אי-שוויון הממוצעים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
אין תקציר עריכה
שורה 282: שורה 282:
נוכיח כי הסדרה <math>a_n=\left(1+\frac{1}{n}\right)^n</math> מונוטונית עולה ממש.
נוכיח כי הסדרה <math>a_n=\left(1+\frac{1}{n}\right)^n</math> מונוטונית עולה ממש.


:<math>\left(1+\frac{1}{n}\right)^n= \left(1+\frac{1}{n}\right)\cdots \left(1+\frac{1}{n}\right)\cdot 1</math>
 
נחשב (סתם ככה בלי תירוצים נוספים) ממוצע הנדסי וחשבוני בין n+1 המספרים החיוביים הבאים (כי מותר, אז למה לא).
 
:<math>x_1=(1+\frac{1}{n}),x_2=(1+\frac{1}{n}),...,x_n=(1+\frac{1}{n}),x_{n+1}=1</math>
 
 
לפי אי שיוויון הממוצעים (שהוא נכון תמיד, גם למספרים שבחרנו ככה באופן חסר אחריות), כיוון שלא מדובר במספרים שווים, הממוצע ההנדסי קטן ממש מהממוצע החשבוני:
 


:<math>\sqrt[n+1]{\left(1+\frac{1}{n}\right)^n}<\frac{\left(1+\frac{1}{n}\right)+...+\left(1+\frac{1}{n}\right)+1}{n+1}=\frac{n+2}{n+1}=1+\frac{1}{n+1}</math>
:<math>\sqrt[n+1]{\left(1+\frac{1}{n}\right)^n}<\frac{\left(1+\frac{1}{n}\right)+...+\left(1+\frac{1}{n}\right)+1}{n+1}=\frac{n+2}{n+1}=1+\frac{1}{n+1}</math>
שורה 293: שורה 300:


נוכיח כי הסדרה <math>b_n=\left(1+\frac{1}{n}\right)^{n+1}</math> מונוטונית יורדת ממש.
נוכיח כי הסדרה <math>b_n=\left(1+\frac{1}{n}\right)^{n+1}</math> מונוטונית יורדת ממש.
באופן דומה, נשווה בין הממוצע ההרמוני לממוצע ההנדסי של n+2 המספרים הבאים:
:<math>x_1=(1+\frac{1}{n}),x_2=(1+\frac{1}{n}),...,x_{n+1}=(1+\frac{1}{n}),x_{n+2}=1</math>
ונקבל:


:<math>\sqrt[n+2]{\left(1+\frac{1}{n}\right)^{n+1}}> \frac{n+2}{\frac{1}{\left(1+\frac{1}{n}\right)} + ...+\frac{1}{\left(1+\frac{1}{n}\right)}+1 }</math>
:<math>\sqrt[n+2]{\left(1+\frac{1}{n}\right)^{n+1}}> \frac{n+2}{\frac{1}{\left(1+\frac{1}{n}\right)} + ...+\frac{1}{\left(1+\frac{1}{n}\right)}+1 }</math>
שורה 312: שורה 329:


למשל עבור n=1 מקבלים כי <math>2<e<4</math>.
למשל עבור n=1 מקבלים כי <math>2<e<4</math>.


==אי שיוויון ברנולי==
==אי שיוויון ברנולי==

גרסה מ־13:04, 15 בנובמבר 2020

"נהוג לומר כי אם פותרים בעיה מסוימת אחת באופן מסוים אז זה תיחכום, ואם פותרים שתיים בעזרת אותו רעיון אז זו כבר שיטה."

(אסטרטגיות לפתרון בעיות מתמטיות, פרופ' בנו ארבל.)



אי-שוויון הממוצעים

יהיו מספרים חיוביים 0<a1,...,anR אזי:

n1a1+...+1ana1anna1+...+ann

כאשר משמאל מופיע הממוצע ההרמוני, במרכז הממוצע ההנדסי (גאומטרי) ומימין הממוצע החשבוני (אלגברי).

