מתמטיקה בדידה - ארז שיינר

2021-08-24T22:29:40Z

Ariel504:

=חומר עזר=
*[[מדיה:16BdidaOrit.pdf|סיכומי ההרצאות של ד״ר ארז שיינר, ע״י אורית חסון, קיץ 2016]]
*[[מבחנים בבדידה]]
*[[מבחנים בקורס בדידה למורים]] - שימו לב, הקורס למורים מכיל משמעותית פחות חומר, והמבחנים קלים יותר. יחד עם זאת, יש שם כמות גדולה של תרגילים רלוונטיים ברמה נמוכה.

=סרטוני ותקציר הרצאות=

[https://www.youtube.com/playlist?list=PLHinTfsAOC-vhY2xtz4MJzkm5tefKT3Dg פלייליסט של כל הסרטונים]

==פרק 1 - מבוא ללוגיקה מתמטית==

===פסוקים, קשרים, כמתים, פרדיקטים===

*[[88-101 חשיבה מתמטית|88-101 חשיבה מתמטית - טקסט מבוא ללוגיקה מתמטית שנכתב ע"י פרופ' עוזי וישנה]]

<videoflash>syqox1IXghE</videoflash>

<videoflash>1Zo7vEsnFgA</videoflash>

====תרגול====
*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 0|תרגול בנושא לוגיקה]]

===אינדוקציה===

*משפט האינדוקציה המתמטית
*תהי סדרת טענות כך שמתקיימים שני התנאים הבאים:
**הטענה הראשונה נכונה.
**לכל <math>n\in \mathbb{N}</math> אם הטענה הn מתקיימת אז גם הטענה הn+1 מתקיימת.
*אזי כל הטענות בסדרה נכונות

<videoflash>n6xkPhKmhQo</videoflash>

*דוגמא:
*<math>\sum_{k=1}^{2^{n-1}}\frac{1}{k} > \frac{n}{2}</math>

*אינדוקציה שלמה (מלאה)
*תהי סדרת טענות כך ש:
**לכל <math>n\in \mathbb{N}</math> אם כל הטענות עד ולא כולל הטענה הn מתקיימות, אזי גם הטענה הn מתקיימת.
*אזי כל הטענות בסדרה מתקיימות.
*שימו לב: לפני הטענה הראשונה אין טענות, ולכן כולן מתקיימות באופן ריק. כלומר מנוסח התנאי נובע שצריך להוכיח שהטענה הראשונה מתקיימת.

<videoflash>BBUxvnjuA04</videoflash>

*פרדוקס הסוסים (או פתיתי השלג)

<videoflash>E0rf-Cg3IVM</videoflash>

<videoflash>C0_36P2kOPI</videoflash>

====תרגול====
*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 1.5|תרגול בנושא אינדוקציה]]
*[[מכינה למתמטיקה קיץ תשעב/תרגילים/4|תרגילי אינדוקציה נוספים]] ו[[מכינה למתמטיקה קיץ תשעב/תרגילים/4/פתרון 4|פתרונותיהם]]

==פרק 2 - מבוא לתורת הקבוצות==

===קבוצות ופעולות על קבוצות===

*איבר שייך לקבוצה <math>a\in A</math> אם הוא אחד האיברים בקבוצה.
*קבוצה מוכלת בקבוצה אחרת <math>A\subseteq B</math> אם <math>\forall a\in A : a\in B</math>

*<math>\{1,2\}=\{2,1\}</math>
*<math>\{1,1,2\}=\{1,2\}</math>

*תהי קבוצה <math>U</math> ותהיינה <math>A,B\subseteq U</math>. נגדיר את:
**קבוצת האיחוד <math>A\cup B =\{ x\in U:x\in A \or x\in B\}</math>
**קבוצת החיתוך <math>A\cap B =\{ x\in U:x\in A \and x\in B\}</math>
**קבוצת ההפרש <math>A\setminus B =\{ x\in U:x\in A \and x\not\in B\}</math>
**קבוצת ההפרש הסימטרי <math>A\Delta B = (A\setminus B)\cup (B\setminus A)</math>
**קבוצת המשלים <math>\overline{A}=\{x\in U:x\not\in A\}</math>

<videoflash>UgNl63BrzCM</videoflash>

===שיטות הוכחה בסיסיות===

*[[שיטות הוכחה בסיסיות]]

