;quot;ב וחשבון עוצמות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== atan ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\int_{0}^{-1}\frac{1}{1+x^2}dx=arctan(-1)=\left\{\begin{matrix}&lt;br /&gt;
-\frac{\pi}{4} \\ &lt;br /&gt;
\frac{3\pi}{4}&lt;br /&gt;
\end{matrix}\right.&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וולפראם אומר שהראשון. זה בגלל האי-רציפות באמצע? למה?&lt;br /&gt;
: הסבר: &amp;lt;math&amp;gt;\int_{0}^{-1}\frac{1}{1+x^2}dx=-\int_{-1}^0\frac{1}{1+x^2}dx=-arctan1&amp;lt;/math&amp;gt; אבל מצד שני  מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;tan(-\frac{\pi}{4})=tan(\frac{3 \pi}{4})=-1&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::התשובה הנכונה היא: &amp;lt;math&amp;gt;-\frac{\pi}{4}&amp;lt;/math&amp;gt;  כי התמונה של הארקטנגנס היא &amp;lt;math&amp;gt;(-\frac{\pi}{2},\frac{\pi}{2})&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לב, זה לא עזר. השורה הראשונה שגוייה, השורה השנייה היא לא נימוק. מישהו?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::באיזה תחום זו הנגזרת של arctan? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::אם נגדיר את פונק&#039; ה&amp;lt;math&amp;gt;arctan&amp;lt;/math&amp;gt; כך שהיא תחזיר ערכים במרווח &amp;lt;math&amp;gt;(\pi/2, 3 \pi/2)&amp;lt;/math&amp;gt;, האם אתה טוען שהנגזרת שלה כבר לא תהיה &amp;lt;math&amp;gt;\frac{1}{1+x^2}&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::::לא חשוב, הסתדרתי לבד -- בכל תחום שנבחר, הארקטנגנס של 0 גם כן ישתנה בהתאם, כמובן (במקרה שציינתי הוא &amp;lt;math&amp;gt;\pi&amp;lt;/math&amp;gt;), ולכן טריוויאלי להראות שתמיד תצא אותה תשובה, ללא תלות בהגדרתנו את ה&amp;lt;math&amp;gt;arctan&amp;lt;/math&amp;gt;. (נובע ישירות מהיותה של טנגנס מחזורית)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אינטגרל לנגזרת 2==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל נגזרת חסומה היא אינטגרבילית בתחום הגדרתה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:האמת שאני לא בטוח... השאלה היא אם ניתן ליצור נגזרת עם מספיק נקודות אי רציפות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== נפח סיבוב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כדי לחשב נפח סיבוב פונ׳ חח״ע סביב ציר ה-&#039;&#039;&#039;y&#039;&#039;&#039;, צריך למצוא את הנפח של &amp;lt;math&amp;gt; y^{-1} &amp;lt;/math&amp;gt; סביב ציר x?&lt;br /&gt;
:כן --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השערה נחמדה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תהי f פונ&#039; חסומה בקטע &amp;lt;math&amp;gt;[a,b]&amp;lt;/math&amp;gt;. אזי היא אינטגרבילית-רימן בקטע אםם קיים &amp;lt;math&amp;gt;I \in \mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; כך שלכל &amp;lt;math&amp;gt;\epsilon &amp;gt;0&amp;lt;/math&amp;gt; קיימת &amp;lt;math&amp;gt; \delta &amp;gt;0&amp;lt;/math&amp;gt; כך שלכל חלוקה אינסופית &amp;lt;math&amp;gt;T=\left \{  x _i  \right \}_{i=0}^\infty&lt;br /&gt;
&amp;lt;/math&amp;gt; של &amp;lt;math&amp;gt;[a,b]&amp;lt;/math&amp;gt; עם פרמטר &amp;lt;math&amp;gt;\lambda (T)&amp;lt;\delta&amp;lt;/math&amp;gt;, לכל בחירת נקודות &amp;lt;math&amp;gt;\left \{  \xi _i  \right \}_{i=0}^\infty &amp;lt;/math&amp;gt; כך ש &amp;lt;math&amp;gt;\xi_i \in \Delta x_i&amp;lt;/math&amp;gt;, מתקיים שאם הסכום מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{i=1}^{\infty} f(\xi _i)\Delta x_i&amp;lt;/math&amp;gt; מתכנס, אז &lt;br /&gt;
&amp;lt;s&amp;gt;הוא &amp;lt;/s&amp;gt;&lt;br /&gt;
מרחקו מ-I קטן מאפסילון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*הערה: קבוצה &amp;lt;math&amp;gt;T=\left \{  x _i  \right \}_{i=0}^\infty \subseteq [a,b]&amp;lt;/math&amp;gt; תיקרא חלוקה אינסופית של הקטע &amp;lt;math&amp;gt;[a,b]&amp;lt;/math&amp;gt; אם מתקיים &amp;lt;math&amp;gt;x_i &amp;lt; x_{i+1} \; \wedge \; x_0=a \; \lim_{n \to \infty }x_n=b&amp;lt;/math&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*וכמובן, &amp;lt;math&amp;gt;\lambda (T) \overset{\underset{\mathrm{def}}{}}{=}max\left \{ \Delta x_i \right \}&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תסתכל על פונקציה קבועה זו הפרכה. אולי התנאי היותר מתאים הוא שהטור שהצעת פשוט מתכנס למספר כלשהו. ואז זה יותר מתקרב בעצם להגדרה של אינטגרל רימן רגיל.&lt;br /&gt;
::האר עיניי; אני לא רואה מהי ההפרכה. הרי אגף ימין ברור, ולאגף שמאל תמיד נקבל &amp;lt;math&amp;gt;\sum_{i=1}^{\infty} f(\xi _i)\Delta x_i=\sum_{i=1}^{\infty} c\Delta x_i=c\sum_{i=1}^{\infty} \Delta x_i=c(b-a)&amp;lt;/math&amp;gt; שמרחקו מ-I הוא זהותית 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::ההפרכה הייתה כשאמרת שהסכום קטן מאפסילון, כי אחרת זו לא ממש הפרכה. זה משהו שנורא דומה לסכומי רימן רגילים, כאילו גבול של סכומי רימן כאלו.&lt;br /&gt;
::::התכוונתי למה שכתוב עכשיו -- כדי להכליל ישירות את ההגדרה. שאלתי את ד&amp;quot;ר שיין לפני כמה שיעורים, והוא פשוט אמר לי לנסות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
את איזה מהתנאים לא מקיימת הפונ&#039; 0?&lt;br /&gt;
:אופס, שכחתי נתון (: תודה --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ב&#039; &lt;br /&gt;
הפונקציה גזירה ברציפות או פשוט גזירה?&lt;br /&gt;
:הוספתי ברציפות, אמנם אני לא בטוח שזה נחוץ, מטרת התרגיל אינה להתעסק באינטגרביליות של הנגזרת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
פשוט בשביל להיות בטוח שהאורך קיים(זאת אומרת פונקציית האורך אינטגרבילית)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=22074</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=22074"/>
		<updated>2012-04-26T19:14:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* לא קשור לשיעורי בית */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון_1| ארכיון 2]]&#039;&#039;&#039; - תרגיל 3.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4, בשאלה ראשונה 2 שאלות: ==&lt;br /&gt;
*-אפשר להניח שהמשתמש מכניס את הוקטור של הטווח באופן שמתאים ל-mesh/surf, כלומר הוקטור יהיה מהצורה [minx,maxx,miny,maxy]?&lt;br /&gt;
*-איך אני יכול להכניס בתוך תנאי את העניין שנניח והמשתמש לא הכניס פרמטר מסוים?&lt;br /&gt;
: שאלה ראשונה - בניסוח השאלה כתוב שיש להעביר לפונקציה את התחום שבו רוצים להעביר אותה. כלומר, לא צריך להניח שמתמש עושה את זה, אלא יש לממש את הדבר.&lt;br /&gt;
: שאלה שנייה - אתה יכול למצוא את זה או ב- help של Matlab או במצגת של תרגול 3, איפה שמדברים על פונקציות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:44, 24 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם אפשר להעמיס שיטות?&lt;br /&gt;
אחרת איך אפשר לא להעביר וקטור לפונקציה?&lt;br /&gt;
: על איזה שיטות מדובר? מה הכוונה - להעמיס? אין שום בעיה להעביר וקטור לפונקציה - לדוגמא - sin(x), כאשר x הוא וקטור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:38, 24 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
::הבעיה היא שבשאלה דורשים לטפל במצבים שבו הקלט הוא חלקי, ואי אפשר סתם להתעלם מזה שהפונקציה צריכה לקלוט וקטור (מתקבלת שגיאה). לכן עולה השאלה, אם ניתן להעמיס את פונקציה שצריך לבנות? וזאת על מנת שנוכל לטפל גם במקרה כזה.&lt;br /&gt;
::: אנחנו לא כותבים ב C++ אלא במטלב. ראה את ההסבר איך עושים את זה במצגת של תרגול 3, בפרק שמדבר על פונקציות. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 08:57, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
::::הסתדרתי, אבל צצה שאלה אחרת. באחת התשובות אמרת שאנחנו מקבלים וקטור שמייצג את התחום ואז לממש אותו לוקטור שמתאים לפונקציה, אבל בעצם אנחנו צריכים גם תחום בציר הx וגם בתחום בציר הy. איך העניין הזה מסתדר בעצם? האם הוקטור שאנחנו מקבלים הוא שירשור של שני התחומים? או שאנחנו מקבלים וקטור כפי שאנחנו צריכים לשלוח לezmesh\ezsurf?&lt;br /&gt;
::ezmesh/ezsurf מקבל בתחום כל פורמט הגיוני...&lt;br /&gt;
