הבדלים בין גרסאות בדף "88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 11"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הגדרות נוספות)
(בניה)
שורה 53: שורה 53:
  
 
===בניה===
 
===בניה===
עבור גרף לא מכוון <math>G=(V,E)</math> נגדיר יחס שקילות <math>\to </math> על <math>V</math>, כך: לכל <math> v,u\in V</math> מתקיים <math> v\to u</math> אמ"מ קיים מסלול מ<math>v</math> ל-<math>u</math> (כלומר <math>u \to v \iff d(v,u)<\infty </math>).
+
עבור גרף לא מכוון <math>G=(V,E)</math> נגדיר יחס שקילות <math>\to </math> על <math>V</math>, כך: לכל <math> v,u\in V</math> מתקיים <math> v\to u</math> אמ"מ קיים מסלול מ<math>v</math> ל-<math>u</math> (כלומר <math>u \to v \iff d(u,v)<\infty </math>).
  
 
'''תרגיל''': הוכח כי זהו יחס שקילות.
 
'''תרגיל''': הוכח כי זהו יחס שקילות.
  
 
'''פתרון''':
 
'''פתרון''':
# ''רפלקסיבי'' - לכל קדקוד, המסלול <math>(v)</math> עושה את העבודה.
+
# ''רפלקסיבי'' - לכל קדקוד <math>v</math>, המסלול <math>(v)</math> עושה את העבודה.
# ''סימטרי'' - אם <math> v\to u</math>, אז יש מסלול <math> (v_0,\dots,v_n)</math> בין <math>v</math> ל-<math>u</math>. נביט במסלול ההפוך - <math> (v_n, v_{n-1}\dots ,v_1,v_0)</math> - זהו מסלול בין <math>u</math> ל-<math>v</math>, ולכן <math>u \to v</math>.
+
# ''סימטרי'' - אם <math> u\to v</math>, אז יש מסלול <math> (v_0,\dots,v_n)</math> בין <math>u</math> ל-<math>v</math>. נביט במסלול ההפוך - <math> (v_n, v_{n-1}\dots ,v_1,v_0)</math> - זהו מסלול בין <math>v</math> ל-<math>u</math>, ולכן <math>v \to u</math>.
# ''טרנזיטיבי'' - אם <math> v\to u</math> וגם <math> u\to t</math>, אז יש מסלולים <math> (v_1,\dots,v_n)</math> ו-<math> (v_1',\dots,v_n')</math>. היות ש-<math> v_n=v=v_1'</math>, נביט במסלול <math> (v_1,\dots,v_n=v_1',\dots,v_n')</math> - זהו מסלול המעיד על כך ש-<math> v\to t</math>.
+
# ''טרנזיטיבי'' - אם <math> u\to v</math> וגם <math> v\to w</math>, אז יש מסלולים <math> (v_1,\dots,v_n)</math> ו-<math> (v_1',\dots,v_n')</math>. היות ש-<math> v_n=v=v_1'</math>, נביט במסלול <math> (v_1,\dots,v_n=v_1',\dots,v_n')</math> - זהו מסלול המעיד על כך ש-<math> u\to w</math>.
  
 
'''הגדרה''' מחלקות השקילות של יחס זה נקראים רכיבי קשירות.
 
'''הגדרה''' מחלקות השקילות של יחס זה נקראים רכיבי קשירות.

גרסה מ־04:43, 12 באוגוסט 2015

חזרה למערכי התרגול

הגדרות בסיסיות

הגדרה: גרף G מעל קבוצה V הוא זוג סדור G=(V,E) כאשר E \subseteq V\times V - כלומר קבוצה המכילה זוגות סדורים מאיברי V.

הקבוצה V היא קבוצת הקדקודים של הגרף, והקבוצה E היא קבוצת הקשתות/צלעות של הגרף.

הגדרה: הסדר של גרף G=(V,E) הוא |V|. גרף יקרא סופי אם הסדר שלו סופי, וקבוצת הקשתות E סופית.

הגדרה: גרף G ייקרא לא מכוון אם היחס E הוא סימטרי, כלומר אין משמעות לכיוון הצלע. אחרת הגרף ייקרא מכוון. בגרף לא מכוון, אין משמעות לכיוון הצלע, ולכן לעתים מסמנים (u,v) בתור \{u,v\}.

דוגמא: V=\{1,2,3\}, E=\Big\{\{1,2\},\{2,3\},\{1,3\}\Big\} מייצג משולש. הסדר שלו הוא 3, כמספר הקדקודים במשולש. זהו גרף סופי.

דוגמא: נביט בקבוצה \mathbb{Z}\times\mathbb{Z}, ובגרף G מעליה, בו מחברים בין כל שני קדקודים במרחק 1 זה מזה - מתקבלת רשת אינסופית. זהו גרף אינסופי, בו לכל קדקוד יש ארבעה שכנים.