*הוכחת טענות מכומתות - טענות 'לכל' וטענות 'קיים'

<videoflash>QIwz6eyrcuI</videoflash>

*הוכחת הכלה בין קבוצות, ושיוויון בין קבוצות

<videoflash>Dts0NamGWbE</videoflash>

===איחוד וחיתוך כלליים===

*תהי S קבוצה של קבוצות, נגדיר:
**<math>\cup_{A\in S}A = \{x|\exists A\in S :x\in A\}</math>
**<math>\cap_{A\in S}A = \{x|\forall A\in S :x\in A\}</math>

<videoflash>xP9VIaCCH7A</videoflash>

===קבוצת החזקה===

*<math>X\in P(A) \iff X\subseteq A</math>

<videoflash>uZVMvwbs5kw</videoflash>

===תרגול===
*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 1|תרגול בנושא קבוצות]]

==פרק 3 - יחסים==
===מכפלה קרטזית ויחסים===
<videoflash>wyDw5XXmPp8</videoflash>

====תכונות של יחסים====
*יהי R יחס על A (כלומר <math>R\subseteq A\times A</math>) אזי:
**R נקרא רפלקסיבי אם לכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>aRa</math>.
**R נקרא סימטרי אם לכל <math>a,b\in A</math> המקיימים <math>aRb</math> מתקיים <math>bRa</math>
**R נקרא אנטי-סימטרי אם לכל <math>a,b\in A</math> המקיימים <math>aRb\and bRa</math> מתקיים <math>a=b</math>
**R נקרא טרנזיטיבי אם לכל <math>a,b,c\in A</math> המקיימים <math>aRb \and bRc</math> מתקיים <math>aRc</math>
**R נקרא מלא אם לכל <math>a,b\in A</math> מתקיים כי <math>aRb\or bRa</math>

*יהי R יחס מA לB (כלומר <math>R\subseteq A\times B</math>) אזי:
**R נקרא חד-ערכי (ח"ע) אם לכל <math>a\in A</math> ולכל <math>b_1,b_2\in B</math> המקיימים <math>aRb_1 \and aRb_2</math> מתקיים <math>b_1=b_2</math>
**R נקרא שלם אם לכל <math>a\in A</math> קיים <math>b\in B</math> כך ש <math>aRb</math>
**R נקרא חד-חד-ערכי (חח"ע) אם לכל <math>a_1,a_2\in A</math> ולכל <math>b\in B</math> המקיימים <math>a_1Rb\and a_2Rb</math> מתקיים <math>a_1=a_2</math>
**R נקרא על אם לכל <math>b\in B</math> קיים <math>a\in A</math> כך ש <math>aRb</math>

===יחסי שקילות===
*יחס R על קבוצה A נקרא '''יחס שקילות''' אם הוא רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי.

*יהי R יחס שקילות על A.
*לכל <math>a\in A</math> מוגדרת קבוצת '''מחלקת השקילות של a''' ע"י:
**<math>[a]_R=\{x\in A|aRx\}</math>
*קבוצת כל קבוצות מחלקות השקילות נקראת '''קבוצת המנה''':
**<math>A/R=\{[a]_R:a\in A\}</math>

*תהי קבוצה A. קבוצת תתי קבוצות <math>U\subseteq P(A)</math> נקראת '''חלוקה''' של A אם:
**<math>\cup_{X\in U}X=A</math>
**<math>\emptyset\notin U</math>
**לכל <math>X_1,X_2\in U</math> אם <math>X_1\cap X_2\neq \emptyset</math> אזי <math>X_1=X_2</math>

*היחס המושרה מחלוקה:
*תהי קבוצה A ותהי חלוקה שלה U. נגדיר יחס R על A על ידי:
**<math>aRb</math> אם ורק אם קיימת <math>X\in U</math> כך ש<math>a,b\in X</math>

*היחס המושרה מחלוקה הוא יחס שקילות.
*קבוצת המנה היא חלוקה של A.
*היחס המושרה מקבוצת המנה, הוא יחס השקילות המקורי; קבוצת המנה של יחס שקילות מושרה היא החלוקה המקורית.