::: תממש מה שיותר נוח והגיוני בשלבילך. עדיף שתעשה דומה להגיון שממומש ב- matlab. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:13, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לא קשור לשיעורי בית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני משנה את השדה שאני רוצה לעבוד אתו?&lt;br /&gt;
: איזה שדה? שדה של מה? על מה בדיוק אתה מדבר? קצת הכוונה או דוגמא מאוד תעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 22:44, 24 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
הכוונה לשדה אלגברי. לדוגמה אם אני רוצה שהחישובים שנעשים יעשו ב&amp;lt;math&amp;gt;\mathbb {Z}_5&amp;lt;/math&amp;gt;?&lt;br /&gt;
: באופן כללי אין אפשרות כזאת (או שאני לא יודע איך עושים דבר כזה). ספציפית, במקרה של &amp;lt;math&amp;gt;\Z_5&amp;lt;/math&amp;gt;, אפשר לעשות כל הפעולות mod 5. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:01, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
מה הבעיה לעשות mod בסוף כל חישוב?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 בכלליות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה נועדו הערכים אלפה וביתא?&lt;br /&gt;
: תשחק עם הפרמטרים, תצייר גרפים עבור &amp;lt;math&amp;gt;\alpha, \beta&amp;lt;/math&amp;gt; שונים. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:03, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איפה אפשר למצוא את הדוגמה שמסבירה על movie? או שהיא עדיין לא הועלתה?&lt;br /&gt;
: תתחיל מ- help של matlab. כמו כן אפשר לראות את הדוגמא שנתתי בתרגול (היא הועלה לאתר שלי). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:02, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: הדוגמה שנתת לא כוללת את הפקודה movie2avi. חובה להשתמש בה? אם כן, איך?&lt;br /&gt;
::: help movie2avi. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 07:54, 26 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה 1  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפונקציה מקבלת וקטור?&lt;br /&gt;
: בסעיף 2 של ההסבר כתוב שפונקציה מקבלת את התחום בצורת וקטור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:10, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
חייבים לפעול על פי ההדרכה?&lt;br /&gt;
: באופן כללי כן, אבל תסביר למה אתה מתכוון. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:10, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריכים להתייחס גם למקרה שלא מקבלים את התחום?&lt;br /&gt;
צריכים להתייחס גם למקרה שלא מקבלים את הפונקציה?&lt;br /&gt;
: צריכים להתייחס למקרה שלא מקבלים אף פרמטר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:10, 25 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
: בסעיף 2 של ההסבר כתוב שפונקציה מקבלת את התחום בצורת וקטור.&lt;br /&gt;
כן אבל הפונקציה מקבלת 3 נתונים ולא וקטור&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 4 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם אפשר להניח שהקלט תקין? (בהנחה ויש קלט כמובן)&lt;br /&gt;
: כן --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:46, 26 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 2 שאלות-על שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
2 שאלות:&lt;br /&gt;
-בשאלה 1:&lt;br /&gt;
איך אני אמור לדעת איזה פרמטר המשתמש לא הכניס? כלומר,אני יודע שע&amp;quot;מ לדעת כמה פרמטרים המשתמש הכניס אני משתמש ב-nargin, אבל איך אני אמור לדעת איזה פרמטרים בדיוק הוא הכניס ע&amp;quot;מ לשים איזהשהו defult במקומם?&lt;br /&gt;
: אם הסדר הוא: (&#039;function_name(&#039;x^2+2*y&#039;,[1 2 -1 3],&#039;mesh, אתה רשאי להניח שהסדר נשמר ויכול לא להופיע קלט אחרון, או שני האחרונים או כל שלושתם, אך לא ייתכן שהקלט הראשון לא הועבר כאשר שני ושלישי כן. או, לחילופית, תבדוק איך עובד ביטוי varargin. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:56, 26 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-בשאלה 2:&lt;br /&gt;
יש איזה פונקציה שיוצרת אנימציה, בדומה ל-commet, אבל ב-3D?&lt;br /&gt;
: למשל ezplot3. יש עוד כמה. אך אפשר לייצר אנימציה פשוט ע&amp;quot;י שימוש חוזר בפקודות mesh, surf וכו&#039;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:56, 26 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה:)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=21823</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=21823"/>
		<updated>2012-04-21T11:29:16Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* תרגיל 3 שאלה 4 */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== באג במטלב? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במטר&#039; A המפלצתית של תר&#039; 2, אני כותב &amp;lt;math&amp;gt;A=A*10,000;&amp;lt;/math&amp;gt; והוא מדפיס אותה בכל זאת! למה? איך אמנע את זה? (אני ממש לא מתכוון להדפיס את A)&lt;br /&gt;
: למה אתה כותב פסיק? האם התכוונת לנקודה עשרונית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:47, 17 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: אוקיי, כשלא כותבים פסיק זה עובד טוב. כתבתי כדי שיהיה לי קל לקרוא... מה מטלב חשב שרשמתי?&lt;br /&gt;
::: אתה כותב תוכנה וצריך להשתמש בכללי השפה שאתה כותב בה. אתה לא יכול להכניס רווחים, פסיקים ומקפים כדי שזה יראה &amp;quot;קריא יותר&amp;quot;. משמעות של פסיק היא שרשור פקודות בשורה אחת. לדוגמא: if x&amp;lt;0, disp(&#039;imaginary&#039;); end. ליותר פרטים ראה: help PUNCT. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:07, 17 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי פונקציה שאני בונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בניתי את הפונ&#039; שבתרגיל 3 שאלה 1 (f1), והיא עובדת מצויין על מספר, אבל כשאני מפעיל אותו על וקטור הוא פשוט עושה את הפונקציה על האיבר הראשון בוקטור..&lt;br /&gt;
אני צריך להגדיר לו בפונקציה שאני בונה את העניין עם הוקטורים? (שאם מתקבל וקטור שהוא יעבור מספר מספר)&lt;br /&gt;
: השאלה כללית מדי. אפשר לשלוח לי את הקוד ואשתדל לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:28, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בסוף פשוט הייתי צריך להוסיף לולאת for אחת שפשוט מבצעת לי את אותה פעולה על כל איבר בוקטור.. די פשוט סתם הסתבכתי בהתחלה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תיקייה נוכחית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין ה current folder  וה- Current Directory?&lt;br /&gt;
: באיזה הקשר השאלה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:29, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: כללי על מטלב. יש הבדל? מה זה בדיוק ה-Current Directory?&lt;br /&gt;
::: איפה במטלב מצאת את זה. תכוון אותי קצת על מה השאלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:16, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לעשות את המקרא והכותרות באשף עצמו, במקום פקודות?&lt;br /&gt;
: לא. צריך לעשות בפקודות כפי שלמדנו בתרגול. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:25, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מזה משקלות??&lt;br /&gt;
באופן כללי לא הבנתי את השאלה&lt;br /&gt;
: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C ראה דוגמא כאן]. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:26, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה משוואת האליפסה הכללית? אני לא מבין איך לעשות את התרגיל&lt;br /&gt;
: חיפוש בספרים, ב- wikipedia או ב- google יעזור למצוא תשובה לשאלתך. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:12, 19 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני עדיין לא מבין איזה וקטורים צריכים להציב כדי לקבל גרף של אליפסה ולא פונקציה טריגונומטרית&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב בהתחלת התרגיל שבמקרה של פלט גרפי יש להדפיס אותו.... יש צורך גם להדפיס את הcomet??&lt;br /&gt;
שכן הוא סתם נראה כמו מעגל&lt;br /&gt;
: אכן כתוב בתחילת התרגיל: &amp;quot;יש לכלול בפתרונות המוגשים גם פלט גרפי (אם קיים)&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:09, 19 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