שיוויון מתקיים אם ורק אם כל המספרים שווים a1=...=an.


טענת עזר

ראשית, נוכיח את הטענה הבאה:

יהיו x1,...,xn ממשיים חיוביים המקיימים x1xn=1.
אזי x1+...+xnn, ושיוויון מתקיים אם ורק אם כולם שווים 1.

עבור n=1 הטענה טריוויאלית.

יהי n עבורו הטענה נכונה, ונוכיח אותה עבור n+1.

יהיו x1...xn+1 ממשיים חיוביים המקיימים x1xn+1=1.

כיוון שx1 הינו המספר הקטן ביותר, ואילו xn+1 הינו המספר הגדול ביותר נובע כי x11 ואילו xn+11.


נסמן x1xn+1=yn, אזי x2xnyn=1, ולפי הנחת האינדוקציה מתקיים כי x2+...+xn+ynn ושיוויון אם"ם כולם שווים 1.

לכן אם נוכיח x1+...+xn+1x2+...+xn+x1xn+1+1, נקבל x1+...+xn+1n+1.


כעת נוכיח את אי השיוויון הרצוי

x1+...+xn+1x2+...+xn+x1xn+1+1.

זה נכון אם"ם

x1+xn+1x1xn+1+1

זה שקול לאי השיוויון

(x11)(xn+11)0

הוא נכון כיוון שx11 ואילו xn+11.


כעת שיוויון x1+...+xn+1=n+1 גורר כי x1+...+xn+1=x2+...+xn+x1xn+1+1=n+1 ולכן (x11)(xn+11)=0.

לכן xn+1=1 או x1=1.

אם xn+1=1 כיוון שהוא הגדול מבין המספרים ומכפלתם היא 1, נובע שx1=...=xn=1. באופן דומה אם x1=1 גם כל המספרים שווים 1.

הוכחת אי שיוויון הממוצעים

נגדיר xi=aia1ann ונבחין כי:

x1xn=a1a1annana1ann=1

לכן לפי טענת העזר נקבל כי:

x1+...+xn=a1+...+ana1annn

ולכן a1anna1+...+ann ושיוויון אם"ם x1=...=xn=1.

כלומר שיוויון אם"ם a1=...=an=a1ann


כעת נציב את המספרים 1a1,...,1an ונקבל כי:

1a11ann1a1+...+1ann

כלומר

n1a11ana1ann

ושיוויון אם"ם 1a1=...=1an.

משמעות הממוצעים

נתון מלבן עם צלעות באורכים a,b. אנחנו רוצים למצוא 'ממוצע' של אורכי הצלעות, כלומר מספר אחד שיכול 'להחליף' את שניהם.

  • אם חשוב לנו השטח, אנחנו בעצם מחפשים אורך x של צלע ריבוע ששטחו יהיה שווה לשטח המלבן. נקבל כמובן את הממוצע ההנדסי x=ab.
  • אם חשוב לנו ההיקף, אנחנו בעצם מחפשים אורך x של צלע ריבוע שהיקפו יהיה שווה להיקף המלבן. נקבל כמובן את הממוצע החשבוני x=a+b2.
  • ואם חשוב לנו השילוב בין השטח להיקף? בריבוע השטח חלקי ההיקף שווה לרבע הצלע. לכן אם רוצים לשמור על היחס בין השטח להיקף, אפשר לומר שהצלע 'הממוצעת' של המלבן היא 4 פעמים היחס בין השטח לבין ההיקף.

נקבל במקרה זה x=4ab2(a+b)=2aba+b=21a+1b, הוא הממוצע ההרמוני.


נדגים את הממוצע ההרמוני בדרך נוספת:

נניח שהיום נסעתי לעבודה במהירות a וחזרתי הבייתה במהירות b (היו פקקים), כיצד נגדיר את המהירות הממוצעת של הנסיעה?