<videoflash>jKprPSfRysE</videoflash>

====תרגול====
*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 2|תרגול מכפלה קרטזית ויחסי שקילות]]

===יחסי סדר===
*יחס R על קבוצה A נקרא '''יחס סדר חלקי''' אם הוא רפלקסיבי, אנטי-סימטרי וטרנזיטיבי

<videoflash>6X0OGf5CJrU</videoflash>

====איברים מינימליים ומקסימליים, וחסמים====
*יהי R יחס סדר חלקי על קבוצה X, ותהי <math>A\subseteq X</math> תת קבוצה.
**איבר <math>M\in A</math> נקרא '''מקסימלי''' בA אם לכל <math>a\in A</math> המקיים <math>MRa</math> מתקיים כי <math>a=M</math> (אין גדולים ממנו)
**איבר <math>m\in A</math> נקרא '''מינימלי''' בA אם לכל <math>a\in A</math> המקיים <math>aRm</math> מתקיים כי <math>a=m</math> (אין קטנים ממנו)
**איבר <math>M\in A</math> נקרא '''הגדול ביותר''' (מקסימום) בA אם לכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>aRM</math> (הוא גדול מכולם)
**איבר <math>m\in A</math> נקרא '''הקטן ביותר''' (מינימום) בA אם לכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>mRa</math> (הוא קטן מכולם)
**איבר <math>M\in X</math> נקרא '''חסם מלעיל''' של A אם לכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>aRM</math> (הוא גדול מכל איברי הקבוצה, אבל לאו דווקא נמצא בקבוצה)
**איבר <math>m\in X</math> נקרא '''חסם מלרע''' של A אם לכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>mRa</math> (הוא קטן מכל איברי הקבוצה, אבל לאו דווקא נמצא בקבוצה)
**אם בקבוצת חסמי המלעיל של A יש איבר קטן ביותר הוא נקרא '''חסם עליון''' (supremum) של A.
**אם בקבוצת חסמי המלרע של A יש איבר גדול ביותר הוא נקרא '''חסם תחתון''' (infimum) של A.

*איבר גדול ביותר ביותר הוא יחיד.
*אם חסם מלעיל שייך לקבוצה, אז הוא הגדול ביותר.
*האיבר הגדול ביותר בקבוצה הוא איבר מקסימלי, ואין איברים מקסימליים אחרים.

*האם תתכן קבוצה עם איבר מקסימלי יחיד שאינו האיבר הגדול ביותר בקבוצה?

*ביחס ההכלה על קבוצת חזקה, האיחוד הכללי של קבוצת קבוצות הוא החסם העליון שלה, והחיתוך הכללי הוא החסם התחתון.
*ביחס 'מחלק את' על הטבעיים, המחלק המשותף המקסימלי הוא החסם התחתון, והמכפלה המשותפת המינימלית הוא החסם העליון.

<videoflash>EX6sPaiiu3k</videoflash>

====שרשראות====

*יחס סדר חלקי R על A נקרא '''מלא''' (או לינארי, או קווי) אם:
**<math>\forall a,b\in A:aRb\or bRa</math>

*יהי R יחס סדר חלקי על A, ותהי <math>S\subseteq A</math>.
*אזי <math>S</math> נקראת '''שרשרת''' אם היחס מלא עליה, כלומר <math>\forall a,b\in S:aRb\or bRa</math>

====תרגול====
*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 3|תרגול יחסי סדר]]

==פרק 4 - פונקציות==
===הגדרת פונקציות===
*יחס f מA לB נקרא פונקציה אם הוא ח"ע ושלם, ומסמנים במקרה זה <math>f:A\to B</math>, וכן <math>f(a)=b\iff (a,b)\in f</math>.
*A נקרא תחום הפונקציה (או תחום הגדרה), B נקרא הטווח של הפונקציה.

*שימו לב, הסרטון ישן, ושם פונקציה הוגדרה כיחס ח"ע בלבד, בניגוד להגדרה העדכנית שלנו בקורס.