אבל מבחינת comet לא ניתן לראות מה הפונקציה ממש עושה ואין טעם בלהדפיס את הגרף&lt;br /&gt;
: למה? לא הבנתי מה בדיוק לא ניתן לראות. אפשר לראות גרף שהתקבל בסוף. נכון שלא ניתן לראות את האנימציה על ציור סטטי, אך אפשר להדפיס מספר גרפים כך מהם יהיה ברור מה בדיוק קורה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:07, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
איך ניתן להדפיס מספר גרפים כך שמהם יהיה ברור מה קורה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך לחשב את הערך של sin ברדיאנים או במעלות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי התרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הייתי בשיעור התרגול, ורציתי לדעת, האם חוץ מגרפים, כל התרגיל עוסק בחומר חדש?&lt;br /&gt;
אני כרגע עובר על המצגת, ורציתי לדעת, כדי לחשב סכומים, יש איזה פונקציה שצריך להשתמש בה (מכניסים איבר כללי נגיד ואת הגבולות של הסיגמה) שמחשבת לבד , או שצריך לעשות את זה ידני, עם לולאות? בשאלה 1 למשל , שאומרים N הוא נתון, הכוונה שהוא עובר כפרמטר לפונקציה?  לכל עזרה תתקבל בברכה.&lt;br /&gt;
: אתה צריך לעבור גם על מצגות הקודמות ולבדוק איך מסכמים וקטורים ומטריצות ב- matlab.&lt;br /&gt;
: אתה לא חייב לכתוב את השאלה הראשונה כפונקציה, אך אם כן כתבת כפונקציה אז N הוא קלט. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:51, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סכימה במטלאב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך לולאות? או שיש פונקציה לזה (שעושה סיגמה)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אני לא לוקח &amp;lt;math&amp;gt;\alpha,\beta = 1&amp;lt;/math&amp;gt; אז לא נראה לי בכלל שאמורה לצאת אליפסה...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם מותר להשתמש בsum?&lt;br /&gt;
: אם לא כתוב שאסור להשתמש במשהו ספציפי, אז מותר. אסור להשתמש בדברים שלא למדנו כלל, כגון: עבודה עם מחרוזות, מערכי תאים, פתרונות סימבוליים (אנליטיים). --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 15:57, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מותר להשתמש בפקודה fplot במקום plot? היא נוחה יותר אם כותבים פונקציות. (ובכל מקרה כשמתכנתים באמת במטלב משתמשים בה.)&lt;br /&gt;
: אם בשאלה כתוב שיש להשתמש ב- plot, יש להשתמש דווקא ב- plot ולא כל פונקציה אחרת. כשמתכנתים ב- matlab משתמשים במה שהכי מתאים לשאלה. fplot פונקציה נוחה אך קשה מאוד לקרוא לה אולטימטיבית לכל בעיה אפשרית. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:03, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: כלומר, מכיוון שלא כתוב בשאלה להשתמש בplot, אקח זאת כאישור. במקרה הזה, אם בכל מקרה כתבתי את הפונקציות, נוח יותר להשתמש בfplot, וגם נכון יותר מכל דרך אחרת שאני רואה, שכוללת לולאה. (כי fplot רצה כקוד פנימי ולכן מהירה יותר.)&lt;br /&gt;
::: בשאלה 1 אתה בכל מקרה צריך לחשב את הסכום, לכן אני לא רואה שום סיבה לעשות את זה ע&amp;quot;י fplot. אבל אם אתה רוצה, אין בעיה. דרך אגב, זה לא שאתה חוסך בלולאות, אתה פשוט מעביר אותם לפונקציה שלא אתה כתבת. כמו כן, לא כל פונקציה שכתובה במטלב יעילה יותר ממה שאתה כותב. את שאלה 1 אפשר לעשות ללא לולאות כלל. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:45, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 3 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
לא למדנו על דרך להחזיר שני ערכים מפונק&#039; (בכלל יש דרך?). אפשר להחזיר את &amp;lt;math&amp;gt;[I |v^{t}]&amp;lt;/math&amp;gt; מהפונק?&lt;br /&gt;
: help function --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 16:45, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה יוצא לי קו ישר? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הפונקציה f2 בשאלה 1(סינוס בריבוע).&lt;br /&gt;
יוצא לי קו ישר כשאני שולח לפנוקציה ערכים בין 10 ל 1000, מה אני עושה לא בסדר?&lt;br /&gt;
: כיוון שאיני יודע מה אתה עושה, קשה לענות על שאלתך. זה לא אמור להיות קו ישר. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 19:26, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה 3 תרגיל 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לעשות את הפונקציות עם לולאה?&lt;br /&gt;
: כן. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 01:05, 21 באפריל 2012 (IDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=21789</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=21789"/>
		<updated>2012-04-20T11:50:22Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* תרגיל 3 שאלה 4 */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== באג במטלב? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במטר&#039; A המפלצתית של תר&#039; 2, אני כותב &amp;lt;math&amp;gt;A=A*10,000;&amp;lt;/math&amp;gt; והוא מדפיס אותה בכל זאת! למה? איך אמנע את זה? (אני ממש לא מתכוון להדפיס את A)&lt;br /&gt;
: למה אתה כותב פסיק? האם התכוונת לנקודה עשרונית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:47, 17 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: אוקיי, כשלא כותבים פסיק זה עובד טוב. כתבתי כדי שיהיה לי קל לקרוא... מה מטלב חשב שרשמתי?&lt;br /&gt;
::: אתה כותב תוכנה וצריך להשתמש בכללי השפה שאתה כותב בה. אתה לא יכול להכניס רווחים, פסיקים ומקפים כדי שזה יראה &amp;quot;קריא יותר&amp;quot;. משמעות של פסיק היא שרשור פקודות בשורה אחת. לדוגמא: if x&amp;lt;0, disp(&#039;imaginary&#039;); end. ליותר פרטים ראה: help PUNCT. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:07, 17 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי פונקציה שאני בונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בניתי את הפונ&#039; שבתרגיל 3 שאלה 1 (f1), והיא עובדת מצויין על מספר, אבל כשאני מפעיל אותו על וקטור הוא פשוט עושה את הפונקציה על האיבר הראשון בוקטור..&lt;br /&gt;
אני צריך להגדיר לו בפונקציה שאני בונה את העניין עם הוקטורים? (שאם מתקבל וקטור שהוא יעבור מספר מספר)&lt;br /&gt;
: השאלה כללית מדי. אפשר לשלוח לי את הקוד ואשתדל לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:28, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בסוף פשוט הייתי צריך להוסיף לולאת for אחת שפשוט מבצעת לי את אותה פעולה על כל איבר בוקטור.. די פשוט סתם הסתבכתי בהתחלה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תיקייה נוכחית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין ה current folder  וה- Current Directory?&lt;br /&gt;
: באיזה הקשר השאלה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:29, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: כללי על מטלב. יש הבדל? מה זה בדיוק ה-Current Directory?&lt;br /&gt;
::: איפה במטלב מצאת את זה. תכוון אותי קצת על מה השאלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:16, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לעשות את המקרא והכותרות באשף עצמו, במקום פקודות?&lt;br /&gt;
: לא. צריך לעשות בפקודות כפי שלמדנו בתרגול. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:25, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מזה משקלות??&lt;br /&gt;
באופן כללי לא הבנתי את השאלה&lt;br /&gt;
: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C ראה דוגמא כאן]. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:26, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה משוואת האליפסה הכללית? אני לא מבין איך לעשות את התרגיל&lt;br /&gt;
: חיפוש בספרים, ב- wikipedia או ב- google יעזור למצוא תשובה לשאלתך. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:12, 19 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני עדיין לא מבין איזה וקטורים צריכים להציב כדי לקבל גרף של אליפסה ולא פונקציה טריגונומטרית&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב בהתחלת התרגיל שבמקרה של פלט גרפי יש להדפיס אותו.... יש צורך גם להדפיס את הcomet??&lt;br /&gt;
שכן הוא סתם נראה כמו מעגל&lt;br /&gt;
: אכן כתוב בתחילת התרגיל: &amp;quot;יש לכלול בפתרונות המוגשים גם פלט גרפי (אם קיים)&amp;quot;. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 21:09, 19 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