ובכן, מהירות * זמן = דרך. נסמן את המרחק בין ביתי לעבודה בx, לכן נסעתי בדרך לעבודה במשך זמן של xa, וחזרתי בזמן של xb.

אם כך, המהירות הכוללת של הדרך הכפולה שעברתי הינה 2xxa+xb וזה שוב הממוצע ההרמוני.


הערה: ניתן להכליל את כל הדוגמאות הללו עבור n מספרים.

שימושים

דוגמאות גאומטריות

היקפי מלבן וריבוע בעלי שטח זהה

יהיו מלבן וריבוע בעלי שטח זהה, אזי היקף המלבן גדול מהיקף הריבוע.

נסמן את שטח הצורות בs, ואת צלעות המלבן בab.

אזי היקף המלבן הינו 2(a+b) ואילו היקף הריבוע הינו 4s.

לפי אי שיוויון הממוצעים נקבל כי:

2(a+b)=4a+b2>4ab=4s


הכללה למקרה הn מימדי

סכום הצלעות (פאות ממימד 1) של תיבה תלת מימדים הינה 4(a+b+c) ומתקיים כי

4(a+b+c)=12a+b+c3>12abc3

ואילו 12abc3 הוא סכום הצלעות של הקוביה התלת מימדית בעלת אותו השטח כמו התיבה.


כעת עבור תיבה n-מימדית, סכום הצלעות הינו 2n1(a1+...+an),

אכן, צלע הינה המעבר בציר i מ0 לai כאשר כל שאר הצירים קבועים באחד הקצוות שלהם.

2n1(a1+...+an)=n2n1a1+...+ann>n2n1a1ann

אורך הצלע של הקוביה הn-מימדית בעלת שטח זהה לתיבה הינו a1ann, וכמות הצלעות הינה n2n1.

לכן שוב קיבלנו שסכום הצלעות התיבה גדול מסכום צלעות הקוביה.

היקפי ריבוע ומשולש בעלי שטח זהה

יהיו משולש וריבוע בעלי שטח זהה, אזי היקף המשולש גדול מהיקף הריבוע.

נביט בבניית העזר הבאה: AM-GM-trangle-square.png

(נבנה באמצעות גאוגברה.)

שטח המשולש זהה לשטח המלבן ושניהם שווים לha2.

היקף המשולש הינו a+b+c והיקף המלבן 2(h+a2)=2h+a, שהוא כאמור גדול מהיקף הריבוע (או שווה לו במקרה שh=a2).

כעת צלעות המשלוש גדולות או שווה לגובה, ולפחות אחת מהן גדולה ממש (במקרה שמדובר במשולש ישר זוית, הגובה שווה לאחת הצלעות).

a+b+c>h+h+a=2h+a


המחשה גאומטרית לשלושת הממוצעים עבור 2 מספרים

נביט בשרטוט הבא: AM-GM-geometric.png

(נבנה באמצעות גאוגברה.)

נניח כי אורך הקטע AD הינו a ואורך הקטע DB הינו b.

הנקודה O הינה מרכז המעגל, שרדיוסו a+b2 הרי הוא הממוצע החשבוני.

נרים את הגובה CD.

נשים לב כי הזוית C היא ישרה כיוון שהיא מונחת על הקוטר, ולכן המשולשים ADC ו CDB דומים.

מכאן CDDB=CDAD.

לכן CD2=ab וקיבלנו ש CD=ab הרי הוא הממוצע ההנדסי.

לבסוף, נעביר גובה DF, ונקבל כי המשולשים CFD ו CDO דומים.

לכן CFCD=CDCO

ולכן CF=CD2CO=aba+b2=21a+1b הרי הוא הממוצע ההרמוני.


משולש שווה צלעות

יהי משולש בעל צלעות באורך a,b,c.

הוכיחו כי המשולש שווה צלעות אם ורק אם ab+bc+ca=3.


