מעגל RLC - היסטוריית גרסאות

נועה ק: /* תנודות חופשיות */

2015-01-14T12:21:54Z

תנודות חופשיות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:21, 14 בינואר 2015
שורה 27:		שורה 27:

	כאשר <math>\Omega</math> הוא תדר התנודות של המערכת השווה		כאשר <math>\Omega</math> הוא תדר התנודות של המערכת השווה
	ל-<math>\Omega ^2 = \omega_0 ^2- \delta^2</math>v, התדר העצמי, <math> \omega_0^2 = {1 \over {LC}}</math>,		ל-<math>\Omega ^2 = \omega_0 ^2- \delta^2</math>, התדר העצמי, <math> \omega_0^2 = {1 \over {LC}}</math>,
	ו- <math>\delta={\R \over 2L}</math> הנקרא גורם הריסון.		ו- <math>\delta={\R \over 2L}</math> הנקרא גורם הריסון.

נועה ק: /* תנודות חופשיות */

2015-01-14T12:21:15Z

תנודות חופשיות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:21, 14 בינואר 2015
שורה 26:		שורה 26:
	<math>x(t) = A\exp (-\delta t)\cos ( \Omega t-\phi)) </math>		<math>x(t) = A\exp (-\delta t)\cos ( \Omega t-\phi)) </math>

	כאשר <math>\Omega</math> הוא תדר התנודות של המערכת השווה ל-<math>\Omega ^2 = \omega_0 ^2- \delta^2</math>, <math> \omega_0^2 = {1 \over {LC}}</math>,		כאשר <math>\Omega</math> הוא תדר התנודות של המערכת השווה
			ל-<math>\Omega ^2 = \omega_0 ^2- \delta^2</math>v, התדר העצמי, <math> \omega_0^2 = {1 \over {LC}}</math>,
	ו- <math>\delta={\R \over 2L}</math> הנקרא גורם הריסון.		ו- <math>\delta={\R \over 2L}</math> הנקרא גורם הריסון.

נועה ק: /* רקע תיאורטי */

2015-01-14T12:19:37Z

רקע תיאורטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:19, 14 בינואר 2015
שורה 26:		שורה 26:
	<math>x(t) = A\exp (-\delta t)\cos ( \Omega t-\phi)) </math>		<math>x(t) = A\exp (-\delta t)\cos ( \Omega t-\phi)) </math>

	כאשר <math>\Omega</math> הוא תדר התנודות ~~העצמיות~~ של המערכת השווה ל-<math>\Omega ^2 = \omega_0 ^2- \delta^2</math>, <math> \omega_0^2 = {1 \over {LC}}</math>,		כאשר <math>\Omega</math> הוא תדר התנודות של המערכת השווה ל-<math>\Omega ^2 = \omega_0 ^2- \delta^2</math>, <math> \omega_0^2 = {1 \over {LC}}</math>,
	ו- <math>\delta={\R \over 2L}</math> הנקרא גורם הריסון.		ו- <math>\delta={\R \over 2L}</math> הנקרא גורם הריסון.

נועה ק: /* חלק כמותי */

2014-12-02T15:09:51Z

חלק כמותי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:09, 2 בדצמבר 2014
שורה 79:		שורה 79:

	נשתמש בשיטה של "מתח שולט על תדר" ([[VCF -voltage controlling frequency]]).		נשתמש בשיטה של "מתח שולט על תדר" ([[VCF -voltage controlling frequency]]).
	המחולל יוצר תנודות סינוס בתדר התלוי במתח הנכנס, כאשר את המתח הנכנס למחולל משנים ע"י הממשק. יש להעביר את המחולל לתצורה של אפנון תדר (FM), ולסרוק את התדרים על ידי סריקה של ערכי המתח היוצא מן הממשק. לשם כך, שנו את המתח על ידי בחירת סוג האות ב-Output Signal generator ל-ramp up wave, בתדר <math>0.02 Hz</math>, וקבלו את אמפליטודת האות היוצא מהממיר AC/DC כפונקציה של התדר במחולל.		המחולל יוצר תנודות סינוס בתדר התלוי במתח הנכנס, כאשר את המתח הנכנס למחולל משנים ע"י הממשק. יש להעביר את המחולל לתצורה של אפנון תדר (FM), כלומר כפתור 2 באיור 2 לחוץ, ולסרוק את התדרים על ידי סריקה של ערכי המתח היוצא מן הממשק. לשם כך, שנו את המתח על ידי בחירת סוג האות ב-Output Signal generator ל-ramp up wave, בתדר <math>0.02 Hz</math>, וקבלו את אמפליטודת האות היוצא מהממיר AC/DC כפונקציה של התדר במחולל.