אבל מבחינת comet לא ניתן לראות מה הפונקציה ממש עושה ואין טעם בלהדפיס את הגרף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם צריך לחשב את הערך של sin ברדיאנים או במעלות?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי התרגיל ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הייתי בשיעור התרגול, ורציתי לדעת, האם חוץ מגרפים, כל התרגיל עוסק בחומר חדש?&lt;br /&gt;
אני כרגע עובר על המצגת, ורציתי לדעת, כדי לחשב סכומים, יש איזה פונקציה שצריך להשתמש בה (מכניסים איבר כללי נגיד ואת הגבולות של הסיגמה) שמחשבת לבד , או שצריך לעשות את זה ידני, עם לולאות? בשאלה 1 למשל , שאומרים N הוא נתון, הכוונה שהוא עובר כפרמטר לפונקציה?  לכל עזרה תתקבל בברכה.&lt;br /&gt;
: אתה צריך לעבור גם על מצגות הקודמות ולבדוק איך מסכמים וקטורים ומטריצות ב- matlab.&lt;br /&gt;
: אתה לא חייב לכתוב את השאלה הראשונה כפונקציה, אך אם כן כתבת כפונקציה אז N הוא קלט. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 10:51, 20 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== סכימה במטלאב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך לולאות? או שיש פונקציה לזה (שעושה סיגמה)?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=21743</id>
		<title>שיחה:88-151 שימושי מחשב תשעב סמסטר אביב/שאלות ותשובות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-151_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;diff=21743"/>
		<updated>2012-04-19T14:16:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* תרגיל 3 שאלה 4 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[88-151_שימושי_מחשב_במתמטיקה_תשעב_סמסטר_ב_שאלות_ותשובות_ארכיון| ארכיון 1]]&#039;&#039;&#039; - תרגילים 1-2.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== באג במטלב? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במטר&#039; A המפלצתית של תר&#039; 2, אני כותב &amp;lt;math&amp;gt;A=A*10,000;&amp;lt;/math&amp;gt; והוא מדפיס אותה בכל זאת! למה? איך אמנע את זה? (אני ממש לא מתכוון להדפיס את A)&lt;br /&gt;
: למה אתה כותב פסיק? האם התכוונת לנקודה עשרונית? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 09:47, 17 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: אוקיי, כשלא כותבים פסיק זה עובד טוב. כתבתי כדי שיהיה לי קל לקרוא... מה מטלב חשב שרשמתי?&lt;br /&gt;
::: אתה כותב תוכנה וצריך להשתמש בכללי השפה שאתה כותב בה. אתה לא יכול להכניס רווחים, פסיקים ומקפים כדי שזה יראה &amp;quot;קריא יותר&amp;quot;. משמעות של פסיק היא שרשור פקודות בשורה אחת. לדוגמא: if x&amp;lt;0, disp(&#039;imaginary&#039;); end. ליותר פרטים ראה: help PUNCT. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 12:07, 17 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי פונקציה שאני בונה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בניתי את הפונ&#039; שבתרגיל 3 שאלה 1 (f1), והיא עובדת מצויין על מספר, אבל כשאני מפעיל אותו על וקטור הוא פשוט עושה את הפונקציה על האיבר הראשון בוקטור..&lt;br /&gt;
אני צריך להגדיר לו בפונקציה שאני בונה את העניין עם הוקטורים? (שאם מתקבל וקטור שהוא יעבור מספר מספר)&lt;br /&gt;
: השאלה כללית מדי. אפשר לשלוח לי את הקוד ואשתדל לעזור. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:28, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
בסוף פשוט הייתי צריך להוסיף לולאת for אחת שפשוט מבצעת לי את אותה פעולה על כל איבר בוקטור.. די פשוט סתם הסתבכתי בהתחלה..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תיקייה נוכחית ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה ההבדל בין ה current folder  וה- Current Directory?&lt;br /&gt;
: באיזה הקשר השאלה? --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 14:29, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
:: כללי על מטלב. יש הבדל? מה זה בדיוק ה-Current Directory?&lt;br /&gt;
::: איפה במטלב מצאת את זה. תכוון אותי קצת על מה השאלה. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 18:16, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תר&#039; 3 שאלה 1 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לעשות את המקרא והכותרות באשף עצמו, במקום פקודות?&lt;br /&gt;
: לא. צריך לעשות בפקודות כפי שלמדנו בתרגול. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:25, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מזה משקלות??&lt;br /&gt;
באופן כללי לא הבנתי את השאלה&lt;br /&gt;
: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%9C ראה דוגמא כאן]. --[[משתמש:Grisha|Grisha]] 23:26, 18 באפריל 2012 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה משוואת האליפסה הכללית? אני לא מבין איך לעשות את התרגיל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 3 שאלה 4 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב בהתחלת התרגיל שבמקרה של פלט גרפי יש להדפיס אותו.... יש צורך גם להדפיס את הcomet??&lt;br /&gt;
שכן הוא סתם נראה כמו מעגל&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14948</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14948"/>
		<updated>2011-09-19T18:58:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* עוד תרגילים */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::שאלה 3 http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::לדעתי זה אכן הפרש. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;br /&gt;
:יש לך 10 צעדים סה&amp;quot;כ, מתוכם 5 בכיוון ימין ו5 בכיוון למעלה. יש לך רעיון כמה דרכים יש לסדר את זה? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.math-wiki.com/images/9/95/BdidaExamMoedA2008Sol.pdf&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי למה הורידו רק 6K, ולא בדקו מה קורה עבור מקרים אחרים, כשמחסרים 7K וכד&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:עשינו את השאלה הזו בדיוק ביום שני. אם אתה מחלק 6 לקוביה מסויימת (אחרי האחד שכבר יש לה) אז קיבלת תוצאה לא חוקית. את האחדות הנותרות אתה מחלק בין &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הקוביות, ולכן הקוביה הספציפית שיש לה כבר 7 יכולה לקבל 8, 9, 10 ועוד. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt; 13:52, 7 בספטמבר 2011 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז פה: http://www.math-wiki.com/images/7/77/BdidaExamMoedB2008.pdf בשאלה 2 אני עושה אותו דבר רק עם 101K?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן. אתה צריך לחלק 75*20 בין 20 תלמידים כך שלכל אחד יכול להיות כל ציון בין 0 ל100. כל האפשרויות בהן מישהו קיבל 101 אינן חוקיות לכן אתה מגדיר את A_i להיות כל האפשרויות בהן התלמיד ה-i יקבל &#039;&#039;&#039;לפחות&#039;&#039;&#039; 101 נקודות (ואולי יותר). שזה אומר לחלק את הנקודות הנותרות בין כל 20 התלמידים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה רבה :)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== יחסי שקילות.. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם יש נוסחא לחישוב מספר יחסי השקילות על קבוצה? לדוגמא מעוצמה 4.?&lt;br /&gt;
למדנו את הנוסחא לחישוב יחסים בכללי..&lt;br /&gt;
:ייתכן. הייתי קורא את תרגילי הבית ו/או את השאלות והתשובות --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה.. הקבוצה הריקה מוכלת משמ בקבוצה הריקה? זה נובע מלוגיקה לא?&lt;br /&gt;
:אני לא בטוח מה ההגדרה של מוכל ממש. אבל הקבוצה הריקה מוכלת בעצמה ושווה לעצמה אז אני בספק... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא חייבים להיות בספק. מצד האחד הקבוצה הריקה באגף ימין מוכלת בזאת שבאגף שמאל, וגם זאת שבאגף שמאל מוכלת בזאת שבאגף ימין, יש הכלה דו כיוונית משמע שיוויון, ולכן זאת לא הכלה ממש.&lt;br /&gt;