ראשית, abbcca3ab+bc+ca3 ושיוויון אם"ם כולם שווים.

לכן ab+bc+ca3 ושיוויון רק אם ab=bc=ca=1, כלומר a=b=c

כלל המנה

תהי סדרה חיובית 0<an כך ש an+1anL אזי annL.

הממוצע החשבוני

תהי סדרה anL אזי a1+...+annL.

כלומר הממוצע החשבוני של סדרה מתכנסת במובן הרחב, מתכנס לאותו הגבול.


הוכחה עבור LR:

יהי ε>0.

קיים n1 כך שלכל n>n1 מתקיים כי |anL|<ε2

נסמן M=|a1L|+...+|an1L|.

אזי |a1+...+annL|=|(a1L)+...+(anL)n|M+(nn1)ε2nM+nε2n

נבחר n2>n1 כך שלכל n>n2 מתקיים כי Mn<ε2.

סה"כ, לכל n>n2 מתקיים כי |a1+...+annL|<ε כפי שרצינו.


הוכחה עבור L=:

יהי M>0.

קיים n1 כך שלכל n>n1 מתקיים כי an>2M.

נסמן x=a1+...+an1.

אזי a1+...+ann>x+(nn1)2Mn=2M+xn1n

נבחר n2>n1 כך שלכל n>n2 מתקיים כי xn1n>M

וביחד נקבל כי לכל n>n2 מתקיים a1+...+ann>M

הממוצע ההרמוני

תהי סדרה 0<anL אזי n1a1+...+1anL

כלומר הממוצע ההרמוני של סדרה מתכנסת במובן הרחב, מתכנס לאותו הגבול.

שימו לב שדרשנו שהסדרה חיובית, אחרת ייתכן צמצום שיוביל לאפס במכנה.


הוכחה עבור 0LR:

anL, לכן 1an1L.

לכן 1a1+...+1ann1L

ולכן n1a1+...+1anL


הוכחה עבור L=0:

1an

לכן 1a1+...+1ann

ולכן n1a1+...+1an0


הוכחה עבור L=:

1an0

לכן 0<1a1+...+1ann0

ולכן n1a1+...+1an


הממוצע ההנדסי

לפי אי שיוויון הממוצעים, נובע כי אם 0<anL אזי a1annL


הוכחת כלל המנה

תהי סדרה חיובית 0<an כך ש an+1anL.

נגדיר את הסדרה bn ע"י b1=a1 ולכל n>1 מתקיים bn=anan1

לכן הממוצע ההנדסי של הסדרה bn מקיים

a1a2a1a3a2anan1nL

לכן בעצם annL כפי שרצינו.


המספר e

נוכיח כי הסדרה an=(1+1n)n מונוטונית עולה ממש.


נחשב (סתם ככה בלי תירוצים נוספים) ממוצע הנדסי וחשבוני בין n+1 המספרים החיוביים הבאים (כי מותר, אז למה לא).

x1=(1+1n),x2=(1+1n),...,xn=(1+1n),xn+1=1


לפי אי שיוויון הממוצעים (שהוא נכון תמיד, גם למספרים שבחרנו ככה באופן חסר אחריות), כיוון שלא מדובר במספרים שווים, הממוצע ההנדסי קטן ממש מהממוצע החשבוני:


(1+1n)nn+1<(1+1n)+...+(1+1n)+1n+1=n+2n+1=1+1n+1

ולכן

(1+1n)n<(1+1n+1)n+1


נוכיח כי הסדרה bn=(1+1n)n+1 מונוטונית יורדת ממש.


