הבדלים בין גרסאות בדף "שיטות אינטגרציה"

גרסה מ־09:27, 18 ביולי 2014

בדף זה יוצגו מספר שיטות אינטגרציה הניתנות לשימוש. בסיום הדף מצורף קובץ המסכם את מה שנכתב כאן.

אינטגרציה "רגילה"

הכוונה היא לבצע את האינטגרל לפי חוקי הגזירה. לדוגמה,
$\int \left(e^x+\frac{1}{x} \right )dx=e^x+\ln\left | x \right |+c$ .

דף אינטגרלים

ראה כאן

השלמה לריבוע

כאשר נקבל פונקציה רציונאלית שבמונה שלה יש מספר ובמכנה שלה פולינום ממעלה שנייה, ניתן להשלים את הפולינום לריבוע ולהיעזר ב- $\arctan$ .

דוגמה

$\int\frac{1}{x^2+x+1\frac{1}{4}}dx$

ניעזר בהשלמה לריבוע של המכנה. נקבל:

$\int\frac{1}{x^2+x+1\frac{1}{4}}dx=\int\frac{1}{\left (x+\frac{1}{2} \right )^2+1}dx=\arctan\left (x+\frac{1}{2} \right )+c$

אינטגרציה בחלקים

לפי נוסחת הגזירה של מכפלת פונקציות (נוסחת לייבניץ), אנו מקבלים:
$\int{f'g}=fg-\int{fg'}$ (ניתן לוודא על ידי גזירה).

דוגמה

נחפש את $\int \ln\ x \ dx$ .

לפי השיטה, נסמן $f'\left (x \right )=1$ , $g(x)=\ln\ x$ .

לכן נקבל $f(x)=x$ , $g'(x)=\frac{1}{x}$ .

לפי נוסחת אינטגרציה בחלקים, נקבל:

$\int \ln\ x \ dx=x\cdot \ln\ x-\int x\cdot \frac{1}{x}\ dx=x\cdot \ln\ x-\int 1\ dx=x\cdot \ln\ x-x+c$ .

הרחבה

אינטגרציה בהצבה

לפי כלל השרשרת, אנו מקבלים:
$\int f\left (g\left(x \right ) \right )\cdot g'\left (x \right )\ dx=F\left (g\left(x \right ) \right )+c$ (ניתן לוודא על ידי גזירה).

דוגמה

נחפש את $\int \frac{\sin\left(2x \right )}{a+\sin^2 x}dx$ כאשר $a>0$ .

נבצע הצבה: $du=2\cdot \sin\ x\cdot \cos\ x\ dx=\sin\left(2x \right )dx \ \Leftarrow u=\sin^2 x$ . מקבלים:

$\int \frac{\sin\left(2x \right )}{a+\sin^2 x}dx=\int \frac{1}{a+u}du=\ln\left ( a+u \right )+c=\ln(a+\sin^2 x)+c$ (נזכור כי $a+u>0$ , לכן אין צורך בערך מוחלט).

הרחבה

ההצבה הטריגונומטרית האוניברסלית

בהינתן פונקציה אשר משולבות בה פונקציות טריגונומטריות (ועדיף שהיא תהיה מנה של חיבור וכפל שלהן), אזי נציב $u=\tan\left (\frac{x}{2}\right )$ .

נזכור כי $1+\tan^2\alpha=\frac{1}{\cos^2 \alpha}$ , ונקבל $\cos^2 \left ( \frac{x}{2} \right )=\frac{1}{1+\tan^2\left ( \frac{x}{2} \right )}=\frac{1}{1+u^2}$ .

נקבל בנוסף $\cos\ x=2\cdot \cos^2\left ( \frac{x}{2} \right )-1=2\cdot\frac{1}{1+u^2}-1=\frac{2-1-u^2}{1+u^2}=\frac{1-u^2}{1+u^2}$ .

לכן $\sin\ x=\sqrt{ 1-\cos^2 x }=\sqrt{1-\left (\frac{1-u^2}{1+u^2} \right )^2}=\sqrt{1-\frac{1-2u^2+u^4}{1+2u^2+u^4}}=\sqrt{\frac{1+2u^2+u^4-\left (1-2u^2+u^4 \right )}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\sqrt{\frac{4u^2}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\sqrt{\frac{\left ( 2u \right )^2}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\frac{2u}{1+u^2}$

כמו כן, $x=2\cdot \arctan\ u$ , ולכן $dx=\frac{2}{1+u^2} du$ .