:::זה שיש שיוויון בין הקבוצה הריקה לעצמה זה דיי ברור. השאלה היא האם הכלה ממש מוגדרת על פי אי שיוויון, או על פי איבר ששייך לאחת ולא שייך לאחרת. וכמו שאמרתי, אני לא בטוח מה ההגדרה ולכן אני לא קופץ למסקנות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::::הכלה ממש מוגדרת על פי אי שוויון. בכל מקרה, שתי ההגדרות האלה שקולות, ולפי שתיהן אין הכלה ממש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קומבינטוריקה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בכמה אופנים ניתן להכניס 12 כדורים שונים לתוך 3 תאים שונים כך שבכל תא יהיו 4 כדורים, אבל שני כדורים מסויימים לא יהיו באותו התא?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תבחר שני תאים (6 אפשרויות) שים את שני הכדורים המסויימים בשני התאים (2 דרכים) ואז תבחר 3 מתוך ה10 הנותרים, ועוד 3 מה7 הנותרים.  --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בעצם מקדם מולטינומי, כמו שהיה במבחן רק שפה זה בלי חזרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איחוד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;\bigcup P(\mathbb{N})=?&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
:זה האיחוד הכללי על קבוצת החזקה של הטבעיים? איחוד כללי על קבוצת חזקה הוא הקבוצה עצמה, ובמקרה זה הטבעיים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== 10 בחורים רוקדים במעגל. ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רוצים להגדיל את המעגל ולהכניס אליו 4 בחורות. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם אין להעמיד 2 בחורות זו ליד זו?&lt;br /&gt;
:הכלה והדחה על כך ששתי בחורות מסויימות יהיו צמודות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב 2009 שאלה 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[http://math-wiki.com/images/c/c8/BdidaExamMoedB2009Sol.pdf]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
א. סידור m כדורים לבנים וn כדורים שחורים כך שאף שני כדורים שחורים לא יהיו סמוכים. האם התשובה היא אן ועוד אם מעל אן?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:m+1 over n+1. זה מאוד פשוט אם אתה מייצג אורכים של רצפים של כדורים לבנים ע&amp;quot;י משתנים שסכומם שווה m (כמות הכדורים הלבנים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחתי את סעיף ב&#039; עם קומבינטוריקה :&lt;br /&gt;
ב.1 אנחנו כל פעם בוחרים איבר K כלשהו ועוד 2 איברים ולכן אנחנו מגיעים לגודל קבוצה S?&lt;br /&gt;
ב.2. אנחנו בוחרים 2 איברים מתוך הקבוצה והשלישי כבר נבחור או שנבחור 2 איברים כאשר השלישי יבחר מתוך קבוצה קטנה יותר?&lt;br /&gt;
ב.3 צריך להוכיח באינדוקציה ? כי לא הצלחתי. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מי שיודע או שיש לו תשובה אחרת שישווה איתי בבקשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה דחוף ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם נגדיר יחס שקילות S על Z כך ש:&lt;br /&gt;
(k,m)שייך לS אם&amp;quot;ם k-m מתחלק ב5 &lt;br /&gt;
כמה מחלקות שקילות לS??????..&lt;br /&gt;
: יש 5 מחלקות&lt;br /&gt;
ומהן?????????&lt;br /&gt;
:כל מחלקה מתאימה לשארית חלוקה ב-5 (i+5Z היא המחלקה ה-i). קבוצת המנה היא השדה Z5.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה לא נכון כי שארית החלוקה בכלל לא שייכת ליחס רק אלו שהפרשם מתחלק בחמש שייכים ליחס&lt;br /&gt;
אשמח אם תוכל להגיד לי אם אני טועה ולמה!?!!?!?!???!&lt;br /&gt;
:זה כן נכון. ההפרש מתחלק ב-5 אם ורק אם יש אותה שארית חלוקה בחמש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מס&#039; מחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך למצוא את מספר מחלקות השקילות של יחס השקילות המוגדר ע&amp;quot;י: (a1,a2,a3)=(b1,b2,b3) כאשר הקבוצה של a1,a2,a3 שווה לקב&#039; של b1,b2,b3. האיברים מגיעים מהקב&#039; A*A*A כאשר עוצמת A היא n. אפשר עזרה?&lt;br /&gt;
:זו שאלה קומבינטורית על כמות השלשות השקולות. מספר השלשות כולו (העולם) הינו n בשלישית. יש לחלק את זה במספר השלשות השקולות. או שזה שלושה איברים שונים (ואז זה מספר הדרכים לסדר אותם), או שזה שני איברים שונים ואחד חוזר פעמיים, או שזה אותו איבר 3 פעמים. סופרים, מחסרים, מחלקים ומה שצריך עד אשר מגיעים לפתרון --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:או שאני טועה או שזה פשוט מספר תתי הקבוצות בגודל 3 של A + מספר תתי הקבוצות בגודל 2 + מספר תתי הקבוצות בגודל 1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== למה קבוצת המנה היא Q? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במערך תירגול 6 באמצע(לא הצלחתי להעתיק טוב) מתחת לטענה שעוצמת Z שווה לעוצמת ZxZ יש הוכחה שעוצמת Z שווה לעוצמת Q אבל בהוכחה כתוב שקבוצת המנה(שמוגדרת שם) היא בעצם Q אבל הרי 1/3 ו2/6 הם באותה מחלקת שקילות ולכן רק אחד מהם יהיה בקבוצת המנה ואז זה לא Q אני צודק?&lt;br /&gt;
:הם באותה מחלקת שקילות, זה נכון, אבל הם אותו מספר (ב-Q).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 5ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוב שמה שאין פתרון, אבל כאשר n=2 ניתן להכניס כדור אחד צבעוני ושני לבנים בכל תא, וזה דוגמא למקרה שבו התרגיל מתקיים. לא כ&amp;quot;כ הבנתי איך הגיעו לכך שאין פתרון, אפשר הסבר?&lt;br /&gt;
:איך שתים יצא לך שווה לאחד? רשום שצריך מספר שווה של לבנים וצבעוניים בכל תא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם הרכבת יחסים והרכבת פונקציות אילו שני דברים שונים כלומר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדרת הרכבת יחסים RS אומר שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} כך RS={a,c{ &lt;br /&gt;
ובפונקציות זה הפוך? SR שתי פונקציות שקיים b כך R{a,b} ו-S{b,c} אבל עדיין ההרכבה תתן SR={a,c&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
:בשניהם זה אותו הדבר עקרונית, לעיתים יש מי שמסמן הפוך. הסימון הנהוג יותר (לדעתי) הוא &amp;lt;math&amp;gt;f\circ g (x) = f(g(x))&amp;lt;/math&amp;gt; כלומר &amp;lt;math&amp;gt;(a,c)\in R\circ S \iff \exists b:(a,b)\in S \and (b,c)\in R&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דוג&#039; לשרשרת שאינה בת מניה? ==&lt;br /&gt;
כל קבוצה סדורה בסדר מלא שאינה בת מנייה: &lt;br /&gt;
*הממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*כל קטע סופי בממשיים (יחס קטן שווה)&lt;br /&gt;
*אוסף הקטעים מהצורה &amp;lt;math&amp;gt;n\in\mathbb{N},(n,\infty)\subseteq\mathbb{R}&amp;lt;/math&amp;gt; (ביחס הכלה). זו דוגמא לשרשרת ללא חסם מלרע פרט לקבוצה הריקה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר קורס ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מהו מספר הקורס&lt;br /&gt;
:: 88-195-11 (אצל אפי לפחות..)&lt;br /&gt;
:: 88-195-08 אצל שי סרוסי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בנוגע לציון הסופי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
איך אני יודע כמה קיבלתי ציון סופי בקורס והאם עברתי או לא?&lt;br /&gt;
:אתה עוד לא יודע. כאשר תסתיים בדיקת התרגילים נפרסם את ציוני התרגילים (בימים הקרובים...) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::האם הבוחן גם משתכלל בציון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::למה לא? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול להיות שהוא ישתכלל רק כציון מגן ? (כמו בלינארית )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בעיה בפתרון המבחן, שאלה 1א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צריך להיות הקבוצה הריקה, ולא היחידון הקבוצה הריקה...&lt;br /&gt;
:צודק, תודה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
::לא יכול להיות שהבודקים הורידו בטעות על זה, נכון?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אגב, לא יודע אם זה כבר תוקן או לא, בשאלה עם ספירת כמות הפונקציות (אני משער שזו שאלה 4 סעיף ג&#039;), התשובה הסופית אם אני לא טועה היא &amp;lt;math&amp;gt;\binom{16}{4}=\binom{16}{12}&amp;lt;/math&amp;gt; כי יש 5 משתנים(גדולים שווים 0) שסכומם 12.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה עם ההסבר על גדל? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(משפטי האי שלמות)&lt;br /&gt;
:בקשתי מכמה אנשים להשיג לי את מה שכתבתי, אני מחכה שזה יגיע ואז אפרסם. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ערעור-שאלה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שולחים ערעור למרצה ? במייל?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה למתן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתרגול האחרון נתת לנו שאלה עם 20 האסירים והמנורה ולא עליתי על פיתרון האם תוכל להגיד לנו אותו?&lt;br /&gt;
