הבדלים בין גרסאות בדף "דן פישגולד - סיכומים באזרחות"
D.fishgold (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=עקרונות= ==עקרון הכרעת הרוב== עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצב...") |
D.fishgold (שיחה | תרומות) (←עקרון הפלורליזם) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==עקרון הפלורליזם== | ==עקרון הפלורליזם== | ||
| + | |||
| + | ===הגדרה=== | ||
| + | הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן | ||
| + | |||
| + | ===פלורליזם בתחומים שונים=== | ||
| + | |||
| + | *פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים | ||
| + | *בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת... | ||
| + | *פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים... | ||
| + | *פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת) | ||
| + | *פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות | ||
| + | |||
| + | ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים: | ||
| + | *סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה | ||
| + | *הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה. | ||
| + | |||
| + | ===מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?=== | ||
| + | *הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית | ||
| + | *הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות. | ||
| + | |||
| + | ===שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם=== | ||
| + | שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים. | ||
| + | |||
| + | *עקרון הסובלנות | ||
| + | סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו. | ||
| + | הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר. | ||
| + | |||
| + | *עקרון ההסכמיות | ||
| + | ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים. | ||
| + | |||
| + | ===לסיכום=== | ||
| + | עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים. | ||
| + | במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין. | ||
=זכויות וחובות= | =זכויות וחובות= | ||
גרסה מ־09:41, 7 בספטמבר 2011
תוכן עניינים
עקרונות
עקרון הכרעת הרוב
עקרון הכרעת הרוב קובע שבמדינה דמוקרטית ההחלטות מתקבלות בהצבעה עפ״י הרוב, כלומר קונפליקטים נפתרים באמצעות הכרעת רוב.
בנוסף העקרון הוא אחד מכללי המשחק הדמוקרטיים.
עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בעקרונות הדמוקרטיים הבאים:
- שלטון העם
- עקרון הגבלת השלטון (בחירות)
קבלת ההחלטות מתקבלת ע״י רוב האוכלוסיה בהתבסס על הקביעה שהאזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. ההחלטה חייבת את כולם, אבל מבחינה רעיונית המיעוט יכול להמשיך ולהאבק על דעותיו ולנסות לשכנע את רוב הציבור בצדקתו
בהכרעת הרוב לא מדובר תמיד באותו רוב, אלא הרוב הוא תלוי נושא...לעתים הרוב הופך למיעוט, והמיעוט לרוב
הצדקה לקיום עקרון הכרעת הרוב
- עקרון זה יוצר יציבות חברתית ודרכי שלום. עפ״י רוב החלטת הרוב מאפשרת סיום ויכוח או פתרון.
- ברגע שהמיעוט שותף בהצבעה הוא לא מרגיש מקופח כי נתנו לו להביע דעתו.
- מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך כל האזרחים במדינה ולכן החלטת הרוב מייצגת את החלטת העם
הכרעת רוב במשטר דמוקרטי ובמשטר לא דמוקרטי
- במשטר דמוקרטי הכרעת הרוב מתממשת תוך כדי שמירה על זכויות האדם, זכויות המיעוט, לעומת משטר שאינו דמקורטי שהרוב נוהג בעריצות.
- מימוש עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה מתאפשר אך ורק לאחר בחירות. לעומת זאת, במשטר שאינו דמוקרטי גם כשנערכות בחירות יש אפשרות שהנושאים שיוכרעו בהכרעת הרוב ישארו כמו שהיו
לסיכום
עקרון הכרעת הרוב הוא למעשה עקרון המכונה אמצעי לפתרון מחלוקות, אמצעי ליישום עקרון שלטון העם וזהו כלי שמאוד משפיע על מעורבות העם ובעיקר השתתפות פוליטית המגובה בהרבה מאוד אחריות.
עקרון הפלורליזם
הגדרה
הכרה בזכות קיומן של דעות, השקפות, ערכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם הכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן וכן ולהתארגן במסגרות שונות ע"מ לממש את זכויותיהן או לקדם את הצרכים והאינטרסים שלהן
פלורליזם בתחומים שונים
- פלורליזם בתחום הכלכלי, כלומר אגודות וארגונים שמוקמים ע"מ לקדם אינטרס כגון אגודות של עיתונאים, ועדי עובדים, ארגוני מורים
- בתחום החברתי, כלומר מטרות משותפות בתחום העשיה החברתית לדוגמא ויצ"ו, עזר מציון, יד שרה, נעמת...
- פלורליזם בתחום התרבותי-חינוכי. מוסדות חינוך כגון ישיבות, בתי ספר למוזיקה, בתי ספר פרטיים, בתי ספר ממלכתיים...
- פלורליזם במבנה המוסדי. הכוונה להפרדת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת)
- פלורליזם בתחום הפוליטי. הכוונה בעיקר לריבוי מפלגות
ע"מ שעקרון הפלורליזם יתקיים חייבים להתקיים בו שני תנאים בסיסיים:
- סובלנות בקרב החברה והפרטים לקבל את השונה
- הסכמה לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים שהם ע"פ רוב נושאים מרכזיים ועקרוניים במדינה.
מדוע הפלורליזם הכרחי לדמוקרטיה?
- הפלורליזם מכיר בזכות להיות שונה, בשונות בין בני אדם ובין קבוצות שונות ומכאן שהתפיסה הפלורליסטית מכירה גם בצרכים, גם בהשקפות וגם באינטרסים השונים של החברה הדמוקרטית
- הפלורליזם מאפשר השתתפות של אזרחים בנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים ובנוסף הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין קבוצות ומונע עריצות.
שני התנאים המאפשרים את קיום הפלורליזם
שני התנאים הם סובלנות והסכמיות. חשוב לציין שמעבר לעובדה שהם מופיעים כתנאים, הם מופיעים גם כעקרונות דמוקרטיים.
- עקרון הסובלנות
סובלנות משמעה נכונות לקבל את מי שהוא שונה, חריג. ניתן לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים המנוגדים לנו. הסובלנות פירושה מתן יחס של כבוד לזולת, על אף שלעתים, כשברגע שאני לא מסכים אני סובל מעצם השינוי. בתפיסה הדמוקרטית יש מחלוקות ועימותים תמידיים, ולכן הדרך להגיע לבסיס משותף זה רק ע"י החלפת רעיונות, ע"י שכנוע הדדי, ולכן חילופי הדעות מתאפשרים רק אם תתקיים סובלנות אמיתית ונכונות לשמוע את האחר.
- עקרון ההסכמיות
ישנה הסכמה כללית בקשר למאפיינים הבסיסיים של המדינה. במדינה הדמוקרטית יש הסכמה על כללי משחק בסיסיים כגון מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לכבד את זכויות האדם והאזרח, צריכים לכבד הסכמים שנכתבו מראש כגון הסכם הסטטוס קוו. ולכן ברגע שיש כללים מוגדרים הפלורליזם יכול לפעול בצורה סדירה למרות חילוקי דעות בנושאים אחרים.
לסיכום
עקרון הפלורליזם לא יכול להיות מוחלט, מכיוון שאם הוא היה מוחלט זה היה מוביל למצב של אנרכיה, של עריצות רוב, ולכן הפלורליזם מצליח ליצור הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים. במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. ביחס לשאר הנושאים קיימים ויכוחים וישנן מספר דרכים מדיניות לפתור את העניין.