הערה: שימו לב שמהניסוח לעיל נובע-

  1. בגרף יכולה להיות קשת מקדקוד אל עצמו (לולאה). זה שקול ל- \exists (v,v) \in E.
  2. צלע בין שני קדקודים יכולה להופיע אך ורק פעם אחת (כי E קבוצה). בפועל, יש גרפים שבהם מופיעה יותר מצלע אחת בין שני קדקודים (למשל שתי לולאות סביב נקודה). נסו לחשוב איך להגדיר את זה פורמלית.

הבהרה: אנחנו נעסוק בגרפים סופיים, לא מכוונים, בלי צלעות כפולות ובלי לולאות.

הגדרה יהיה G=(V,E). נאמר כי v,w\in V שכנים אם (v,w)\in E. במקרה זה נאמר כי הצלע \{v,w\}\in E חלה ב w (או חלה ב v)

את קבוצת השכנים של u מסמנים \Gamma(u)=\{v\in V \; :\; \{v,u\}\in E\}.

הדרגה של u, המסומנת \text{degree}(u), היא מספר הצלעות החלות ב u, כלומר |\Gamma(u)|.


דוגמא: במשולש, כל 2 קדקודים שכנים. כל קדקוד מדרגה 2: השכנים של כל קדקוד הם שני הקדקודים האחרים.


משפט (לחיצת הידיים)

יהי G=(V,E) גרף לא מכוון. אזי \sum_{v\in V}\text{degree}(v)=2|E|.

תרגיל

נאמר כי גרף G=(V,E) הוא k-רגולרי אם הדרגה של כל קדקוד שווה ל-k. למשל, משולש הוא גרף 2-רגולרי.

הוכח כי אם k,n אי-זוגיים, לא קיים גרף k-רגולרי מסדר n.

הוכחה:

לפי משפט לחיצת הידיים 2|E|=\sum_{v\in V}\text{degree}(v)=n\cdot k. לכן nk זוגי, ולכן k זוגי או n זוגי.

הגדרות נוספות

יהי G=(V,E) גרף לא מכוון. סדרת קדקודים (סדורה) (v_0,v_1,\dots,v_n) נקראת מסלול אם \forall i : \{v_i,v_{i+1}\}\in E וגם כל הצלעות שונות - כלומר לכל i\neq j מתקיים (v_i,v_{i+1}) \neq (v_j,v_{j+1}).

מסלול יקרא פשוט אם כל הקדקודים (v_0,v_1,\dots,v_n) שונים זה מזה, פרט אולי ל v_0=v_n, ובמקרה זה המסלול נקרא מעגל. אורך המסלול (v_0,v_1,\dots,v_n) הוא n, והנקודות v_0 ו-v_n נקראות נקודות ההתחלה והסיום של המסלול.

הגדרה: המרחק בין v,u\in V הוא המסלול עם אורך מינימלי בין v,u\in V. אם אין מסלול בין הנקודות, אומרים שהמרחק הוא אינסוף. מסמנים את המרחק d(u,v), ואם יש צורך להדגיש את הגרפים אז מסמנים d_G(u,v).

הקוטר של גרף G=(V,E) מוגדר כמרחק המקסימאלי בין זוגות קדקודים - כלומר \operatorname{diam}(G)=\max_{u,v\in V}{d(v,u)}

בניה

עבור גרף לא מכוון G=(V,E) נגדיר יחס שקילות \to על V, כך: לכל  v,u\in V מתקיים  v\to u אמ"מ קיים מסלול מv ל-u (כלומר u \to v \iff d(u,v)<\infty ).

תרגיל: הוכח כי זהו יחס שקילות.

פתרון:

  1. רפלקסיבי - לכל קדקוד v, המסלול (v) עושה את העבודה.
  2. סימטרי - אם  u\to v, אז יש מסלול  (v_0,\dots,v_n) בין u ל-v. נביט במסלול ההפוך -  (v_n, v_{n-1}\dots ,v_1,v_0) - זהו מסלול בין v ל-u, ולכן v \to u.
  3. טרנזיטיבי - אם  u\to v וגם  v\to w, אז יש מסלולים  (v_1,\dots,v_n) ו- (v_1',\dots,v_n'). היות ש- v_n=v=v_1', נביט במסלול  (v_1,\dots,v_n=v_1',\dots,v_n') - זהו מסלול המעיד על כך ש- u\to w.

הגדרה מחלקות השקילות של יחס זה נקראים רכיבי קשירות.

דוגמא: ציור חביב לפי דעת המתרגל.

תרגילים נוספים

תרגיל: יהי גרף לא מכוון G=(V,E) בעל 3\leq n קדקודים. אם בגרף n\leq m צלעות אזי בגרף יש מעגל.

פתרון: באינדוקציה.

עבור n=3 אזי יש מדובר במשולש (לא יכול להיות יותר מ -4 צלעות ב-3 קדקודים) ואכן מתקיים כי יש מעגל.