	כדי לכייל את תלות התדר היוצא במתח הנכנס למחולל, נניח כי המתח תלוי בתדר לינארי כמו: <math>f=av+b</math>. למציאת המקדמים, העבירו את מחולל האותות מהממשק למצב-DC, כך שתהיה אפשרות לשלוח מתח למחולל ולבדוק מהי התדירות המתקבלת. הפעילו 2 ערכי מתח ישר (למשל <math>-+2V</math>), מצאו את התדרים המתקבלים במחולל ופתרו את צמד המשוואות.		כדי לכייל את תלות התדר היוצא במתח הנכנס למחולל, נניח כי המתח תלוי בתדר לינארי כמו: <math>f=av+b</math>. למציאת המקדמים, העבירו את מחולל האותות מהממשק למצב-DC, כך שתהיה אפשרות לשלוח מתח למחולל ולבדוק מהי התדירות המתקבלת. הפעילו 2 ערכי מתח ישר (למשל <math>-+2V</math>), מצאו את התדרים המתקבלים במחולל ופתרו את צמד המשוואות.

	בנו גרפים לתופעת התהודה עבור התנגדות מקסימאלית ומינימאלית במעגל, ודנו בתוצאות.		בנו גרפים לתופעת התהודה עבור התנגדות מקסימאלית ומינימאלית במעגל, ודנו בתוצאות.

נועה ק: /* מערכת הניסוי */

2014-12-02T15:09:06Z

מערכת הניסוי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:09, 2 בדצמבר 2014
שורה 50:		שורה 50:
	==מערכת הניסוי==		==מערכת הניסוי==

	איור 2 מציג את מעגלי המדידה, כאשר איור 2-1 הוא עבור החלק האיכותי של הניסוי ואיור 2-2 הוא עבור החלק הכמותי של הניסוי.		איור 3 מציג את מעגלי המדידה, כאשר איור 3-1 הוא עבור החלק האיכותי של הניסוי ואיור 2-2 הוא עבור החלק הכמותי של הניסוי.

	ה-function generator שבמעגל הוא מחולל האותות שבאיור 3, המשמש ככח המאלץ במעגל.		ה-function generator שבמעגל הוא מחולל האותות שבאיור 2, המשמש ככח המאלץ במעגל.

	[[קובץ: מחולל אותות3.png\|0.1px\|שמאל\|מסגרת\|איור 2 - ~~מערכת הניסוי: חלק איכותי (1) חלק כמותי (2)~~]]		[[קובץ: מחולל אותות3.png\|0.1px\|שמאל\|מסגרת\|איור 2 - מחולל האותות]]

	בחלק האיכותי של הניסוי נבחן את תהליכי המעבר של תנודות מאולצות ומרוסנות במעגל-<math>RLC</math> על מסך האוסצילוסקופ. לשם כך נשתמש ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%9F אפנון משרעת ] ריבועי בו המתח המאלץ יפעל ויפסיק בצורה מחזורית. נאפנן את המתח החיצוני באות ריבועי בתדירות גבוהה, לכן על הנגד הקטן <math>R_1</math> נוצר באופן מחזורי מתח בתדירות גבוהה. בנוסף ל-<math>R_1</math> מחברים בטור: סליל <math>L</math>, קבל <math>C</math>, נגד משתנה <math>R</math> ונגד קטן <math>R_2</math>. המתח מהמתנד משמש כמקור מתח חיצוני, והמתח הנוצר על הנגד <math>R_2</math> פרופורציוני לזרם במעגל.		בחלק האיכותי של הניסוי נבחן את תהליכי המעבר של תנודות מאולצות ומרוסנות במעגל-<math>RLC</math> על מסך האוסצילוסקופ. לשם כך נשתמש ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%9F אפנון משרעת ] ריבועי בו המתח המאלץ יפעל ויפסיק בצורה מחזורית. נאפנן את המתח החיצוני באות ריבועי בתדירות גבוהה, לכן על הנגד הקטן <math>R_1</math> נוצר באופן מחזורי מתח בתדירות גבוהה. בנוסף ל-<math>R_1</math> מחברים בטור: סליל <math>L</math>, קבל <math>C</math>, נגד משתנה <math>R</math> ונגד קטן <math>R_2</math>. המתח מהמתנד משמש כמקור מתח חיצוני, והמתח הנוצר על הנגד <math>R_2</math> פרופורציוני לזרם במעגל.
	אם מודדים את המתח על נגדים <math>R_1</math> ו- <math>R_2</math> באמצעות הסקופ, ניתן לקבל במקביל את התלות בזמן של הכא"מ החיצוני מהמתנד ואת הזרם במעגל.		אם מודדים את המתח על נגדים <math>R_1</math> ו- <math>R_2</math> באמצעות הסקופ, ניתן לקבל במקביל את התלות בזמן של הכא"מ החיצוני מהמתנד ואת הזרם במעגל.