<videoflash>XP-SwmSlTUc</videoflash>

===חח"ע ועל, תמונה ותמונה הפוכה===
*תהי <math>f:A\to B</math> פונקציה. אזי:
**f חח"ע אם לכל <math>x_1,x_2\in A</math> המקיימים <math>f(x_1)=f(x_2)</math> מתקיים כי <math>x_1=x_2</math>
**f על אם לכל <math>y\in B</math> קיים <math>x\in A</math> כך ש<math>f(x)=y</math>
**תהי <math>X\subseteq A</math> נגדיר את קבוצת התמונה <math>f[X]=\{f(a)|a\in X\}</math>
**תהי <math>Y\subseteq B</math> נגדיר את קבוצת התמונה ההפוכה <math>f^{-1}[Y]=\{a\in A|f(a)\in Y\}</math>
**<math>f[]:P(A)\to P(B)</math> היא פונקצית התמונה, השולחת כל תת קבוצה לקבוצת התמונה שלה
**<math>f^{-1}[]:P(B)\to P(A)</math> היא פונקצית התמונה ההפוכה, השולחת כל תת קבוצה לקבוצת התמונה ההפוכה שלה

*שימו לב
**<math>x\in f^{-1}[Y]\iff f(x)\in Y</math>
**<math>y\in f[X] \iff \exist a\in X :f(a)=y </math>

<videoflash>BgCrOeJEjDo</videoflash>

===הרכבת פונקציות, פונקציות הפיכות===

*תהיינה <math>f:A\to B</math> וכן <math>g:B\to C</math> אזי נגדיר את פונקצית ההרכבה <math>g\circ f:A\to C</math> ע"י <math>g\circ f(a)=g(f(a))</math>
*פעולת ההרכבה היא אסוציאטיבית.

*תהי קבוצה A נגדיר את '''פונקצית הזהות''' <math>I_A:A\to A</math> ע"י <math>I_A(x)=x</math>.
*לכל פונקציה <math>f:A\to B</math> מתקיים כי <math>I_B\circ f = f\circ I_A = f</math>

*פונקציה <math>f:A\to B</math> נקראת הפיכה אם קיימות פונקציות <math>g,h:B\to A</math> כך ש:
**<math>g\circ f = I_A</math> וכן <math>f\circ h = I_B</math>
*נשים לב כי
**<math>h=I_A\circ h = (g\circ f)\circ h = g\circ (f\circ h)=g\circ I_B = g</math>
*לכן אם פונקציה הפיכה, יש פונקציה יחידה שהופכת אותה (ההופכית), נסמנה <math>f^{-1}:B\to A</math>.
*שימו לב: עם סוגריים מרובעים זו פונקצית התמונה ההפוכה שיש לכל פונקציה ופועלת על תתי קבוצות, עם סוגריים עגולים זו הפונקציה ההופכית שיש רק להפיכות ופועלת על איברים.

<videoflash>t5QyDk-Mo2g</videoflash>

===פונקציה מוגדרת היטב===
<videoflash>HVOJmfHJmT4</videoflash>

===תרגול===

[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 4| תרגול בנושא פונקציות]]

[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 5| תרגול נוסף בנושא פונקציות]]

==פרק 5 - עוצמות==

===מבוא===
<videoflash>TG97scv77QI</videoflash>

<videoflash>Wh9MuSOLF2Q</videoflash>

===השוואת עוצמות===

*A שקולת עוצמה לB או עוצמתה של A שווה לB, אם קיימת פונקציה הפיכה (חח"ע ועל) <math>f:A\to B</math>.
*במקרה זה מסמנים <math>A\sim B</math> או <math>|A|=|B|</math>.
**כל קבוצה שקולת עוצמה לעצמה
**אם A שקולת עוצמה לB, גם B שקולת עוצמה לA
**אם A שקולת עוצמה לB וB שקולת עוצמה לC אזי A שקולת עוצמה לC

*עוצמתה של A קטנה או שווה לזו של B, אם קיימת פונקציה חח"ע <math>f:A\to B</math>.
*במקרה זה מסמנים <math>|A|\leq |B|</math>

*כל קבוצה A השקולת עוצמה לקבוצת הטבעיים מסומנת <math>|A|=\aleph_0</math>

*כל קבוצה A השקולת עוצמה לקבוצת הממשיים מסומנת <math>|A|=\aleph</math>

<videoflash>Zu0tX3VcZbg</videoflash>

===משפט קנטור===
*<math>|A|<|P(A)|</math>
<videoflash>H4IwZiUCUvM</videoflash>

===קבוצות בנות מנייה===
*קבוצה A נקראת בת מנייה אם <math>|A|\leq \aleph_0</math>

*כל קבוצה A בת מנייה אינסופית מקיימת <math>|A|=\aleph_0</math>

<videoflash>7TyjNpInOsc</videoflash>

===חשבון עוצמות (אריתמטיקה של עוצמות)===

====חיבור עוצמות====
*תהיינה שתי עוצמות a,b ותהיינה שתי נציגות זרות לעוצמות A,B.
*נגדיר <math>a+b=|A\cup B|</math>, הגדרה זו אינה תלוייה בבחירת הנציגות.

