הבדלים בין גרסאות בדף "אנליזה מתקדמת למורים תרגול 1"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תרגיל)
(מציאת הופכי וחילוק)
שורה 99: שורה 99:
 
מצא את ההופכי של <math>7-4i</math>.
 
מצא את ההופכי של <math>7-4i</math>.
  
'''פתרון:''' לפי המסקנה נקבל: <math>(7-4i)^{-1}=\frac{7+4i}{7^2+(-4)^2}=\frac{7+4i}{65}=\frac{7}{65}+\frac{4}{65}i</math>.
+
'''פתרון:''' לפי המסקנה נקבל: <math>(7-4i)^{-1}=\frac{7+4i}{7^2+(-4)^2}=\frac{7+4i}{65}=\frac{7}{65}+\frac{4}{65} i</math>.
  
 
====תרגיל====
 
====תרגיל====

גרסה מ־10:22, 9 באוקטובר 2018

הגדרה

כידוע אין שורש ממשי למספר -1. כלומר \sqrt{-1}\notin \mathbb{R}.

בתחילת הקורס נלמד על מבנה מתמטי בו יש שורש ל -1: שדה המספרים המרוכבים!

אז מי הם בעצם המספרים המרוכבים? בעצם מה שאנחנו צריכים להגדיר כאן זה שלושה דברים:

1. האיברים עצמם - המספרים המרוכבים.

2. איך לחבר ביניהם.

3. איך להכפיל ביניהם.

נסמן ב i איבר מסויים, ונגדיר i\cdot i=-1. במילים אחרות i=\sqrt{-1}. המספרים המרוכבים הם כל המספרים מהצורה a+bi כאשר a,b\in \mathbb{R}. כלומר, \mathbb{C}=\{a+bi|a,b\in \mathbb{R}\}. שימו לב שכמובן שהמספרים הממשיים מוכלים במרוכבים, פשוט לוקחים b=0.

חיבור: (a+bi)+(x+yi):=(a+x)+(b+y)i.

כפל: (a+bi)\cdot (x+yi):=(ax-by)+(ay+bx)i.

לדוגמא: נסמן z=5+\frac{1}{3}i,w=2+\frac{2}{3}i. נקבל: z+w=(5+2)+(\frac{1}{3}+\frac{2}{3})i=7+i, וכן z\cdot w=(5\cdot 2-\frac{1}{3}\cdot \frac{2}{3})+(5\cdot \frac{2}{3}+\frac{1}{3}\cdot 2)i=9\frac{2}{9}+4i.

חלק ממשי וחלק מדומה

יהי z=a+bi\in \mathbb{C}. נגדיר את החלק הממשי שלו להיות: Re(z)=a, ואת החלק המדומה שלו להיות Im(z)=b. שימו לב שגם החלק הממשי וגם החלק המדומה הם מספרים ממשיים!!!

דוגמא: Re(\sqrt{2}-\pi i)=\sqrt{2},Im(\sqrt{2}-\pi i)=-\pi.

שימו לב שמספר מרוכב z הוא ממשי אם ורק אם Im(z)=0.

מספר מרוכב z נקרא מדומה טהור אם Re(z)=0. למשל 2i.

נורמה וצמוד

נורמה

במספרים הממשיים יש לנו ערך מוחלט, והוא מוגדר כמרחק של המספר מאפס. נגדיר משהו דומה על המספרים המרוכבים - הנורמה (ויש שקוראים לזה ערך מוחלט). הנורמה זו בעצם פונקציה |\cdot |:\mathbb{C}\to \mathbb{R} המוגדרת ע"י: |z=a+bi|=\sqrt{a^2+b^2}. מאיפה הגיעה הפונקציה הזו? אם נתבונן על המספרים המרוכבים במערכת צירים נוכל לשים לב שהנורמה היא המרחק (האוקלידי) מראשית הצירים. דוגמאות נחמדות כיד המתרגל הטובה עליו.

תכונות הנורמה

1. כפליות: \forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1\cdot z_2|=|z_1|\cdot |z_2|.