נתנאל&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתאנל, תספר את החידה כמו שצריך. (איך שסיפרת לי אותה היא לא פתירה - וקל מאוד להוכיח את זה)&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
החידה שהבאת לנו שישנם 20 אסירים כל פעם לוקחים אסיר אחר לחקירה ויש להם מנורה שאפשר להדליק או לקבות וניתן לקחת את אותו אסיר כמה פעמים והאסירים צריכים למצוא דרך כך שהאחרון שיכנס לחדר החקירות ידע על כך שהוא אחרון ויגיד את זה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציוני תרגיל סופיים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתי תעלו את ציוני התרגיל הסופיים???&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר את האימייל של המרצה שי סרוסי ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א שנת 2007 תרגיל מספר 2 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר עזרה/כיוון ?? בשני הסעיפים&lt;br /&gt;
וגם במועד ב&#039; שנת 2007 שאלה 4 מה קורה כאשר x4&amp;lt;0&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם למדנו את הנושא: &amp;quot;הסגור של רלצייה ביחס לתכונה מסויימת&amp;quot;? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא פשוט מופיע בספרים בפרקים של יחסים ואם לא למדנו? האם הוא יכול לעזור לנו בפתירת התרגילים? תודה&lt;br /&gt;
:לא למדנו אותו בשמו, אבל היה תרגיל דומה לזה בבוחן - היחס שקילות הקטן ביותר --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה בקשר לציון ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יכול  להיות שיקחו את המקסימום גם מבין 80% מבחן ו 20 אחוז תרגיל? {כמו בלינארית}&lt;br /&gt;
:לא --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה לא ? , הבנתי שהמרצים אמרו שהבוחן לא יוריד .....&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיצטרך לשאלה--כתוב בטבלה של ציוני המבחן שהוא שוקל 80% מהציון..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הוא אכן לא מוריד. אולי הוא מוריד מהציון שהייתם רוצים, אבל לא מציון המבחן. ומה זה טבלה של ציוני המבחן? --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באתר של ציוני הקורס dory.biu אם אני לא טועה  כתוב שהמבחן הוא 80% אחוז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חזרה למבחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עד כמה יש לייחס חשיבות לנושא &amp;quot;הבינום של ניוטון&amp;quot;?&lt;br /&gt;
האם יש ללמוד את כולו לעומק (על אף שהקדשנו לו פחות מ10 דקות בשיעור)?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד שאלה, איזו דרך הכי מומלצת לחזור ביעילות למועד ב&#039; של בדידה (מלבד מת&#039;-וויקי שחרשתי עליו כבר..:)  )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הלו :) ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אז.. מתי הציון תרגילים יפורסמו ??&lt;br /&gt;
:ברגע שאקבל את כל ציוני התרגיל לידי... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
   נתונים&lt;br /&gt;
E1,E2 יחסי שקילות (&amp;lt; משמעו מכיל )&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1&amp;gt;(E1)^2 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E2&amp;gt;(E2)^2&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
E1E2=E2E1 (הרכבות יחסים)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למה מכאן נובע ש&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
(E1)^2(E2)^2&amp;lt;(E1E2)  (הרכבות גם)&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוד תרגילים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הממ אפשר לקבל עוד תרגילים בכל הנושאים או לפחות קישור לאיזשהו אתר עם תרגילים או משהו כי אין לי מאיפה לתרגל...&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14603</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14603"/>
		<updated>2011-09-07T09:17:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* מועד ב&amp;#039; שנת 2008 שאלה 6  */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:היי ג. יפית, כמדומני שרשום שם שF הינה קבוצת כל היחסים מA לB. תנסי, זה כדאי. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;br /&gt;
:מה הכוונה אחד יישב על השני? זה בדיוק יחס שאינו חד ערכי בין כסאות לבין האנשים שיושבים עליהם. בכיוון ההפוך, זו פונקציה שאינה חח&amp;quot;ע בין האנשים לבין הכסאות עליהם הם ישובים. ניתן להגדיר באחת הדרכים הללו ולהוכיח שהיא לא תתכן (עקרון שובך היונים, למשל).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בקשר לשאלה 7- מבלי לפתור אותה בעצמי, זה נשמע כמו הכלה והדחה. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהתא השני. בכמה מקרים התא הראשון יהיה גדול מהשני וגם השלישי יהיה גדול מהשני? וכדומה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:הרבה פעמים מגדירים ש k over n כאשר n גדול מ k הוא 0.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן שנת 2007 מועד ב&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסעיף ג&#039; של שאלה 6 באותו מבחן יש סימן של + בתוך O שאני מזהה מלינארית, אך לא מבין מה משמעותו בבדידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עריכה: לא משנה, בשאלה 1 במבחן שנת 2007 מועד א&#039; מצאתי שמשמעותו ההפרש הסימטרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 7 שאלה 8 ו- 10 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שאלה 8 - לבחור k שלמים מתוך n מספרים כך שלא יהיו בינהם מספרים עוקבים. תשובה n+1-k מעל k. &lt;br /&gt;
אני לא מצליח להבין למה זאת התשובה ? &lt;br /&gt;
שאלה 10 - לחלק k שקלים לn ילדים כאשר לא אכפת לנו כמה שקלים כל ילד יקבל. שוב התשובה היא n+1-k מעל k. ושוב אני לא מבין אותה :) &lt;br /&gt;
אני מבין שאין חשיבות לסדר אבל זה לא מסתדר לי בראש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:שים לב, זו לא אותה תשובה בשתי השאלות, באחת זה מינוס k ובשנייה פלוס. בשאלה עם השקלים, היא שקולה לבחירת k ילדים עם חזרות ולא ממשמעות לסדר (אם בחרתי ילד ספציפי 3 פעמים יש לו שלושה שקלים, וזה לא משנה מתי הוא קיבל אותם). לגבי השאלה עם המספרים העוקבים, אני לא בטוח איך אפשר להגיע ישירות לנוסחא. אני הייתי מנסה הכלה והדחה על מנת לפתור את התרגיל, אבל ייתכן ואני מפספס משהו. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבנתי לגבי הילדים והשקלים, תודה. ומצאתי פתרון עם הסבר טוב לגבי העוקבים - http://math-wiki.com/images/9/94/10BdidaTargil5Sol.pdf. פתרון לשאלה 6.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני הסתכלתי על זה בדרך טיפה שונה: לקחתי שני מספרים קיצוניים 1-,n+2 ואמרתי שיש k+2 מספרים עכשיו וסכום k+1 ההפרשים באמצע הגדולים שווים 2 הוא n+3 לכן זה שקול למשוואה של k+1 אי שליליים שסכומם (n+3-2(k+1 ויוצאת אותה תשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתה יכול להסביר קצת יותר ? לא הבנתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תרגיל 5 משנה שעברה שאלה 4  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סעיף ד&#039;. להבדיל מהסעיף הקודם, מכפילים את האיחודים בין A1 לA2 ב2. וגך גם עבור שאר האיחודים. לא הצלחתי להבין בשביל מה.&lt;br /&gt;
:כמדומני שיש שם טעות בסימונים. אבל בכל מקרה, ההבדל מהסעיף הקודם הוא שכעת אתה לא רוצה בדיוק את האיחוד, אלא את האיחוד ללא החיתוכים (הרי אתה לא רוצה מספר שמתחלק גם ב3 וגם ב4). הורדת החיתוכים היא בדיוק ההבדל בנוסחא (שים לב גם שהאיחוד המשולש נכפל ב3). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== השיעור חזרה מחר ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האם הוא יעלה לאתר?&lt;br /&gt;
