לינארית 2 לתיכוניסטים תש"ע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
שורה 30: שורה 30:
= שאלות =
= שאלות =


==השלמה לבסיס==
האם קיימת דרך בה ניתן להשלים וקטור <math>v_1</math> לבסיס עבור <math>F^n</math> .
למשל שמשלשים וצריך להשלים לבסיס?


==שאלה==
==שאלה==

גרסה מ־15:19, 2 בפברואר 2010

[math]\displaystyle{ \begin{bmatrix} \lambda & 0 & 0 \\ 0 &\lambda & 0 \\ 0 & 0 & \lambda \end{bmatrix} }[/math]

הוראות

כאן המקום לשאול שאלות. כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על [עריכה] (משמאל לכותרת "שאלות"), להוסיף בתחתית הדף את השורה הבאה:

== כותרת שאלה ==

לכתוב מתחתיה את השאלה שלכם, וללחוץ על 'שמירה'.

(אין צורך להרשם לאתר. רק לעקוב אחרי ההוראות הפשוטות...)

ארכיון

ארכיון 1 - שאלות על תרגילים 1-4

ארכיון 2 - שאלות על תרגילים 5-8

ארכיון 3 - שאלות על תרגילים 10-11

ארכיון 4 - שאלות על תרגיל 12 והמבחן

ארכיון 5 - שאלות על המבחן

ארכיון 6 - שאלות על המבחן

שאלות

השלמה לבסיס

האם קיימת דרך בה ניתן להשלים וקטור [math]\displaystyle{ v_1 }[/math] לבסיס עבור [math]\displaystyle{ F^n }[/math] . למשל שמשלשים וצריך להשלים לבסיס?

שאלה

איך מראים שלמטריצה נילפוטנטית יש רק ע"ע אחד שהוא 0 ? בנוסף, צ"ל שמטריצה משולשת עם אפסים באלכסון היא נילפוטנטית. אני יכול לומר שהמטריצה דומה לצורת זורדן עם אפסים באלכסון ומעל אחד-ים ואם נעלה בחזקת K אז נקבל את מט' האפס. איך ממשיכים?

הכי פשוט שבעולם - אני הסתכלתי על זה ככה: לפי משפט השילוש, 0 הוא הע"ע היחיד שלה (בהנחה שהאלכסון כולו אפסים), ולכן הפולינום האופייני שלה הוא f(x)=x^n. אם תציב את A תקבל 0, ולכן A^n=0, וזו בדיוק ההגדרה של נילפוטנטית - אם *קיים* k (במקרה זה k=n) עבורו A^k=0.

תשובה

תשובה לע"ע רק 0-A נילפוטנטנטית מסדר K. נניח שיש ערך עצמי L שהוא לא אפס. ז"א Av=Lv. נכפול משמאל ב-A^K-1 ונקבל 0=LA^k-1V= אבל A*v= lv ולכן קיבלנו A^k-2*l^2=0. אבל A^K-2 שונה מאפס, וL שונה מאפס ולכן סתירה

שאלה

איך מוכיחים את הכיוון הבא: אם T אוניטרית אזי היא מעבירה בא"נ לבא"נ אחר (T מעל C)

תשובה

צריך להוכיח שאם [math]\displaystyle{ v_1,...v_n }[/math] בא"נ אזי גם [math]\displaystyle{ Tv_1,..Tv_n }[/math] בא"נ. ההגדרה של בא"נ הינה שהמכפלה הפנימית של כל זוג וקטורים שונים היא אפס, והמכפלה הפנימית של וקטור עם עצמו הינה 1.

T אוניטרית ולכן [math]\displaystyle{ TT^*=T^*T=I }[/math]. נבדוק את המכפלה הפנימית של זוג וקטורים בבסיס החדש: [math]\displaystyle{ \lt Tv_i,Tv_j\gt =\lt v_i,T^*Tv_j\gt =\lt v_i,v_j\gt }[/math] ולכן המכפלות הן אותו הדבר (ראינו עכשיו שאופרטור אוניטרי שומר מכפלות פנימיות) ולכן גם הבסיס החדש הינו א"נ.