דוגמה

$\int\frac{1}{2+2\cdot \sin\ x}dx$

ניעזר בהצבה הטריגונומטרית האוניברסלית. נציב $u=\tan\left (\frac{x}{2}\right )$ . נקבל:

$\int\frac{1}{2+2\cdot \sin\ x}dx=\int\frac{1}{2+2\cdot \frac{2u}{1+u^2}}\cdot \frac{2}{1+u^2}du=\int\frac{1+u^2}{2+2u^2+4u}\cdot\frac{2}{1+u^2}du=\int\frac{1}{u^2+2u+1}du=\int\frac{1}{\left (u+1\right )^2}du=-\frac{1}{u+1}+c=-\frac{1}{1+\tan\left (\frac{x}{2}\right )}+c$

הרחבה

פירוק לשברים חלקיים

כאשר נקבל פונקציה רציונאלית שבמונה שלה פולינום ממעלה נמוכה מאשר במכנה שלה, נרצה לפרק את השבר לשברים חלקיים אשר סכומם הוא השבר המקורי, וקל לבצע אינטגרל לכל אחד מהם בנפרד. ננסה לפרק אותו לגורמים לינאריים ולגורמים ממעלה שנייה.

הסבר ודוגמה

הצבות אוילר

הצבות אוילר מתייחסות למקרה של פונקציה "רציונאלית" אשר הרכיבים בה הם $x$ ו- $\sqrt{ax^2+bx+c}$ .

אוילר 1 - הפולינום פריק

נניח כי הפולינום $ax^2+bx+c$ פריק (מעל הממשיים, כמובן). נסמן $ax^2+bx+c=a\left (x-\alpha\right )\left (x-\beta\right )$ .

הצבת אוילר: נציב $\sqrt{ax^2+bx+c}=u\cdot\left (x-\alpha\right )$ (אפשר גם את השורש השני). נביע את $x$ באמצעות $u$ , ונוכל למצוא גם את $x$ וגם את $\sqrt{ax^2+bx+c}$ .

דוגמה

$\int\frac{1}{x\sqrt{x^2-7x+6}}dx$

ניעזר בהצבת אוילר: נציב $\sqrt{x^2-7x+6}=u\cdot\left (x-1\right )$ . לכן $\left(x-1 \right )\left(x-6 \right )=u^2\left(x-1 \right )^2$ , כלומר $x-6=u^2\left(x-1 \right )$ , ומכאן $x=\frac{u^2-6}{u^2-1}$ . לכן $dx=\frac{2u\left (u^2-1 \right )-2u\left (u^2-6 \right )}{\left (u^2-1 \right )^2}du=\frac{10u}{\left (1-u^2 \right )^2}du$ . בנוסף, $\sqrt{x^2-7x+6}=u\cdot\left ( x-1 \right )=u\cdot\left ( \frac{u^2-6}{u^2-1}-1 \right )=-\frac{5u}{u^2-1}$

מקבלים:

$\int\frac{1}{x\sqrt{x^2-7x+6}}dx=-\int\frac{1}{\ \frac{u^2-6}{u^2-1}\cdot \frac{5u}{u^2-1}\ }\cdot\frac{10u}{\left ( 1-u^2 \right )^2}du=-2\int \frac{1}{u^2-6}du$ כאשר האינטגרל האחרון ניתן לפתרון באמצעות פירוק לשברים חלקיים.

אוילר 2 - פולינום יותר כללי

ישנן שתי אפשרויות:

בהינתן $a>0$ , נציב $\sqrt{ax^2+bx+c}=\sqrt{a}\cdot x+u$ .
בהינתן $c>0$ , נציב $\sqrt{ax^2+bx+c}=xu+\sqrt{c}$ .

נביע את $x$ באמצעות $u$ , ונוכל למצוא את $dx$ ואת $\sqrt{ax^2+bx+c}$ .

דוגמה

$\int\frac{1}{\sqrt{x^2-7x+6}}dx$

ניעזר בהצבת אוילר (האופציה הראשונה): נציב $\sqrt{x^2-7x+6}=x+u$ . נעלה בריבוע ונקבל $x^2-7x+6=x^2+2xu+u^2$ , כלומר $x=\frac{6-u^2}{2u+7}$ . לכן $dx=\frac{-2u\left (2u+7 \right )-2\left (6-u^2 \right )}{\left (2u+7 \right )^2}du=-2\cdot\frac{u^2+7u+6}{\left ( 2u+7 \right )^2}du$ , וכן $\sqrt{x^2-7x+6}=x+u=\frac{6-u^2}{2u+7}+u=\frac{6-u^2+2u^2+7u}{2u+7}=\frac{u^2+7u+6}{2u+7}$ .