באופן דומה, נשווה בין הממוצע ההרמוני לממוצע ההנדסי של n+2 המספרים הבאים:


x1=(1+1n),x2=(1+1n),...,xn+1=(1+1n),xn+2=1


ונקבל:


(1+1n)n+1n+2>n+21(1+1n)+...+1(1+1n)+1


(1+1n)n+1>(n+2n+11+1n+1)n+2=(n+2n+1n+1n+1)n+2=(n+2n+1)n+2=(1+1n+1)n+2



לכן סה"כ לכל n מתקיים כי a1<an<bn<b1 ושתי הסדרות מונוטוניות וחסומות ולכן מתכנסות.

נגדיר את המספר e להיות הגבול של הסדרה an.

לכן bn=an(1+1n)e1=e

ומתקיים לכל n כי an<e<bn.

למשל עבור n=1 מקבלים כי 2<e<4.

אי שיוויון ברנולי

יהי ϵ>1, אזי לכל nN מתקיים כי (1+ϵ)n1+nϵ

אמנם לא מסובך במיוחד להוכיח את אי שיוויון ברנולי באינדוקציה, אנחנו נוכיח אותו באמצעות אי שיוויון הממוצעים.

למעשה באמצעות אי שיוויון הממוצעים, נוכיח גרסא רציונלית של אי השיוויון:

אם mn1 אזי (1+ϵ)mn1+mnϵ


ראשית, אם 1+mnϵ<0 אי השיוויון ברור.

לכן נניח כי 1+mnϵ0.


לכן אי השיוויון שקול ל

1+ϵ(1+mnϵ)nm

כעת

(1+mnϵ)n1mnmn(1+mnϵ)+(mn)m=1+ϵ


שימוש באי שיוויון ברנולי

יהי a>1 אזי an.

נסמן a=1+ϵ, כאשר ϵ>0.

לכן an=(1+ϵ)n1+nϵ.


יהי 0<a<1 אזי an0.

כיוון ש 0<a<1 נובע כי 1a>1.

לכן, an=1(1a)n1=0


אי שיוויון קושי-שוורץ

עבור Rn

לכל a1,...,an,b1,...,bnR מתקיים

|a1b1+...+anbn|a12+...+an2b12+...+bn2

קל לראות שמספיק להוכיח את הטענה למספרים אי שליליים, וכך נעשה.

ראשית, אם נציב את x2,y2 באי שיוויון הממוצעים נקבל xyx2+y22.

לכן,

k=1nxkykk=1nxk2+k=1nyk22

כעת נציב xk=aka12+...+an2 וyk=bkb12+...+bn2 לכל k ונקבל

k=1nakbka12+...+an2b12+...+bn21

וזהו בדיוק אי שיוויון קושי שוורץ.


עבור מכפלה פנימית ממשית

האם אותה הוכחה מתרגמת עבור מכפלה פנימית ממשית כללית?

ובכן,

vw,vw0

ולכן

v,wv,v+w,w2

שזה אנלוגי לאי שיוויון הממוצעים.

נציב את הנרמול של הוקטורים, ונקבל:

v||v||,w||w||1

ולכן v,w||v||||w||

ע"י הצבה של v, נקבל

v,w||v||||w||

וביחד סה"כ קיבלנו את אי שיוויון קושי-שוורץ:

|v,w|||v||||w||

עבור מכפלה פנימית מרוכבת

נתחיל מאי השיוויון

vw,vw0

אך הפעם נקבל

Re(v,w)v,v+w,w2

על ידי הצבת הוקטורים המנורמלים נקבל את אי השיוויון החלש יותר:

Re(v,w)||v||||w||

נשים לב כי

Re(v,v,ww)=Re(v,wv,w)=|v,w|2

כיוון שהערך המוחלט הוא מספר ממשי.

לכן,

|v,w|2=Re(v,v,ww)||v||||v,ww||=||v||||w|||v,w|

ושוב קיבלנו את אי שיוויון קושי שוורץ, כפי שרצינו.

ביבליוגרפיה

  • אסטרטגיות לפתרון בעיות מתמטיות, בנו ארבל.
  • The Cauchy-Schwarz Master Class, J. Michael Steele.