שאלה

א. יהי V מ"ו ממימד סופי, יהיא Y(פי) שייך ל- *V ושונה מ-0, יהי W ת"מ של V המכיל את KER Y(פי). צ"ל W=V או W=KER Y

ב. יהי V ממ"פ ממימד סופי. יה Y שייך ל- V* . הוכח כי קיים וקטור W שייך ל- V כך ש: V,W >= ( Y(V> לכל V שייך ל- V.

תשובה

א. אתמול בשיעור החזרה הראנו שהמימד של הגרעין של פונקציונל הינו n או n-1 (לפי משפט הדרגה). במקרה שהפונקציונל שונה מאפס המימד של הגרעין הינו n-1.

אם W מכיל את הגרעין והמימד שלו n-1 אזי הוא שווה לגרעין. אם המימד שלו n אזי הוא שווה למרחב V. אין עוד אופציות כי המימד שלו לא יכול להיות קטן מהמימד של הגרעין אותו הוא מכיל.

ב. זה משפט ההצגה של ריס.


שאלה

איך מראים שכל מטריצה מעל C דומה למטריצה המשוחלפת? A דומה לA^t

תשובה

בעזרת השאלה ממתחת. A דומה לצורת הז'ורדן שלה [math]\displaystyle{ A=PJP^{-1} }[/math] נשחלף לקבל ש [math]\displaystyle{ A^t=(P^t)^{-1}J^tP^t }[/math] כלומר A משוחלפת דומה לצורת הז'ורדן המשוחלפת. אבל על ידי החלפת בסיס מתאימה, צורת הז'ורדן המשוחלפת דומה לצורת הז'ורדן ולכן המטריצות דומות.

החלפת הבסיס היא שינוי סדרה איברי הבסיס מהסוף להתחלה, בתוך כל בלוק (נגיד הבלוק הראשון מגודל 3 והשני מגודל 2, אז נחליף לבסיס [math]\displaystyle{ v_3,v_2,v_1,v_5,v_4 }[/math].

שאלה

אם אני יודע שה"ל T מעל V ממימד N בהצגה לפי הסטנדרטי היא טראנספוז של בלוק ז'ורדן בגודל NXN, איך אני משנה את הבסיס ככה שהיא תצא בלוק ז'ורדן?

תשובה

מסדר אותו מהסוף להתחלה. זה שקול למטריצת המעבר עם אחדות באלכסון המשני. מעבר הבסיס יהיה להחליף את סדר השורות ואז להחליף את סדר העמודות

שאלה

הוכח\הפרך: מעל R^n אם T אורתוגונלי וT^2=I אז T סימטרי. האם המטריצה ההפכית יחידה? כי אם כן TT=I TT*=I ואז T=T* משמע שזה אמת

תשובה

בוודאי שההופכית יחידה...

וזו הוכחה נכונה.

תודה! (:

2 שאלות

1) ארז תוכל בבקשה להסביר לי למה לכל אופרטור יש בא"נ כך שההצגה שלו לפי הבא"נ הזה היא סכום ישר של סיבובים ו-פלוס-מינוס אחדים?

2) עברתי על השאלה בנוגע להוכחת תהליך גרם-שמידט ועדיין לא הבנתי את זה. עברתי על ההוכחה שיש בהרצאה וגם שם זה לא ברור לי. תוכל בבקשה להגיד לי מה בעצם מוכיחים ואיך מוכיחים?

תודה!


תשובה

1. זה נכון רק לאופרטורים א"ג, ולא לכל אופרטור. ההוכחה היא באינדוקציה. אנחנו יודעים מההרצאה שזה נכון לאופרטורים א"ג מעל מרחבים ממימד 2 כי הם סיבובים או שיקופים (ושיקוף הוא מטריצה עם 1 ומינוס אחד על האלכסון).

לאופרטורים א"ג מעל מרחבים ממימד גבוה יותר, מפרקים אותם לסכום יש של אופרטורים א"ג מעל מרחב אינווריאנטי מימד 1 או 2, והמרחב הניצב לו, ממימד n-1 או n-2. לפי הנחת האינדוקציה המרחבים האלה הן כבר מהצורה הרצויה.