	[[קובץ: מערכת הניסוי RLC.png\|5px\|מרכז\|מסגרת\|איור 2 - מערכת הניסוי: חלק איכותי (1) חלק כמותי (2)]]		[[קובץ: מערכת הניסוי RLC.png\|5px\|מרכז\|מסגרת\|איור 3 - מערכת הניסוי: חלק איכותי (1) חלק כמותי (2)]]

	==מהלך הניסוי==		==מהלך הניסוי==

נועה ק: /* חלק איכותי */

2014-12-02T15:07:32Z

חלק איכותי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:07, 2 בדצמבר 2014
שורה 67:		שורה 67:
	על מנת ליצור גל ריבועי משתמשים במתח אותו מספק הממשק המופעל על ידי ה-Output Signal generator . האות נכנס אל מחולל האותות (Function generator) המוציא גל סינוס. כך נבנית מודולציה ע"י איפנון משרעת AM.		על מנת ליצור גל ריבועי משתמשים במתח אותו מספק הממשק המופעל על ידי ה-Output Signal generator . האות נכנס אל מחולל האותות (Function generator) המוציא גל סינוס. כך נבנית מודולציה ע"י איפנון משרעת AM.
	אפנון זה מאפשר לנו לראות בסקופ התנהגות תחת כוח מאלץ (מתח חיצוני).		אפנון זה מאפשר לנו לראות בסקופ התנהגות תחת כוח מאלץ (מתח חיצוני).
	את תדירות הגל הריבועי יש לקבוע על <math>2000Hz</math> עם משרעת של <math>5 V</math>. מחולל האותות מוציא גל sin בתדירות בטווח <math>100 KHz</math>. יש לשים לב שמצב האפנון הוא AM.		את תדירות הגל הריבועי יש לקבוע על <math>2000Hz</math> עם משרעת של <math>5 V</math>. מחולל האותות מוציא גל sin בתדירות בטווח <math>100 KHz</math>. יש לשים לב שמצב האפנון הוא AM, כלומר כפתור 2 באיור 2 משוך.

	בהתנגדות מקסימלית ומינימאלית של הנגד המשתנה, מצאו את תדירות הרזוננס של המעגל.		בהתנגדות מקסימלית ומינימאלית של הנגד המשתנה, מצאו את תדירות הרזוננס של המעגל.

נועה ק: /* מערכת הניסוי */

2014-12-02T15:04:59Z

מערכת הניסוי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:04, 2 בדצמבר 2014
שורה 52:		שורה 52:
	איור 2 מציג את מעגלי המדידה, כאשר איור 2-1 הוא עבור החלק האיכותי של הניסוי ואיור 2-2 הוא עבור החלק הכמותי של הניסוי.		איור 2 מציג את מעגלי המדידה, כאשר איור 2-1 הוא עבור החלק האיכותי של הניסוי ואיור 2-2 הוא עבור החלק הכמותי של הניסוי.

	בחלק האיכותי של הניסוי נבחן את תהליכי המעבר של תנודות מאולצות ומרוסנות במעגל-<math>RLC</math> על מסך האוסצילוסקופ. לשם כך נשתמש ב[~~אפנון משרעת~~ http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%9F] ריבועי בו המתח המאלץ יפעל ויפסיק בצורה מחזורית. נאפנן את המתח החיצוני באות ריבועי בתדירות גבוהה, לכן על הנגד הקטן <math>R_1</math> נוצר באופן מחזורי מתח בתדירות גבוהה. בנוסף ל-<math>R_1</math> מחברים בטור: סליל <math>L</math>, קבל <math>C</math>, נגד משתנה <math>R</math> ונגד קטן <math>R_2</math>. המתח מהמתנד משמש כמקור מתח חיצוני, והמתח הנוצר על הנגד <math>R_2</math> פרופורציוני לזרם במעגל.		ה-function generator שבמעגל הוא מחולל האותות שבאיור 3, המשמש ככח המאלץ במעגל.