מקבלים:

$\int\frac{1}{\sqrt{x^2-7x+6}}dx=-\int\frac{1}{\ \frac{u^2+7u+6}{2u+7} \ }\cdot 2\cdot\frac{u^2+7u+6}{\left ( 2u+7 \right )^2}du=-\int\frac {2}{2u+7}du=-ln\left | 2u+7 \right |+c=-ln\left | \sqrt{x^2-7x+6}-x \right |+c$

הרחבה

פונקציה רציונאלית

קיימים מספר מצבים עבור פונקציות רציונאליות $f\left (x\right )=\frac{p(x)}{q(x)}$ (כאשר $p(x),q(x)$ פולינומים). להלן חמישה:

מצב ראשון $\deg\ p=\deg\ q-1$

במצב כזה, $\deg\ q'=\deg\ p$ , לכן קיים קבוע $c$ שעבורו $h=cp-q'$ יהיה ממעלה יותר נמוכה, כלומר $\deg\ h<\ \deg\ q-1$ . נקבל:

$\int f=\int\frac{p}{q}=\int\frac{\ \frac{h+q'}{c}\ }{q}=\frac{1}{c}\cdot\int\frac{h}{q}+\frac{1}{c}\cdot \ln|q|$ . עוברים למצב הבא.

מצב שני $\deg\ p<\deg\ q-1$

מפרקים לשברים חלקיים כפי שמוסבר בקובץ הזה.

מצב שלישי $\deg\ p\ge \deg\ q$

מבצעים חילוק פולינומים וחוזרים למצבים הקודמים.