זה מאד דומה להוכחה שיש בפתרון לתרגילים בנושא אופרטורים אנטי סימטריים.

2. צ"ל להוכיח שהנוסחא [math]\displaystyle{ w_i=v_i-\sum_{k=1}^i\frac{\lt v_i,w_k\gt }{\lt w_k,w_k\gt }w_k }[/math] נותנת וקטור שונה מאפס שמאונך ל[math]\displaystyle{ w_1,...,w_{i-1} }[/math]. על מנת להראות שהוא מאונך אליהם מראים שהמכפלה [math]\displaystyle{ \lt w_i,w_j\gt =0 }[/math] לכל [math]\displaystyle{ j\lt i }[/math]. אבל לפי ההנחה, הוקטורים [math]\displaystyle{ w_1,...,w_{i-1} }[/math] מאונכים זה לזה, ולכן המכפלה יוצאת

[math]\displaystyle{ \lt w_i,w_j\gt =\lt v_i,w_j\gt -\frac{\lt v_i,w_j\gt }{\lt w_j,w_j\gt }\lt w_j,w_j\gt =0 }[/math] כפי שרצינו.

בנוסף, [math]\displaystyle{ w_i\neq 0 }[/math] מכיוון שאחרת [math]\displaystyle{ v_i }[/math] ת"ל ב[math]\displaystyle{ v_1,...,v_{i-1} }[/math] בסתירה לכך שזה היה בסיס מלכתחילה.

תודה רבה! - אבל יש רק דבר אחד שלא הבנתי: בנוגע ל-1, שיקוף אמור להיות ה-Ref. למה אמרת שהוא מטריצה של 1 ו-מינוס 1 על האלכסון?
לכל שיקוף קיים בא"נ כך שהמטריצה של השיקוף לפי הבא"נ הינה [math]\displaystyle{ \begin{bmatrix}-1 & 0 \\0 & 1\end{bmatrix} }[/math].
עדיין לא הבנתי. הרי שיקוף זאת המטריצה cosa,sina,sina,-cosa. למה הכוונה שאתה אומר שיש בא"נ שלפיו זאת המטריצה 1 0 0 1-?

שאלה

יש שאלת הוכח או הפרך שאני לא מצליח לעלות על הכיוון שלה. אשמח לעזרה... הוכח\הפרך:

1. לכל מטר' A מרוכבת, I+A*A אינה סינגולרית.

2. אם k^2 ע"ע של A^2 אזי k ע"ע של A.

תודה לעוזר הנחמד.

תשובה

1. הוכחה:

אנחנו יודעים ש[math]\displaystyle{ A^*A }[/math] הינה חיובית לחלוטין, נוכיח: דבר ראשון, היא הרמיטית ולכן הע"ע שלה ממשיים. דבר שני, נניח ש [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] ע"ע של [math]\displaystyle{ A^*A }[/math] אזי [math]\displaystyle{ \lambda\lt v,v\gt =\lt A^*Av,v\gt =\lt Av,Av\gt \geq 0 }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ \lambda \geq 0 }[/math].

כעת, נניח בשלילה ש[math]\displaystyle{ I+A^*A }[/math] סינגולרית כלומר לא הפיכה. לכן בהכרח אפס ע"ע שלה, כלומר [math]\displaystyle{ |I+A^*A+0\cdot I|=0 }[/math] כלומר, [math]\displaystyle{ |A^*A-(-1)\cdot I|=0 }[/math] כלומר מינוס אחד הינו ע"ע של [math]\displaystyle{ A^*A }[/math] בסתירה לכך שהע"ע שלה הינם חיוביים.

2. הפרכה:

ניקח A=I. אזי [math]\displaystyle{ (-1)^2 }[/math] הינו ע"ע של A^2=I אבל מינוס אחד לא ע"ע של A

תודה רבה רבה רבה


שאלה

בהוכחה למעלה יש לך מעבר לא נכון, מ<A*Av,v> קפצת ל l<v,v< וזה לא נכון..

תשובה

שים לב ש[math]\displaystyle{ \lambda }[/math] הינו ע"ע של [math]\displaystyle{ A^*A }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ A^*Av=\lambda v }[/math]