משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/27.2.11

מתוך Math-Wiki
< משתמש:אור שחף‏ | 133 - הרצאה
גרסה מ־15:11, 27 בפברואר 2011 מאת אור שחף (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "... הכללה: אם <math>a=x_0<x_1<\dots<x_n=b</math> ואם f אינטגרבילית ב-<math>[a,b]</math> אז <math>\int\limits_a^b f=\sum_{k=1}^n\int\limit...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

...


הכללה: אם a=x_0<x_1<\dots<x_n=b ואם f אינטגרבילית ב-[a,b] אז \int\limits_a^b f=\sum_{k=1}^n\int\limits_{x_{k-1}}^{x_k} f. הוכחה באינדוקציה.

מוסכמות:

  1. \int\limits_a^a f=0
  2. אם a<b ואם f אינטגרבילית ב-[a,b] נרשום \int\limits_b^a f=-\int\limits_a^b f

עם מוסכמות אלה יתקיים: \int\limits_a^c=\int\limits_a^b f+\int\limits_b^c f. באופן בלתי תלוי בסדר של המספרים a,b,c. למשל: אם c<a<b אז לפי משפט 8 \int\limits_a^c f=\int\limits_a^b f+\int\limits_b^c f. נבדוק: \int\limits_a^c f=-\int\limits_a^c f\ \and\ \int\limits_b^c f=-\int\limits_c^b f ולכן -\int\limits_b^c f=-\int\limits_a^c f+\int\limits_a^b f, מה שנכון כי \int\limits_a^c f=\int\limits_a^b f+\int\limits_b^c f.

משפט 9

תהי f(x) מוגדרת וחסומה ב-[a,b]. עוד נניח ש-f רציפה ב-(a,b]. אזי f אינטגרבילית ב-[a,b].

הוכחה

יהי \varepsilon>0 נתון. נגדיר c=a+\frac\varepsilon{2\Omega} גרף (1). לפי הנתון f רציפה ב-[c,b]. לכן נוכל לבחור חלוקה P של [c,b] כך ש-\overline S(f,P)-\underline S(f,P)<\frac\varepsilon2. כעת גדיר חלוקה Q של [a,b] ע"י Q=\{a\}\cup P. עוד נגדיר M'=\sup\{f(x):\ a\le x\le c\} וכן m'=\inf\{f(x):\ a\le x\le c\}. נובע ש-\overline S(f,P)-underline S(f,P)=(M'-m')(c-a)+\overline S(f,P)-\underline S(f,P)<\Omega(c-a)+\frac\varepsilon2<\Omega\cdot\frac\varepsilon{2\Omega}+\frac\varepsilon2=\varepsilon. נובע ממשפט 4 ש-f אינטגרבילית ב-[a,b]. \blacksquare

מסקנה 1

המשפט נכון אם f חסומה ורציפה ב-(a,b).

מסקנה 2

נניח ש-f חסומה ב-[a,b] ורציפה שם פרט למספר סופי של נקודות x_0,x_1,\dots,x_n כך ש-a=x_0<x_1<\dots<x_n=b אזי f אינטגרבילית ב-[a,b].

הוכחה

עבור כל k, f חסומה ב-[x_{k-1},x_k] ורציפה ב-(x_{k-1},x_k). לפי מסקנה 1 f אינטגרבילית ב-[x_{k-1},x_k]. נסתמך על מסקנה למשפט 8 לומר ש-f אינטגרבילית ב-[a,b]=\bigcup_{k=1}^n [x_{k-1},x_k]. \blacksquare


הגדרה: אומרים ש-f(x) "רציפה למקוטעין" ב-[a,b] אם היא רציפה שם פרט למספר סופי של נקודות אי-רציפות ממין ראשון. גרף (2) נובע ממסקנה 2 שכל פונקציה רציפה למקוטעין ב-[a,b] אינטגרבילית שם. באופן דומה אפשר להוכיח שאם f(x) מוגדרת ומונוטונית למקוטעין ב-[a,b] אך היא אינטגרבילית שם שם.


אינטגרביליות לפי רימן

נניח ש-f(x) מוגדרת וחסומה ב-[a,b]. נבחר חלוקה P של [a,b] a=x_0<x_1<\dots<x_n=b. עוד נבחר מספרים c_k\in[x_{k-1},x_k] ונכנה ב-P' את התת חלוקה a\le c_0<c_1<\dots<c_n\le b. ז"א a=x_0\le c_0\le x_1\le c_1\le\dots\le c_n\le x_n=b. בהתאם לכן נבנה סכום רימן S(f,P,P')=\sum_{k=1}^n f(c_k)\Delta x_k כאשר לכל k מתקיים \Delta x_k=x_k-x_{k-1}. גרף (3) S(f,P,P') מקרב את השטח שמתחת לגרף, ולא ידוע אם הוא גדול, קטן או שווה לשטח שמתחת לגרף.