הרחבה

סיכום

דף מסכם

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 הכוונה היא לבצע את האינטגרל לפי חוקי הגזירה. לדוגמה, <BR>
-<math>\int \left(e^x+\frac{1}{x} \right )dx=e^x+ln\left | x \right |+c</math>.
+<math>\int \left(e^x+\frac{1}{x} \right )dx=e^x+\ln\left | x \right |+c</math>.
 === דף אינטגרלים ===
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 === השלמה לריבוע ===
-כאשר נקבל פונקציה רציונאלית שבמונה שלה יש מספר ובמכנה שלה פולינום ממעלה שנייה, ניתן להשלים את הפולינום לריבוע ולהיעזר ב-<math>arctan</math>.
+כאשר נקבל פונקציה רציונאלית שבמונה שלה יש מספר ובמכנה שלה פולינום ממעלה שנייה, ניתן להשלים את הפולינום לריבוע ולהיעזר ב-<math>\arctan</math>.
 ==== דוגמה ====
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ניעזר בהשלמה לריבוע של המכנה. נקבל:
-<math>\int\frac{1}{x^2+x+1\frac{1}{4}}dx=\int\frac{1}{\left (x+\frac{1}{2} \right )^2+1}dx=arctan\left (x+\frac{1}{2} \right )+c</math>
+<math>\int\frac{1}{x^2+x+1\frac{1}{4}}dx=\int\frac{1}{\left (x+\frac{1}{2} \right )^2+1}dx=\arctan\left (x+\frac{1}{2} \right )+c</math>
 == אינטגרציה בחלקים ==
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 === דוגמה ===
-נחפש את <math>\int ln\ x \ dx</math>.
+נחפש את <math>\int \ln\ x \ dx</math>.
-לפי השיטה, נסמן <math>f'\left (x \right )=1</math>, <math>g(x)=ln\ x</math>.
+לפי השיטה, נסמן <math>f'\left (x \right )=1</math>, <math>g(x)=\ln\ x</math>.
 לכן נקבל <math>f(x)=x</math>, <math>g'(x)=\frac{1}{x}</math>.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 לפי נוסחת אינטגרציה בחלקים, נקבל:
-<math>\int ln\ x \ dx=x\cdot ln\ x-\int x\cdot \frac{1}{x}\ dx=x\cdot ln\ x-\int 1\ dx=x\cdot ln\ x-x+c</math>.
+<math>\int \ln\ x \ dx=x\cdot \ln\ x-\int x\cdot \frac{1}{x}\ dx=x\cdot \ln\ x-\int 1\ dx=x\cdot \ln\ x-x+c</math>.
 === הרחבה ===
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 === דוגמה ===
-נחפש את <math>\int \frac{sin\left(2x \right )}{a+sin^2 x}dx</math> כאשר <math>a>0</math>.
+נחפש את <math>\int \frac{\sin\left(2x \right )}{a+\sin^2 x}dx</math> כאשר <math>a>0</math>.
-נבצע הצבה: <math>du=2\cdot sin\ x\cdot cos\ x\ dx=sin\left(2x \right )dx \ \Leftarrow u=sin^2 x</math>. מקבלים:
+נבצע הצבה: <math>du=2\cdot \sin\ x\cdot \cos\ x\ dx=\sin\left(2x \right )dx \ \Leftarrow u=\sin^2 x</math>. מקבלים:
-<math>\int \frac{sin\left(2x \right )}{a+sin^2 x}dx=\int \frac{1}{a+u}du=ln\left ( a+u \right )+c=ln(a+sin^2 x)+c</math> (נזכור כי <math>a+u>0</math>, לכן אין צורך בערך מוחלט).
+<math>\int \frac{\sin\left(2x \right )}{a+\sin^2 x}dx=\int \frac{1}{a+u}du=\ln\left ( a+u \right )+c=\ln(a+\sin^2 x)+c</math> (נזכור כי <math>a+u>0</math>, לכן אין צורך בערך מוחלט).
 === הרחבה ===
@@ שורה 62: / שורה 62: @@
 == ההצבה הטריגונומטרית האוניברסלית ==
-בהינתן פונקציה אשר משולבות בה פונקציות טריגונומטריות (ועדיף שהיא תהיה מנה של חיבור וכפל שלהן), אזי נציב <math>u=tan\left (\frac{x}{2}\right )</math>.
+בהינתן פונקציה אשר משולבות בה פונקציות טריגונומטריות (ועדיף שהיא תהיה מנה של חיבור וכפל שלהן), אזי נציב <math>u=\tan\left (\frac{x}{2}\right )</math>.
-נזכור כי <math>1+tan^2\alpha=\frac{1}{cos^2 \alpha}</math>, ונקבל <math>cos^2 \left ( \frac{x}{2} \right )=\frac{1}{1+tan^2\left ( \frac{x}{2} \right )}=\frac{1}{1+u^2}</math>.
+נזכור כי <math>1+\tan^2\alpha=\frac{1}{\cos^2 \alpha}</math>, ונקבל <math>\cos^2 \left ( \frac{x}{2} \right )=\frac{1}{1+\tan^2\left ( \frac{x}{2} \right )}=\frac{1}{1+u^2}</math>.
-נקבל בנוסף <math>cos\ x=2\cdot cos^2\left ( \frac{x}{2} \right )-1=2\cdot\frac{1}{1+u^2}-1=\frac{2-1-u^2}{1+u^2}=\frac{1-u^2}{1+u^2}</math>.
+נקבל בנוסף <math>\cos\ x=2\cdot \cos^2\left ( \frac{x}{2} \right )-1=2\cdot\frac{1}{1+u^2}-1=\frac{2-1-u^2}{1+u^2}=\frac{1-u^2}{1+u^2}</math>.