2. אי שליליות: \forall z\in \mathbb{C}:|z|\geq 0, ומתקיים: |z|=0\iff z=0.

3. אי שיוויון המשולש: \forall z_1,z_2\in \mathbb{C}:|z_1+z_2|\leq |z_1|+|z_2|.

תרגיל

הוכיחו: \forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w||.

הערה: זה נקרא אש"מ ההפוך.

פתרון: נסמן a=z-w,b=w. נשים לב ש z=z-w+w=a+b ולכן |z|=|a+b|. כעת מאי שיוויון המשולש נקבל: |z|=|a+b|\leq |a|+|b|=|z-w|+|w|. נעביר אגפים לקבל |z|-|w|\leq |z-w|.

בדומה, נסמן a=w-z,b=z. נשים לב ש w=w-z+z=a+b ולכן |w|=|a+b|. כעת מאי שיוויון המשולש נקבל: |w|=|a+b|\leq |a|+|b|=|w-z|+|z|=|z-w|+|z|. נעביר אגפים לקבל |w|-|z|\leq |z-w|.

נאחד את שני אי-השיוויונים שקיבלנו ונקבל \forall z,w\in \mathbb{C}:|z-w|\geq ||z|-|w||.

צמוד

לכל מספר מרוכב z=a+bi נגדיר את הצמוד המרוכב שלו להיות \overline{z}=\overline{a+bi}=a-bi. לדוג': \overline{\pi-\sqrt{3}i}=\pi +\sqrt{3}i.

תכונות הצמוד

1. כפליות: \forall z,w\in \mathbb{C}:\overline{z\cdot w}=\overline{z}\cdot \overline{w}.

2. חיבוריות: \forall z,w\in \mathbb{C}:\overline{z+ w}=\overline{z}+ \overline{w}.

3. אותה נורמה: \forall z\in \mathbb{C}:|z|=|\overline{z}|.

תרגיל

הוכיחו שלכל מספר מרוכב z מתקיים:

1. z\cdot \overline{z}=|z|^2.

2. z+\overline{z}=2Re(z).

3. z-\overline{z}=2Im(z)i

פתרון: נסמן z=a+bi ונחשב:

z\cdot \overline{z}=(a+bi)(a-bi)=a^2-(bi)^2=a^2-(-b^2)=a^2+b^2=(\sqrt{a^2+b^2})^2=|z|^2.

z+\overline{z}=(a+bi)+(a-bi)=2a=2Re(z).

z-\overline{z}=(a+bi)-(a-bi)2bi=2Im(z)i

מציאת הופכי וחילוק

עובדה: לכל מספר מרוכב שונה מאפס קיים הופכי.

ש: איך נמצא את ההופכי?

ת: כמסקנה מהתרגיל האחרון המקשר בן נורמה לצמוד נקבל: z^{-1}=\frac{\overline{z}}{|z|^2}.

תרגיל

מצא את ההופכי של 7-4i.

פתרון: לפי המסקנה נקבל: (7-4i)^{-1}=\frac{7+4i}{7^2+(-4)^2}=\frac{7+4i}{65}=\frac{7}{65}+\frac{4}{65} i.

תרגיל

הצג את הביטוי הבא בצורה z=a+bi וציין מהם Re(z),Im(z),\overline{z},|z|. הביטוי הינו: \frac{5+2i}{2-3i}

פתרון: נכפול בצמוד למכנה למעלה ולמטה \frac{(5+2i)(2+3i)}{(2-3i)(2+3i)}.


נעצור לרגע להבין את הפורמליות של מה שאנחנו עושים. הרי \frac{5+2i}{2-3i}=(5+2i)(2-3i)^{-1} וכעת רשמנו (5+2i)(2+3i)[(2-3i)^{-1}(2+3i)^{-1}]

לפיכך נקבל:

z=\frac{4+19i}{13}=\frac{4}{13}+\frac{19}{13}i.

|z|=\sqrt{a^2+b^2}=\sqrt{\frac{4^2+19^2}{13^2}}.

Re(z)=\frac{4}{13},Im(z)=\frac{19}{13}.

\overline{z}=\frac{4}{13}-\frac{19}{13}i.