:לא, זה יהיה שאלות ותשובות. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה כללית על יחס סדר חלקי ואנטי -סימטריות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נתונה לי קבוצה A={1,2,3} האם R הזה הוא יחס סדר חלקיR={(1,1),(2,2),(3,3),(1,2)}p ? האם ה-איבר (1,2) עושה את היחס אנטי סימטרי וטרנזטיבי? והאם כל יחס שאינו סימטרי הוא אנטיסימטרי? תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן זה יחס סדר חלקי. האיבר (1,2) לבדו לא &amp;quot;עושה&amp;quot; את זה. לא כל יחס שאינו סימטרי הינו אנטי סימטרי למשל &amp;lt;math&amp;gt;R=\{(1,1)(1,2)(2,1),(1,3)\}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== האם אפשר לקבל פתרונות לתרגיל 3? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחנים, חידות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר בבקשה לקבל רשימה עם מבחנים של אפי ושל שי שלא נמצאים במאגר מבחנים פה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואפשר בבקשה גם רשימה של כל החידות שהיו? כי חיפשתי ומצאתי רק את הראשונה.. :\&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אין לי מבחנים אחרים, ולא פורסמו חידות אחרות לכלל התלמידים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א שאלה 6 סעיף א ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;נתונים n כדורים זהים שחורים וכדור לבן אחד ו n+1 קופסאות שונות.כ&#039;&#039;&#039;ל קופסא יכולה להכיל לכל היותר כדור אחד&#039;&#039;&#039;. בכמה דרכים ניתן למקם &#039;&#039;&#039;כדור אחד או יותר&#039;&#039;&#039;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
* השאלה סותרת את עצמה ? לגבי כמות הכדורים בקופסא אני מתכוון.&lt;br /&gt;
*התשובה כוללת שתיים בחזקת אן ועוד אחד (בתור פורמולה זה התחרבש שלי) למה יש כל פעם שתי אפשרויות ? אם כדור נמצא בקופסא או לא ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני אשמח להסבר לגבי השאלה והתשובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני אסביר קודם את השאלה, אם עדיין לא תבין אסביר גם את התשובה. הכוונה היא לסדר כדור אחד בין הקופסאות, שני כדורים בין הקופסאות וכולה. כלומר, אתה לא חייב לסדר את &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; הכדורים, זו הכוונה והיא אינה סותרת את התנאי שאם בחרת לסדר את כל הכדורים, כל אחד מהם יהיה בקופסא נפרדת. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אז לכל כדור יש שתי אופציות, להיות בקופסא או לא להיות בה ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::כן, וגם זו שאלה איפה הכדור הלבן נמצא (או שהוא לא נמצא בכלל) --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע  מועד א 3 סעיף ג&#039; ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זאת השאלה הקומבינטורית שהתכוונתי אליה בכיתה. &lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;sigma(0-n) C(2n,2k)= sigma(1-n) C(2n,2k-1)&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
אין לשאלה תשובה במבחנים. ניחוש שלי: קשור לתת קבוצות בגודל זוגי ותת קבוצות בגודל אי זוגי.&lt;br /&gt;
:אני חושב שהכוונה היא זו: &amp;lt;math&amp;gt;0=((-1)+(+1))^{2n}=\sum_{k=0}^{2n}{2n \choose k}(-1)^k(1)^{2n-k}=\sum_{k=0}^n{2n \choose 2k}-\sum_{k=1}^n{2n \choose 2k-1}&amp;lt;/math&amp;gt; --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::לא הבנתי את המעבר מהשלב הראשון לשני. תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::מימין או משמאל? מימין הסכום על כל המספרים זה הסכום על הזוגיים והאי זוגיים בנפרד, כאשר האי זוגיים הם במינוס בגלל המינוס אחד בחזקת k. מצד שמאל, מתקיים שאחד ועוד מינוס אחד שווה אפס, ואפס בחזקת כל דבר זה אפס. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::לא הבנתי מימין. לאן נעלם ה2k איך הם נהפכו לk? יש איזה מעבר ביניים אולי ? כי אני מבין את הבינום (נראה לי) אבל המעבר הזה עדיין לא מובן לי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::זה מה שהסברתי - תסתכל על זה משמאל לכיוון ימין. יש לך סכום על 2n מספרים. פיצלתי אותו לשני סכום של n מספרים - הזוגיים והאי זוגיים. הזוגיים מסומנים ב2k והאי זוגיים ב2k-1. בקיצור, שים לב שמשמאל יש 2n מחוברים וגם מימין יש סה&amp;quot;כ 2n מחוברים. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עכשיו הבנתי ! תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; 2010 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשאלה 5 סעיף ג&#039; מבקשים למצוא מס ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1,2} אז מספיק למצוא את מספר (ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינם מכילים את {2}) ?? כי בפתרון לא עושים ככה וגם התשובה לא יוצאת אותו דבר (השוותי ביניהם במחשבון) אם מה שאמרתי לא נכון אז אפשר הסבר גם למה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:למה זה לא מה שהם עושים בפתרון? זה בדיוק מה שעושים בפתרון. פשוט לפי הכלה והדחה עוצמת האיחוד היא סכום העוצמות פחות עוצמת החיתוך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::בפתרון הם לוקחים 3 אפשרויות 1-ש{1} מוכל ו{2} לא. 2-ש{2} מוכל ו{1} לא ו3-ש{1,2} לא מוכל. אבל למה כזה ארוך מספיק למצוא ת&amp;quot;ק שבהן {1} מוכל איחוד עם ת&amp;quot;ק שבהן {2} מוכל. לפי הדרך שלי לא יוצאת אותה תשובה כמו הדרך של הפתרון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::אולי תרשום את הדרך שלך? כמו שאמרתי, חישוב האיחוד נעשה עם הכלה והדחה. בלי לראות את הדרך אני לא יכול לדעת מה הטעות... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::::אמרתי לך אני אמרתי שמס&#039; ת&amp;quot;ק של {1,....n} בגודל K שאינם מכילות את {1,2} זה בעצם מס&#039;(ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {1} איחוד עם ת&amp;quot;ק שאינן מכילות את {2})&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:::::עד פה נכון. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== עוצמות. מבחן תשס&amp;quot;ט  שאלה 4 סעיף ג ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני לא מבין משהו שחוזר בהרבה מאוד שאלות. a&amp;lt;b אלה שתי עוצמות של קבוצות. &lt;br /&gt;
למה a^b = 2^b ? &lt;br /&gt;
בתשובה רשום שהוכחנו משפט כזה בכיתה כאשר איי גדולה מאחד ובי גדולה מאיי ובי עוצמה אינסופית הנל נכון. &lt;br /&gt;
לא מצאתי את המשפט הזה בהרצאות.&lt;br /&gt;
:[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7#תכונות האריתמטיקה|הוכחה כאן]] --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעע פספסתי את זה, תודה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר הוכחה לכך שכל יחס שקילות מחלק את הקב&#039; למחלקות שקילות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם אנחנו מחלקים קבוצה לתתי קבוצות זרות, היחס שמקשר בין איברי אותה קבוצה הינו יחס שקילויות. האם הכיוון ההפוך גם נכון? כלומר, האם כל יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות זרות שאיחודן נותן את הקבוצה כולה.&lt;br /&gt;
התשובה איפוא היא כן, יחס שקילויות מחלק קבוצה לתתי קבוצות כאלה (תרגיל קל). ניסיתי להוכיח ונתקעתי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:תגדיר את תתי הקבוצות בתור מחלקות השקילות - מחלקת שקילות של איבר x הינה אוסף כל האיברים שהם ביחס ל-x. כעת, אם נביט בשני מחלקות שקילות של x,y נגלה שהן שוות או זרות. לכן אוסף כל מחלקות השקילות השונות הוא חלוקה. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מערך תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תרגיל. הוכח שעוצמת קבוצת החזקה של A תמיד גדולה מעוצמתה של A&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוכחה. קל להראות שקיימת העתקה חח&amp;quot;ע ועל בין &#039;&#039;&#039;אוסף הפונקציה&#039;&#039;&#039; [http://math-wiki.com/images/math/e/4/3/e4369d72e8e1e9c7123028dd815b3c6b.png] (כל קבוצה חלקית אומרת בעצם על כל איבר של A אם הוא שייך (1) או לא שייך (0). למשל &#039;&#039;&#039;הפונקציה&#039;&#039;&#039; המתאימה לקבוצה הריקה היא פונקצית האפס, והפונקציה המתאימה לקבוצה כולה היא הפונקציה 1).פונקציה זו עומדת בתנאי התרגיל לעיל ולכן עוצמתה גדולה מעוצמת A אבל זהה לעוצמה של קבוצת החזקה, כפי שרצינו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשמח להבהרה : &lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות - הכוונה כל הפונקציות האפשריות מאיי לקבוצה 0,1 ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::כן, אוסף כל הפונקציות שמקורן בA ותמונתן בקבוצה 0,1.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* אוסף הפונקציות שקול לP(A) ? זתאמרת העוצמה שלה שתיים בחזקת איי ? ובגלל זה היא גדולה יותר מהעוצמה של איי ?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