נניח כי הטכנה נכונה עבור n ונוכיח עבור n+1. יהי יהי גרף לא מכוון G=(V,E) בעל 3< n+1 קדקודים ו- n+1\leq m צלעות.

אפשרות 1: קיים v\in V מדרגה 1. נוריד את הקדקוד הזה (ואת כל הצלעות שחלות בו) ונקבל גרף חדש עם n קדקודים וn\leq m-1 צלעות. לפי הנחת האינדוקציה קיים בו מעגל. מעגל זה קיים גם בגרף בו התחלנו.

אפשרות 2: לכל קדקוד יש דרגה גדולה שווה 2. נבחר v_0\in V ונצא ממנו לאחד משכניו. מפה נמשיך למסלול רנדומאלי כך שאם הולכים מ v\to u הצעד הבא לא יהיה u\to v (זה אפשרי כי כל קדקוד יש לפחות 2 שכנים אז אם נכנסים אליו משכן א ניתן לצאת משכן ב). כיוון שיש מספר סופי של קדקודים נקבל חזרה על קדקוד בשלב כלשהו. בפעם הראשונה שנקבל חזרה קיבלנו מעגל!


תרגיל: יהי G גרף פשוט (ללא לולאות וללא צלעות מקבילות) מסדר 1<n. הוכח שקיימים 2 קדקודים בעל אותה דרגה.

פתרון: נבנה פונקציה f:V\to \{0,1,\dots n-1\} המוגדרת v\mapsto deg(v).

אם קיים קדקוד מדרגה n-1 אזי הוא מחובר לכולם ולכן אין קדקוד מדרגה אפס. במקרה זה נוכל להגדיר f:V\to \{1,\dots n-1\} .

אם אין קדקוד כזה אז נוכל להגדיר f:V\to \{0,1,\dots n-2\} .

בשני המקרים קיבלנו כי |dom(f)|=|V|=n, |Im(f)|=n-1 ולכן f אינה חח"ע. כלומר קיימים v_1\neq v_2 כך ש f(v_1)=f(v_2) כלומר בעלי דרגה שווה


תרגיל: יהיה G=(V,E) גרף פשוט עם 100 קדקודים כך שדרגת כל קדקוד לפחות 50. הוכח כי G קשיר.

פתרון: יהיו v,u\in V צריך להוכיח כי [v]=[u] (כך נסמן את רכיב הקשירות). נניח כי הם שונים אזי ב|[v]|,|[u]|\geq 50 והם זרים. לכן [v]=[u]=50 אבל ברכיב קשירות שיש בו 50 קדקודים דרגת כל קדקוד קטנה שווה ל 49. סתירה


תרגיל: יהי גרף לא מכוון G=(V,E). הוכח כי אם \forall v\in V : \text{degree}(v)\geq 2 אז בגרף יש מעגל.

פתרון: בגרף יש יותר מ 2 קדקודים (אחרת לא יהיה להם 2 שכנים). לפי משפט לחיצת הידיים מתקיים 2|E|= \sum_{v\in V}\text{degree}(v)\geq \sum_{v\in V}2 =2|V| ולכן מספר הצלעות גדול שווה ממספר הקדקודים. לפי משפט קודם קיים מעגל בגרף.


תרגיל: יהי גרף לא מכוון G=(V,E) ללא מעגלים עם |V|\geq 2. הוכח כי קיימים v_1,v_2\in V כך שדרגתם לכל היותר 1.

פתרון: לפי תרגיל קודם קיים v\in V כך שדרגתו לכל היותר 1 (אחרת לכל הקדקודים יש דרגה לפחות 2 ואז יש מעגל לפי תרגיל קודם. סתירה!).

נמשיך באינדוקציה על n מספר הקדקודים בגרף.

אם n=2 אזי או שהגרף הוא 2 נקודות לא צלעות או 2 נקודות המחוברות בצלע. בכל מקרה 2 הנקודות של הגרף הם מדרגה קטנה שווה ל-1.

כעת נניח כי הטענה נכונה עבור n\geq 2. נוכיח את הטענה עבור n+1.

נבחר את הקדקוד v\in V שדרגתו לכל היותר 1. נוריד אותו ואת הצלע שחלה בו אזי נקבל גרף עם n קדקודים. לפי הנחת האינדוקציה יש בו 2 קדקודיםv_1,v_2 בעלי דרגה 1 לכל היותר. כעת נשוב לגרף המקורי (הכולל את v שהשמטנו).

אם v שכן של v_1 אזי v,v_2 בעלי דרגה לכל היותר 1.

אם v שכן של v_2 אזי v,v_1 בעלי דרגה לכל היותר 1.

אם v שכן של v_1,v_2 - סתירה כי הדרגה של v היא 1 לכל היותר.

אם v לא שכן של v_1,v_2 אזי v,v_1,v_2 בעלי דרגה לכל היותר 1.

בכל מקרה קיבלנו כי קיימים 2 קדקודים בעלי דרגה 1 לכל היותר!.