			[[קובץ: מחולל אותות3.png\|0.1px\|שמאל\|מסגרת\|איור 2 - מערכת הניסוי: חלק איכותי (1) חלק כמותי (2)]]

			בחלק האיכותי של הניסוי נבחן את תהליכי המעבר של תנודות מאולצות ומרוסנות במעגל-<math>RLC</math> על מסך האוסצילוסקופ. לשם כך נשתמש ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%9F אפנון משרעת ] ריבועי בו המתח המאלץ יפעל ויפסיק בצורה מחזורית. נאפנן את המתח החיצוני באות ריבועי בתדירות גבוהה, לכן על הנגד הקטן <math>R_1</math> נוצר באופן מחזורי מתח בתדירות גבוהה. בנוסף ל-<math>R_1</math> מחברים בטור: סליל <math>L</math>, קבל <math>C</math>, נגד משתנה <math>R</math> ונגד קטן <math>R_2</math>. המתח מהמתנד משמש כמקור מתח חיצוני, והמתח הנוצר על הנגד <math>R_2</math> פרופורציוני לזרם במעגל.
	אם מודדים את המתח על נגדים <math>R_1</math> ו- <math>R_2</math> באמצעות הסקופ, ניתן לקבל במקביל את התלות בזמן של הכא"מ החיצוני מהמתנד ואת הזרם במעגל.		אם מודדים את המתח על נגדים <math>R_1</math> ו- <math>R_2</math> באמצעות הסקופ, ניתן לקבל במקביל את התלות בזמן של הכא"מ החיצוני מהמתנד ואת הזרם במעגל.

נועה ק: /* מערכת הניסוי */

2014-12-02T13:52:17Z

מערכת הניסוי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:52, 2 בדצמבר 2014
שורה 52:		שורה 52:
	איור 2 מציג את מעגלי המדידה, כאשר איור 2-1 הוא עבור החלק האיכותי של הניסוי ואיור 2-2 הוא עבור החלק הכמותי של הניסוי.		איור 2 מציג את מעגלי המדידה, כאשר איור 2-1 הוא עבור החלק האיכותי של הניסוי ואיור 2-2 הוא עבור החלק הכמותי של הניסוי.

	בחלק האיכותי של הניסוי נבחן את תהליכי המעבר של תנודות מאולצות ומרוסנות במעגל-<math>RLC</math> על מסך האוסצילוסקופ. לשם כך נאפנן את המתח החיצוני באות ריבועי בתדירות גבוהה, לכן על הנגד הקטן <math>R_1</math> נוצר באופן מחזורי מתח בתדירות גבוהה. בנוסף ל-<math>R_1</math> מחברים בטור: סליל <math>L</math>, קבל <math>C</math>, נגד משתנה <math>R</math> ונגד קטן <math>R_2</math>. המתח מהמתנד משמש כמקור מתח חיצוני, והמתח הנוצר על הנגד <math>R_2</math> פרופורציוני לזרם במעגל.		בחלק האיכותי של הניסוי נבחן את תהליכי המעבר של תנודות מאולצות ומרוסנות במעגל-<math>RLC</math> על מסך האוסצילוסקופ. לשם כך נשתמש ב[אפנון משרעת http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%9F] ריבועי בו המתח המאלץ יפעל ויפסיק בצורה מחזורית. נאפנן את המתח החיצוני באות ריבועי בתדירות גבוהה, לכן על הנגד הקטן <math>R_1</math> נוצר באופן מחזורי מתח בתדירות גבוהה. בנוסף ל-<math>R_1</math> מחברים בטור: סליל <math>L</math>, קבל <math>C</math>, נגד משתנה <math>R</math> ונגד קטן <math>R_2</math>. המתח מהמתנד משמש כמקור מתח חיצוני, והמתח הנוצר על הנגד <math>R_2</math> פרופורציוני לזרם במעגל.
	אם מודדים את המתח על נגדים <math>R_1</math> ו- <math>R_2</math> באמצעות הסקופ, ניתן לקבל במקביל את התלות בזמן של הכא"מ החיצוני מהמתנד ואת הזרם במעגל.		אם מודדים את המתח על נגדים <math>R_1</math> ו- <math>R_2</math> באמצעות הסקופ, ניתן לקבל במקביל את התלות בזמן של הכא"מ החיצוני מהמתנד ואת הזרם במעגל.