נעיר שעל חלוקה אחת P של [a,b] אפשר לבנות אינסוף סכומי רימן S(f,P,P'). עם זאת יתקיים תמיד \underline S(f,P)\le S(f,P,P')\le\overline S(f,P). יתר על כן, \underline S(f,P)=\inf_{P'} S(f,P,P') ו-\overline S(f,P)=\sup_{P'} S(f,P,P').

ההגדרת רימן: תהי f(x) מוגדרת וחסומה ב-[a,b]. נאמר ש-f אינטגרבילית ב-[a,b] אם כאשר \lambda(P)\to0 כל סכומי רימן S(f,P,P') שואפים לגבול אחד, שיסומן \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx.

משפט 10

תהי f מוגדרת וחסומה ב-[a,b]. אזי f אינטגרבילית שם לפי רימן אם"ם f אינטגרבילית שם לפי דרבו, ואם כן אז \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx לפי רימן \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx= לפי דרבו.

הוכחה

תחילה נניח ש-f אינטגרבילית לפי דרבו. נעיר שלכל חלוקה P ותת חלוקה P' של [a,b]: \underline S(f,P)\le S(f,P,P')\le\overline S(f,P). כעת נשאיף \lambda(P)\to0. כיוון ש-f אינטגרבילית דרבו, \overline S(f,P)\to\int\limits_a^b f וכן \underline S(f,P)\to\int\limits_a^b f לכן משפט הסנדויץ' מבטיח ש-\lim_{\lambda(P)\to0} S(f,P,P') קיים ושווה ל-\int\limits_a^b f. ז"א f אינטגרבילית רימן ומתקיים \int\limits_a^b f=\lim_{\lambda(P)\to0} S(f,P,P')=\int\limits_a^b f. לצד השני, נניח ש-f אינטגרבילית רימן. אזי מתקיים \int\limits_a^b f=\lim_{\lambda(P)\to0} S(f,P,P'). אם כן הוא גם שווה ל-\lim_{\lambda(P)\to0} \sup_{P'} S(f,P,P')=\lim_{\lambda(P)\to0} \overline S(f,P)=\int\limits_a^b f. מצאנו \int\limits_a^b f=\overline{\int}_a^b f=\underline\int_a^b f. עצם זה שהאינטגרל העליון והתחתון שווים אומר ש-f אינטגרבילית דרבו וגם מצאנו: \int\limits_a^b f=\int\limits_a^b f. \blacksquare

באופן דומה נסיק \lim\limits_a^b f=\lim_{\lambda(P)\to0} \inf_{P'} S(f,P,P')=\underline{\int}_a^b f

משפט 11

נניח ש-f ו-g מוגדרות ואינטגרביליות ב-[a,b], ונניח ש-c קבוע כלשהו. אזי:

  1. f+cg אינטגרבילית ב-[a,b] ומתקיים \int\limits_a^b\Big(f(x)+c g(x)\Big)\mathrm dx=\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx+c\int\limits_a^b g(x)\mathrm dx
  2. אם f(x)\le g(x) לכל x\in[a,b] אז 
\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\le\int\limits_a^b g(x)\mathrm dx (מונוטוניות). בפרט אם \forall x\in[a,b]:\ f(x)\le0 אז \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\le0 (חיוביות)
  3. |f(x)| אינטגרבילית ומתקיים \left|\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\right|=\int\limits_a^b |f(x)|\mathrm dx ואם |f(x)\le m ב-[a,b] אז \left|\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\right|\le m(b-1)
  4. אם f(x)=m (פונקציה קבועה) אז \int\limits_a^b f(x)\mathrm dx= m(b-1)

...

=\sum_{k=1}^n f(c_k)\Delta x_k+c\sum_{k=1}^n g(c_k)\Delta x_k. נשאיף \lambda(P)\to0 כיוון שנתון ש-f ו-g אינטגרביליות אגף ימין שואף לגבול, ז"א \lim_{\lambda(P)\to0} S(f,P,P')=\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx+c\int\limits_a^b g(x)\mathrm dx. עצם קיום הגבול אומר ש-f+cg אינטגרבילית ולפי ערך הגבול נסיק \int\limits_a^b\Big(f(x)+cg(x)\Big)\mathrm dx\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx+c\int\limits_a^b g(x)\mathrm dx