שינויים

מחולל האותות יכול לשמש כמקור לגל משולש, ריבועי או סינוסואידלי. כמעט כל השיטות המקובלות ליצירת גל משולש מבוססות על טעינת קבל בזרם קבוע. הביטוי של המתח <math>V_C(t)</math> על קבל קבוע , <math>C</math> , מתקבל על ידי אינטגרציה בזמן <math>t</math> של זרם הטעינה <math>I_C(t)</math>:

<math>V_Cׂ(t)={1 \ over C}\int_\!\! fI_C(xt) dxdt </math>

כאשר האינטגרציה נעשית מזמן התחלה וסוף הטעינה. אם זרם הטעינה הוא קבוע, כלומר, <math>I_C(t)=I_C</math>, האינטגרציה נותנת מתח עולה לינארית בזמן: <math>V_Cׂ(t)=V_Cׂ(0)+{1 I_C \over C} t</math>.     את תדר המחולל ניתן לשנות גם ע"י מתח חיצוני כלשהוא הנשלט על ידינו. מתח המוצא של המחולל הוא בעל אמפליטודה של V 5 לפחות בעומס של 50 . גל משולש מתקבל ע"י מעגל טעינה ופריקה של קבל ע"י מקור זרם קבוע (ציור 3). קודם כל מחברים את הקבל למקור זרם בקוטביות חיובית והמתח עליו גדל ביחס ישר לזמן, כאשר המתח מגיע לערך מסוים V1, הקבל מתחבר למקור זרם זהה רק בקוטביות שלילית (כיוון זרימה נגדי) והמתח עליו קטן לאפס וגם מחליף סימן. כאשר המתח מגיע לערך -V1, הקוטביות משתנה שוב. כך מקבלים מתח משולש סימטרי. ע"י שינוי קיבול הקבל אפשר בקלות לשנות את התדר. במחולל אותות שלנו ניתן לשלוט על תדר האותות דרך כניסת VCF