<videoflash>eDpiO50cDmI</videoflash>

====כפל עוצמות====
*תהיינה שתי עוצמות a,b ותהיינה שתי נציגות לעוצמות A,B.
*נגדיר <math>a\cdot b=|A\times B|</math>, הגדרה זו אינה תלוייה בבחירת הנציגות.

<videoflash>AQNIw1ys8B4</videoflash>

====חזקת עוצמות====

*תהיינה שתי עוצמות a,b ותהיינה שתי נציגות לעוצמות A,B.
*נגדיר את <math>A^B</math> להיות אוסף כל הפונקציות מB לA (מהמעריך לבסיס).
*נגדיר <math>a^b=|A^B|</math>, הגדרה זו אינה תלוייה בבחירת הנציגות.

<videoflash>aBV5Vt1eMG4</videoflash>

*חוקי חזקות
*תהיינה עוצמות a,b,c אזי
**<math>a^b\cdot a^c = a^{b+c}</math>
**<math>(a^b)^c = a^{b\cdot c}</math>
**<math>a^b\cdot c^b = (a\cdot c)^b</math>

<videoflash>KUTIHDhwjsE</videoflash>

====עוצמת קבוצת החזקה====

*<math>|P(A)|=2^{|A|}</math>

<videoflash>pPG6BgSY_Wg</videoflash>

====השוואת חשבון עוצמות====
*תהיינה עוצמות a,b,c,d כך ש <math>a\leq c</math> וכן <math>b\leq d</math> אזי:
**<math>a+b\leq c+d</math>
**<math>a\cdot b\leq c\cdot d</math>
*אם בנוסף נתון כי <math>c\neq 0</math> אזי
**<math>a^b\leq c^d</math>

<videoflash>i07f9wwcjtU</videoflash>

===משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין===
*אם <math>|A|\leq |B|</math> וגם <math>|B|\leq |A|</math> אזי <math>A\sim B</math>
====למת נקודת השבת====
*תהי פונקציה עולה <math>h:P(A)\to P(A)</math> כלומר המקיימת לכל <math>X_1\subseteq X_2</math> כי <math>h(X_1)\subseteq h(X_2)</math>
*אזי קיימת נק' שבת <math>K\subseteq A</math> כך ש <math>h(K)=K</math>.
<videoflash>csJJBPs9NaI</videoflash>
====הוכחת המשפט====
<videoflash>KlZHXHxkzJk</videoflash>

====עוצמות קטעים ממשיים====

*<math>|\mathbb{R}|=|[a,\infty)|=|[a,b]|=|(a,b)|=\aleph</math>

<videoflash>qDGHoXKOpzk</videoflash>

===איחוד בן מנייה של קבוצות בנות מנייה===
*תהי S קבוצה בת מנייה של קבוצות בנות מנייה, כלומר:
**<math>|S|\leq\aleph_0</math>
**<math>\forall X\in S:|X|\leq\aleph_0</math>
*אזי גם האיחוד הכללי הוא בן מנייה:
**<math>|\cup_{X\in S}X|\leq \aleph_0</math>

*מסקנה: אוסף תתי הקבוצות הסופיות של המספרים הטבעיים הוא בן מנייה.

<videoflash>0S6r0s2SnNc</videoflash>

===אקסיומת הבחירה ועקרון המקסימום של האוסדורף===
====אקסיומת הבחירה====
*תהי S קבוצת קבוצת לא ריקות, ונסמן את האיחוד הכללי ב <math>U=\cup_{X\in S}X</math>.
*אזי קיימת פונקצית בחירה <math>f:S\to U</math> הבוחרת איבר מתוך כל קבוצה, כלומר:
**<math>\forall X\in S: f(X)\in X</math>

*דוגמא:
**תהי פונקציה על <math>f:A\to B</math> אזי קיימת תת קבוצה <math>X\subseteq A</math> כך ש <math>f:X\to B</math> חח"ע ועל.