-לכן <math>sin\ x=\sqrt{ 1-cos^2 x }=\sqrt{1-\left (\frac{1-u^2}{1+u^2}  \right )^2}=\sqrt{1-\frac{1-2u^2+u^4}{1+2u^2+u^4}}=\sqrt{\frac{1+2u^2+u^4-\left (1-2u^2+u^4  \right )}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\sqrt{\frac{4u^2}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\sqrt{\frac{\left ( 2u \right )^2}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\frac{2u}{1+u^2}</math>
+לכן <math>\sin\ x=\sqrt{ 1-\cos^2 x }=\sqrt{1-\left (\frac{1-u^2}{1+u^2}  \right )^2}=\sqrt{1-\frac{1-2u^2+u^4}{1+2u^2+u^4}}=\sqrt{\frac{1+2u^2+u^4-\left (1-2u^2+u^4  \right )}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\sqrt{\frac{4u^2}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\sqrt{\frac{\left ( 2u \right )^2}{\left ( 1+u^2 \right )^2}}=\frac{2u}{1+u^2}</math>
-כמו כן, <math>x=2\cdot arctan\ u</math>, ולכן <math>dx=\frac{2}{1+u^2} du</math>.
+כמו כן, <math>x=2\cdot \arctan\ u</math>, ולכן <math>dx=\frac{2}{1+u^2} du</math>.
 === דוגמה ===
-<math>\int\frac{1}{2+2\cdot sin\ x}dx</math>
+<math>\int\frac{1}{2+2\cdot \sin\ x}dx</math>
-ניעזר בהצבה הטריגונומטרית האוניברסלית. נציב <math>u=tan\left (\frac{x}{2}\right )</math>. נקבל:
+ניעזר בהצבה הטריגונומטרית האוניברסלית. נציב <math>u=\tan\left (\frac{x}{2}\right )</math>. נקבל:
-<math>\int\frac{1}{2+2\cdot sin\ x}dx=\int\frac{1}{2+2\cdot \frac{2u}{1+u^2}}\cdot \frac{2}{1+u^2}du=\int\frac{1+u^2}{2+2u^2+4u}\cdot\frac{2}{1+u^2}du=\int\frac{1}{u^2+2u+1}du=\int\frac{1}{\left (u+1\right )^2}du=-\frac{1}{u+1}+c=-\frac{1}{1+tan\left (\frac{x}{2}\right )}+c</math>
+<math>\int\frac{1}{2+2\cdot \sin\ x}dx=\int\frac{1}{2+2\cdot \frac{2u}{1+u^2}}\cdot \frac{2}{1+u^2}du=\int\frac{1+u^2}{2+2u^2+4u}\cdot\frac{2}{1+u^2}du=\int\frac{1}{u^2+2u+1}du=\int\frac{1}{\left (u+1\right )^2}du=-\frac{1}{u+1}+c=-\frac{1}{1+\tan\left (\frac{x}{2}\right )}+c</math>
 === הרחבה ===
@@ שורה 136: / שורה 136: @@
 קיימים מספר מצבים עבור פונקציות רציונאליות <math>f\left (x\right )=\frac{p(x)}{q(x)}</math> (כאשר <math>p(x),q(x)</math> פולינומים). להלן חמישה:
-=== מצב ראשון <math>deg\ p=deg\ q-1</math> ===
+=== מצב ראשון <math>\deg\ p=\deg\ q-1</math> ===
-במצב כזה, <math>deg\ q'=deg\ p</math>, לכן קיים קבוע <math>c</math> שעבורו <math>h=cp-q'</math> יהיה ממעלה יותר נמוכה, כלומר <math>deg\ h<\ deg\ q-1</math>. נקבל:
+במצב כזה, <math>\deg\ q'=\deg\ p</math>, לכן קיים קבוע <math>c</math> שעבורו <math>h=cp-q'</math> יהיה ממעלה יותר נמוכה, כלומר <math>\deg\ h<\ \deg\ q-1</math>. נקבל:
-<math>\int f=\int\frac{p}{q}=\int\frac{\ \frac{h+q'}{c}\ }{q}=\frac{1}{c}\cdot\int\frac{h}{q}+\frac{1}{c}\cdot ln|q|</math>. עוברים למצב הבא.
+<math>\int f=\int\frac{p}{q}=\int\frac{\ \frac{h+q'}{c}\ }{q}=\frac{1}{c}\cdot\int\frac{h}{q}+\frac{1}{c}\cdot \ln|q|</math>. עוברים למצב הבא.
-=== מצב שני <math>deg\ p<deg\ q-1</math> ===
+=== מצב שני <math>\deg\ p<\deg\ q-1</math> ===
 מפרקים לשברים חלקיים כפי שמוסבר בקובץ [[מדיה:שברים חלקיים.pdf|הזה]].
-=== מצב שלישי <math>deg\ p\ge deg\ q</math> ===
+=== מצב שלישי <math>\deg\ p\ge \deg\ q</math> ===
 מבצעים חילוק פולינומים וחוזרים למצבים הקודמים.

הבדלים בין גרסאות בדף "שיטות אינטגרציה"

גרסה מ־09:27, 18 ביולי 2014

תוכן עניינים

אינטגרציה "רגילה"

דף אינטגרלים

השלמה לריבוע

דוגמה

אינטגרציה בחלקים

דוגמה

הרחבה

אינטגרציה בהצבה

דוגמה

הרחבה

ההצבה הטריגונומטרית האוניברסלית

דוגמה

הרחבה

פירוק לשברים חלקיים

הצבות אוילר

אוילר 1 - הפולינום פריק

דוגמה

אוילר 2 - פולינום יותר כללי

דוגמה

הרחבה

פונקציה רציונאלית

מצב ראשון $\deg\ p=\deg\ q-1$

מצב שני $\deg\ p<\deg\ q-1$

מצב שלישי $\deg\ p\ge \deg\ q$

הרחבה

סיכום

תפריט הניווט

כלים אישיים

גרסאות שפה

מרחבי שם

חיפוש

עוד

צפיות

ניווט

כלים