פתרון לינארית 2, אונ' עברית, תשס"א, מועד ב, שאלה 7

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזרה

ידוע שמטריצות דומות <=> צורת ז'ורדן שלהן זהה. נראה של A,B יש אותה צורת ז'ורדן, ולכן הן בהכרח דומות:

ל-A יש n ע"ע שונים בשדה, ולכן הפ"א שלה הוא מהצורה (x-\lambda_1)(x-\lambda_2)...(x-\lambda_n).

ידוע שאם הפ"א מתפרק לגורמים לינאריים, אזי הפ"מ=פ"א, ולכן גם הפ"מ הוא מהצורה דלעיל.

ל-B יש אותו הפ"א, (x-\lambda_1)(x-\lambda_2)...(x-\lambda_n), ולכן גם הפ"מ שלה הוא הביטוי הנ"ל. (מאותו הנימוק עבור A)

קיבלנו שגם ל-B יש n ע"ע שונים ב-F.

(החזקה של הגורם \ x-\lambda_i בפולינום המינימלי של A היא כגודל הבלוק הגדול ביותר המתאים ל- \lambda_i בצורת ז'ורדן של המטריצה.

אבל אצלנו כל החזקות הנ"ל שוות 1, ולכן כל הבלוקים בצורת ז'ורדן הם מסדר 1.)


הריבוי האלגברי של ע"ע \lambda בפולינום האופייני הוא סכום הגדלים של הבלוקים המתאימים ל- \lambda בצורת ז'ורדן.

בשאלה שלנו כל הריבויים הנ"ל שווים 1, ולכן יש בדיוק בלוק ז'ורדן אחד לכל ע"ע, והוא מסדר 1.

לכן צורת ז'ורדן של A ושל B היא J=\begin{pmatrix}
J_1(\lambda_1) &  &  & \\ 
 &  J_1(\lambda_2)&  & \\ 
 &  &...  & \\ 
 &  &  & J_1(\lambda_n)
\end{pmatrix}

צורת ז'ורדן שלהן זהה, ולכן הן דומות. מש"ל.

(כפי שנועם ציין, למעשה הראינו פה ששתי המטריצות לכסינות ודומות לאותה מטר׳ אלכסונית. ז׳ורדן מיותר.)