נועה ק: /* חלק כמותי */

2014-12-02T13:42:49Z

חלק כמותי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:42, 2 בדצמבר 2014
שורה 75:		שורה 75:

	נשתמש בשיטה של "מתח שולט על תדר" ([[VCF -voltage controlling frequency]]).		נשתמש בשיטה של "מתח שולט על תדר" ([[VCF -voltage controlling frequency]]).
	המחולל יוצר תנודות סינוס בתדר התלוי במתח הנכנס, כאשר את ~~מתח האפנון~~ הנכנס למחולל ~~קובעים~~ ע"י הממשק. יש להעביר את המחולל לתצורה של אפנון תדר (FM), ולסרוק את התדרים על ידי סריקה של ערכי המתח היוצא מן הממשק.		המחולל יוצר תנודות סינוס בתדר התלוי במתח הנכנס, כאשר את המתח הנכנס למחולל משנים ע"י הממשק. יש להעביר את המחולל לתצורה של אפנון תדר (FM), ולסרוק את התדרים על ידי סריקה של ערכי המתח היוצא מן הממשק. לשם כך, שנו את המתח על ידי בחירת סוג האות ב-Output Signal generator ל-ramp up wave, בתדר <math>0.02 Hz</math>, וקבלו את אמפליטודת האות היוצא מהממיר AC/DC כפונקציה של התדר במחולל.
	שנו את המתח על ידי בחירת סוג האות ב-Output Signal generator ל-~~sin~~, בתדר <math>0.02 Hz</math>, וקבלו את אמפליטודת האות היוצא מהממיר AC/DC כפונקציה של התדר במחולל.

	כדי לכייל את תלות התדר במתח, נניח כי המתח תלוי בתדר לינארי כמו: <math>f=av+b</math>. למציאת המקדמים, העבירו את מחולל האותות מהממשק ל-DC. ~~והפעילו~~ 2 ערכי מתח ישר (למשל <math>-+2V</math>), מצאו את התדרים המתקבלים במחולל ופתרו את צמד המשוואות.		כדי לכייל את תלות התדר היוצא במתח הנכנס למחולל, נניח כי המתח תלוי בתדר לינארי כמו: <math>f=av+b</math>. למציאת המקדמים, העבירו את מחולל האותות מהממשק למצב-DC, כך שתהיה אפשרות לשלוח מתח למחולל ולבדוק מהי התדירות המתקבלת. הפעילו 2 ערכי מתח ישר (למשל <math>-+2V</math>), מצאו את התדרים המתקבלים במחולל ופתרו את צמד המשוואות.

	בנו גרפים לתופעת התהודה עבור התנגדות מקסימאלית ומינימאלית במעגל, ודנו בתוצאות.		בנו גרפים לתופעת התהודה עבור התנגדות מקסימאלית ומינימאלית במעגל, ודנו בתוצאות.

נועה ק: /* חלק כמותי */

2014-12-02T13:39:07Z

חלק כמותי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:39, 2 בדצמבר 2014
שורה 74:		שורה 74:
	לשם ביצוע חלק זה אנו נסרוק תדרים במחולל סביב תדר התהודה.		לשם ביצוע חלק זה אנו נסרוק תדרים במחולל סביב תדר התהודה.

	נשתמש בשיטה של "מתח שולט על תדר" ([[VCF - voltage ~~control~~ frequency]]).		נשתמש בשיטה של "מתח שולט על תדר" ([[VCF -voltage controlling frequency]]).
	המחולל יוצר תנודות סינוס בתדר התלוי במתח הנכנס, כאשר את מתח האפנון הנכנס למחולל קובעים ע"י הממשק. יש להעביר את המחולל לתצורה של אפנון תדר (FM), ולסרוק את התדרים על ידי סריקה של ערכי המתח היוצא מן הממשק.		המחולל יוצר תנודות סינוס בתדר התלוי במתח הנכנס, כאשר את מתח האפנון הנכנס למחולל קובעים ע"י הממשק. יש להעביר את המחולל לתצורה של אפנון תדר (FM), ולסרוק את התדרים על ידי סריקה של ערכי המתח היוצא מן הממשק.
	שנו את המתח על ידי בחירת סוג האות ב-Output Signal generator ל-sin, בתדר <math>0.02 Hz</math>, וקבלו את אמפליטודת האות היוצא מהממיר AC/DC כפונקציה של התדר במחולל.		שנו את המתח על ידי בחירת סוג האות ב-Output Signal generator ל-sin, בתדר <math>0.02 Hz</math>, וקבלו את אמפליטודת האות היוצא מהממיר AC/DC כפונקציה של התדר במחולל.