<videoflash>q2OP1NCWKHU</videoflash>

*תהיינה <math>A,B\neq\emptyset</math> אזי <math>|A|\leq |B|</math> אם ורק אם קיימת <math>g:B\to A</math> על.

<videoflash>Dl6sgVGZksk</videoflash>

====עקרון המקסימום של האוסדורף====
*תהי קבוצה A עם יחס סדר חלקי, תת קבוצה <math>S\subseteq A</math> נקראת שרשרת אם היחס מלא עליה (ניתן להשוות בין כל שני איברים בS).
*שרשרת נקראת מקסימלית בA אם היא אינה מוכלת באף שרשרת אחרת.
*עקרון המקסימום של האוסדורף אומר שכל שרשרת מוכלת בשרשרת מקסימלית.

*דוגמא - אוסף עיגולים במישור שאינם חותכים זה את זה, ולא ניתן להוסיף אפילו עיגול אחד נוסף.

<videoflash>O_uDtoDRRZ8</videoflash>

====אלף אפס היא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר====
(בהנחת עקרון המקסימום של האוסדורף)

*תהי A קבוצה אינסופית, אזי <math>\aleph_0\leq |A|</math>

<videoflash>W4see8tTArk</videoflash>

*תהי A קבוצה אינסופית, ותהי B קבוצה סופית, אזי:
**<math>|A|=|A\cup B|=|A\setminus B|</math>

<videoflash>eaonM-yfR3w</videoflash>

===השוואת עוצמות===
(בהנחת עיקרון המקסימום של האוסדורף)

*תהיינה שתי קבוצות A,B אזי <math>|A|\leq|B|</math> או <math>|A|\geq |B|</math>

<videoflash>XZkMt26fQyE</videoflash>

===סכום ומכפלה של עוצמות אינסופיות שווה לגדולה מבין העוצמות===

*תהיינה עוצמות <math>a\leq b</math> אזי:
**<math>b\leq a+b</math>
*נניח בנוסף כי <math>2\leq a\leq b</math> אזי:
**<math>a+b\leq a\cdot b</math>
*נניח בנוסף כי b אינסופית, ונקבל ביחד
**<math>b\leq a+b \leq a\cdot b\leq b\cdot b =b</math> (המעבר <math>b\cdot b=b</math> מוכח בסרטון השני).
*ולכן לפי משפט ק.ש.ב נקבל כי
**<math>a+b=a\cdot b = b</math>

*דוגמא - מה היא עוצמת קבוצת המספרים האי-רציונאליים?
*<math>\mathbb{R}=\mathbb{Q}\cup (\mathbb{R}\setminus\mathbb{Q})</math> (איחוד זר כמובן)
*לכן <math>|\mathbb{R}|=|\mathbb{Q}|+ |(\mathbb{R}\setminus\mathbb{Q})|</math>
*לכן <math>\aleph=\aleph_0 +|(\mathbb{R}\setminus\mathbb{Q})|</math>
*לפי המשפט לעיל, סכום העוצמות הוא העוצמה הגדולה מבין השתיים.
*כיוון ש <math>\aleph\neq \aleph_0</math> נקבל כי <math>|(\mathbb{R}\setminus\mathbb{Q})|=\aleph</math>

<videoflash>Ty-lY6-uRPo</videoflash>

*תהי עוצמה אינסופית b אזי <math>b\cdot b=b</math>

<videoflash>e6cBpbJzs2A</videoflash>

===הקשר בין עוצמת הטבעיים לעוצמת הממשיים===

*<math>2^{\aleph_0}=\aleph</math> כלומר <math> P(\mathbb{N})\sim\mathbb{R}</math>

<videoflash>dhrT0edcmJE</videoflash>

===תרגול===

*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 6|תרגול בנושא עוצמות]]
*[[88-195 בדידה לתיכוניסטים תשעא/מערך שיעור/שיעור 7|חשבון (אריתמטיקה) של עוצמות]]

Math-Wiki - תרומות המשתמש [he]

מתמטיקה בדידה - ארז שיינר