משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/29.3.11

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבוא לאינטגרציה נומרית (המשך)

  1. שיטת הטרפזים

    שיטת הטרפזים.png
    נעשה חלוקה שווה של [a,b]: a=x_0<x_1<\dots<x_n=b, כאשר x_k-x_{k-1}=\frac{b-a}n=h. חלוקת הקטע [a,b] משרה חלוקת הגרף y=f(x). נחבר את הנקודות האלה בגרף ע"י קווים ישרים, וכך ניצור איחוד של n טרפזים (במקום מלבנים בשיטה של סכומי רימן), והשטח הכולל של הטרפזים הוא קירוב של האינטגרל. לטרפז שמעל [x_{k-1},x_k] יש רוחב h ושני גבהים f(x_{k-1}),\ f(x_k). לכן שטח אותו טרפז הוא \frac{f(x_{k-1})+f(x_k)}2h, והקירוב לאינטגרל הוא
    \begin{align}\sum_{k=1}^n \frac{f(x_{k-1})+f(x_k)}2h&=h\left(\frac{f(x_0)}2+2\frac{f(x_1)}2+2\frac{f(x_2)}2+\dots+\frac{f(x_n)}2\right)\\&=\left(\frac{f(x_0)}2+\frac{f(x_n)}2\right)h+h\sum_{k=1}^{n-1} f(x_k)\end{align}

    נותר לחשב את סדר הגודל של הטעות. נסמן לכל פונקציה g I(g)=\int\limits_{x_{k-1}}^{x_k} g(x)\mathrm dx וכן T(g) הקירוב של I(g) ע"י טרפז. עתה נתמקד באחד הקטעים [x_{k-1},x_k] ונעריך את הטעות בו, השווה ל-\int\limits_{x_{k-1}}^{x_k} f(x)\mathrm dx-\frac{f(x_{k-1})+f(x_k)}2h=I(f)-T(f). נשים לב כי אם f לינארית בקטע אז הטעות היא 0.

    כעת נניח ש-f בעלת שתי נגזרות רציפות ב-[a,b] ונסמן M=\max_{x\in[a,b]} |f''(x)|. נפתח את f לפיתוח טיילור סביב הנקודה x_{k-1}: f(x)=\underbrace{f(x_{k-1})+f'(x_{k-1})(x-x_{k-1})}_{P(x)}+\underbrace{\frac{f''(c)}2 (x-x_{k-1})^2}_{R(x)}, כאשר P הוא הפיתוח הלינארי של f ו-R השארית ממנו.

    לפיכך I(f)=I(P)+I(R), T(f)=T(P)+T(R) והשארית I(f)-T(f) היא I(P)-T(P)+I(R)-T(R), ומכיוון ש-P לינארית I(P)-T(P)=0, כלומר השארית היא I(R)-T(R). נחשב:
    \begin{align}|I(R)|&=\left|\int\limits_{x_{k-1}}^{x_k} \frac{f''(c)}2 (x-x_k)^2\mathrm dx\right|\\&=\int\limits_{x_{k-1}}^{x_k} \frac{|f''(c)|}2 (x-x_k)^2\mathrm dx\\&\le\frac M2\left[\frac{(x-x_{k-1})^3}3\right]_{x=x_{x-1}}^{x_k}\\&=\frac M2\frac{(x_k-x_{k-1})^3}3\\&=\frac {Mh^3}6\end{align}
    וכן
    \begin{align}|T(R)|&=\left|\frac{\frac{f''(c)}2 (x_{k-1}-x_{k-1})^2+\frac{f''(c)}2 h^2}2h\right|\\&=\left|\frac{f''(c)}4h^3\right|\\&\le\frac{Mh^3}4\end{align}

    בסה"כ הטעות בקטע [x_{k-1},x_k] חסומה ע"י \frac{Mh^3}4+\frac {Mh^3}6. יש n קטעים כאלה, לכן |I(f)-T(f)|\le\frac {5Mh^3}{12}n=\frac {5Mh^2}{12}(b-a).

  2. כלל סימפסון (Simpson's Role)

    שוב נקרב את \int\limits_a^b f בעזרת חלוקה שווה a=x_0<x_1<\dots<x_n=b,\ h=\frac{b-a}n, אלא שהפעם נדרוש ש-n זוגי. הקירוב של סימפסון הוא S(f)=\frac h3\left(f(x_0)+4\sum_{k=1}^{n/2}f(x_{2k-1})+2\sum_{k=1}^{n/2-1}f(x_{2k})+f(x_n)\right). למעשה, סימפסון מקרב \int\limits_{x_{k-1}}^{x_{k+1}} f ע"י \frac 
h3\Big(f(x_{k-1})+4f(x_k)+f(x_{k+1})\Big)

    לפני ההוכחה נציג שתי למות להשכלה כללית (באינפי):

    • נניח ש-f אינטגרבילית ואי-זוגית בקטע סימטרי [-R,R] אזי \int\limits_{-R}^R f=0. הוכחה: נסמן I_1=\int\limits_{-R}^0 f\ \and\ I_2=\int\limits_0^R f ולכן I_1+I_2=\int\limits_{-R}^R f. ב-I_1 נציב t=-x\implies \mathrm dt=-\mathrm dx ונקבל I_1=\int\limits_{-(-R)}^{-0} f(-t)(-\mathrm dt)=-\left(-\int\limits_0^R -f(t)\mathrm dt\right)=-I_2. \blacksquare
    • נניח ש-f רציפה בסביבה של x_0 וגזירה בסביבה מנוקבת של x_0. עוד נניח שקיים \lim_{x\to x_0}f'(x)=L. אזי f'(x_0) קיים ושווה ל-L. הוכחה: לפי ההגדרה, אם f גזירה ב-x_0 אזי f'(x_0)=\lim_{x\to x_0}\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}, ולפי משפט לגראנז' זה שווה ל-\lim_{x\to x_0} f'(c) עבור c כלשהו בין x ל-x_0. לכן, כאשר x\to x_0 גם c\to x_0 ונקבל L=\lim_{c\to x_0} f'(c)=\lim_{x\to x_0} f'(c)=\lim_{x\to x_0}\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}=f'(x_0). \blacksquare

    נחזור לכלל סימפסון.