::אוסף הפונקציות מעוצמה גדולה יותר לפי התרגיל הראשון באותו דף (שכן עוצמת הקבוצה 0,1 הינה 2). הוא שקול לP(A) לפי ההתאמה החח&amp;quot;ע ועל המתוארת שם --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תירגול 5 שנה שעברה שאלה 3 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא הבנתי את ניסוח השאלה. מה הכוונה בלי הגבלות ? מה בלי הגבלות?&lt;br /&gt;
:ההגבלות הן בסעיפים הבאים... השאלה היא כמה אפשרויות יש להטלת קובייה n פעמים --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מספר יחסי שקילות על קבוצה ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני ראיתי תרגיל עם קבוצה מגודל 4 איברים והאם יש לה 18 יחסי שקילות. &lt;br /&gt;
ומצאתי 15 יחסי שקילות יש יחסים שלא מצאתי?&lt;br /&gt;
יש נוסחא לכזה דבר ?&lt;br /&gt;
:שאלה טובה. מזל ששמנו אותה בתרגיל הבית השני שאלה שלוש... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:כן, זה 15. (באופן די מפתיע הנוסחא הרקורסיבית היא הפשוטה ביותר כשיש בה סיגמא ומקדמים בינומיילים, נקרא גם &#039;מספרי בל&#039;)... אני תוהה האם אפשר למצוא לזה נוסחא פשוטה יותר(לחישוב).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לגבי הבוחן ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר לפרסם את התשובה לשאלה הראשונה בבוחן, תורת הקבוצות עם הוכח/הפרך?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תשובה===&lt;br /&gt;
א. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ידוע כי &amp;lt;math&amp;gt;A\cup C \subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; נובע בקלות ש &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq B&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap B = A&amp;lt;/math&amp;gt;. לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\subseteq C^C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;\forall a\in A : a\notin C&amp;lt;/math&amp;gt; ולכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap C = \phi&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב. הוכחה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt; לכן &amp;lt;math&amp;gt;A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C) = (A\cap B)\cup C&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*נניח &amp;lt;math&amp;gt;(A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C)&amp;lt;/math&amp;gt; קל לראות כי &amp;lt;math&amp;gt;C\subseteq (A\cap B)\cup C = A\cap(B\cup C) \subseteq A&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שאלה ==&lt;br /&gt;
אשמח לקבל הסבר על איך פותרים את התרגיל 2 ג במבחן http://math-wiki.com/images/b/b7/BdidaExamMoedA2005.pdf..&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:ראה שאלות מעליך... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בתרגיל 4 , שאלה 5 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
?אני לא בטוח למה הם התכוונו שם- האם זו דוגמא טובה&lt;br /&gt;
f(1,{1})={{{1}}}&lt;br /&gt;
והאם אפשר ניסוח של התמונה של הפונקציה במילים?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תודה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:בדוגמא שלך יש סוגריים מסולסלים מיותרים. במילים, &amp;lt;math&amp;gt;f(x,U)&amp;lt;/math&amp;gt; הינו אוסף כל תתי הקבוצות של U המכילות את x. --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה זה אומר A-B כA,B קבוצות? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם זה הפרש, למה לא רשמו A/B?&lt;br /&gt;
:איך אני יכול לדעת מבלי מראה מקום? אם אני אמור להסיק את זה באופן כללי, סימן שזה סימון דיי ברור וזו הסיבה שלפעמים מסמנים הפרש במינוס --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד ב&#039; שנת 2008 שאלה 6  ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר כיוון/עזרה/עצם/משהו? אין לי מושג מה קורה פה חוץ משג הכי נראה לי אבל אני לא מבין למה הסדר לא חשוב&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14444</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14444"/>
		<updated>2011-09-03T14:08:21Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;br /&gt;
בנוסף אם אפשר כיוון לשאלה 7&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14442</id>
		<title>שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://math-wiki.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:88-195_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%90&amp;diff=14442"/>
		<updated>2011-09-03T13:57:54Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;Roy141095: /* אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 */ פסקה חדשה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{הוראות דף שיחה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=ארכיון=&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 1|ארכיון 1]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שיחה:88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/ארכיון 2|ארכיון 2]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=שאלות=&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מבחן תש&amp;quot;ע מועד א&#039; שאלה 3 סעיף ב ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מספר התמורות של 1..n כך שאף מספר זוגי לא במקומו. נראה לי שהתשובה לשאלה נקטעה באמצע מכיוון שהתשובה מכילה רק את עוצמת כל האיחודים של תמורות של מספרים זוגיים שכן נמצאים במקומם. צריך  להוריד את כל האיחודים ממספר התמורות האפשרויות, נכון ?&lt;br /&gt;
ולא מופיעה תשובה לסעיף ג&#039; שאני גם לא בטוח לגבי הפתרון שלה.הוכחה קומבינטורית: מספר תתי הקבוצות מגודל זוגי (מקבוצה בגודל זוגי) שוות למספר תתי הקבוצות מגודל אי זוגי (מקבוצה בגודל זוגי).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:לא ברורה לי השאלה הראשונה לגמרי, אבל אני לא רואה שהתשובה שם קטועה. יש שם את סכום האפשרויות לכל הקבוצות, פחות סכום האפשרויות לחיתוך של שתיים, ועוד סכום האפשרויות לחיתוך של שלוש וכן הלאה. בדיוק לפי נוסחאת ההכלה וההדחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:אני לא רואה מה הוכחה במה שרשמת. למה שיהיה שיוויון בין שני הדברים האלה? האם מספר תתי הקבוצות מגודל 3 מקבוצה בגודל 100 שווה לתתי הקבוצות מגודל 2 מקבוצה מגודל 3? בוודאי שלא... --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שאלה תרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה לחלק 10k כדורים שונים בk תאים שונים זה k בחזקת 10k ולא הפוך (זאת אומרת 10k בחזקת k)&lt;br /&gt;
ובנוסף לזה מה ההבדל בין תאים זהים לתאים שונים?&lt;br /&gt;
:מכיוון שלכל כדור יש k אפשרויות לבחור תא. לכן כופלים את מספר התאים בעצמו בחזקת מספר הכדורים.&lt;br /&gt;
:כאשר התאים שונים, אם הכנסת 2 כדורים לראשון וכדור לשני קיבלת מצד שונה מאשר מישהו שהכניס 2 כדורים לשני וכדור לראשון. אם התאים זהים אין הבדל בין מצבים אלו. (למשל כאשר אתה מנסה לפתור בעייה קומבינטורית של חלוקת אנשים לקופאיות. לא מעניין אותך לאיזה קופאית הם הולכים, אלא רק מעניין אותך שהתורים יתפזרו באופן אחיד). --&amp;lt;font size=&#039;4&#039;&amp;gt;[[משתמש:ארז שיינר|ארז שיינר]]&amp;lt;/font&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מועד א&#039; 2008 שאלה 6,7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר ראשון -  למה בשאלה 7 במבחן הציפור במקום ה-(2,3) הפוכה? זה אמור לרמוז לנו משהו? (וכן, ניסינו להפוך את המסך).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דבר שני (רציני הפעם... סוג של) - מה היא F בשאלה 6 באותו מבחן? ניסינו לבדוק בפתרונות אבל גם שם  ה-F לא כתובה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתודה מראש, ג.יפית (שנורא מתעניינת במתמטיקה בדידה)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אפשר אולי קצת עזרה בשאלה 6 בתרגיל 7 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה שמספר האנשים יותר גדול מהמקומות בספסל ברור לי למה אין אפשרות כזאת בגלל שאתה רוצה שהחזרות יהיו אסורות ואם תנסה לסדר תקבל ששני אנשים ישבו אחד על השני וזה אסור&lt;br /&gt;
אבל איך מסבירים את זה מתמטית?&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Roy141095</name></author>
	</entry>
</feed>