    שלב א

    נניח ש-h>0 ו-p(x) פולינום ממעלה 3 או פחות. נוכיח ש-\int\limits_{-h}^h p=\frac h3\Big(p(-h)+4p(0)+p(h)\Big)\implies I(p)=S(p) (כאשר לכל f אינטגרבילית ב-[-h,h] הגדרנו I(f)=\int\limits_{-h}^h f).

    הוכחה

    לכל פולינום ממעלה 3 (או פחות) p(x)=\sum_{k=0}^3 \alpha_kx^k מתקיים
    \begin{align}I(p)&=\sum_{k=0}^3 \int\limits_{-h}^h \alpha_kx^k\mathrm dx\\&=\sum_{k=0}^3 \left[\alpha_k\frac{x^{k+1}}{k+1}\right]_{x=-h}^h\\&=2h\alpha_0+0+\frac23h^3\alpha_2+0\\&=\frac h3\left(6\alpha_0+2h^2\alpha_2\right)\\&=\frac h3\Big(\left(\alpha_0-h\alpha_1+h^2\alpha_2-h^3\alpha_3\right)+4\alpha_0+\left(\alpha_0+h\alpha_1+h^2\alpha_2+h^3\alpha_3\right)\Big)\\&=S(p)\end{align}

    שלב ב

    נניח ש-f בעלת 4 נגזרות רציפות בקטע [-h,h] ונסמן M=\max_{x\in[-h,h]}\left|f^{(4)}(x)\right|. נעריך את הטעות: \int\limits_{-h}^h f-\frac h3\Big(f(-h)+4f(0)+f(h)\Big)=I(f)-S(f). לצורך זה נשתמש בפיתוח טיילור של f סביב 0 מסדר 3, f(x)=P_3(x)+R_3(x). לכן I(f)-S(f)=\underbrace{I(P_3)-S(P_3)}_0+I(R_3)-S(R_3). כזכור R_3(x)=\frac{f^{(4)}(c)x^4}{4!}. נעריך:
    \begin{align}|I(R_3)|&=\left|\int\limits_{-h}^h\frac{f^{(4)}(c)x^4}{4!}\mathrm dx\right|\\&\le\frac M{4!}\int\limits_{-h}^h\left|x^4\right|\mathrm dx\\&=\frac M{24}\left[\frac{x^5}5\right]_{x=-h}^h\\&=\frac{Mh^5}{60}\end{align}
    \begin{align}|S(R_3)|&=\left|\frac h3\Big(R_3(-h)+4R_3(0)+R_3(h)\Big)\right|\\&=\frac h3\left|\frac{f^{(4)}(c_1)}{4!}h^4+\frac{f^{(4)}(c_2)}{4!}h^4\right|\\&\le\frac M{36}\cdot h^5\end{align}

    מכל זה, יוצא ש: |I(f)-S(f)|=|I(R_3)-S(R_3)|\le\frac M{36}h^5+\frac M{60}h^5=\frac 2{45}Mh^5.

    שלב ג

    נוכיח כי לכל k שעבורו 1\le k\le n-1 מתקיים \int\limits_{x_{k-1}}^{x_k} f-\frac h3\left(f(x_{k-1})+4f(x_k)+f(x_{k+1})\right)=I(f)-S(f)

    הוכחה

    באינטגרל I(f) נציב t=x-x_k כדי לקבל I(f)=\int\limits_{x_{k-1}-x_k}^{x_{k+1}-x_k}f(t+x_k)\mathrm dt=\int\limits_{-h}^h f(t+x_k)\mathrm dt. ניצור פונקציה g:t\mapsto f(t+x_k) ונבנה S(g) ב-[-h,h] כמו שעשינו בשלב ב:
    \begin{align}S(g)&=\frac h3\Big(g(-h)+4g(0)+g(h)\Big)\\&=\frac h3\Big(f(x_k-h)+4f(x_k)+f(x_k+h)\Big)\\&=\frac h3\Big(f(x_{k-1})+4f(x_k)+f(x_{k+1})\Big)\\&=S(f)\end{align}

    כמו כן, מכיוון ש-g(x)=f(x+x_k) מתקיים M=\max_{x\in[-h,h]}\left|g^{(4)}(x)\right|=\max_{x\in[x_{k-1},x_{k+1}]}\left|f^{(4)}(x)\right|, ומכל זה נובע I_{[x_{k-1},x_{k+1}]}(f)-S_{[x_{k-1},x_{k+1}]}(f)=I_{[-h,h]}(g)-S_{[-h,h]}(g)\le\frac2{45}Mh^5.

    סיכום

    מצאנו שעל כל תת קטע [x_{k-1},x_{k+1}] הטעות בקירוב סימפסון חסומה ע"י \frac2{45}Mh^5. יש \frac n2 קטעים כאלה, ומכיוון ש-h=\frac{b-a}n\implies n=\frac{b-a}h הטעות חסומה ע"י \frac2{45}Mh^5\frac{b-a}{2h}=\frac{Mh^4(b-a)}{45}.

    הערה: ניתן להוכיח כי הטעות חסומה גם ע"י \frac{Mh^4(b-a)}{180}.