אנליזה מתקדמת למורים תרגול 2

מתוך Math-Wiki
גרסה מ־11:15, 23 באוקטובר 2018 מאת אריאל (שיחה | תרומות) (תרגיל)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזרה ל מערכי תרגול.

הצגה פולרית של מספרים מרוכבים

נתבונן במספר מרוכב z=a+bi, נסמן ב\theta את הזוית עם הציר הממשי נגד השעון ובr את הנורמה, אז נקבל: \cos \theta = \frac{a}{r},\sin \theta = \frac{b}{r}, \tan \theta = \frac{b}{a}. ולכן נקבל z=r\cdot \cos \theta +r\cdot \sin \theta i, שמסומן בקצרה: r\text{cis} \theta.

מעבר בין הצגות

מקרטזית לפולרית: בהינתן z=a+bi, ניקח r=\sqrt{a^2+b^2},\theta \text{ such that} \tan \theta =\frac{b}{a} עד כדי הוספת \pi לפי מיקום המספר על הצירים.

לדוגמא: עבור המספר -0.5+\frac{\sqrt{3}}{2}i נקבל r=\sqrt{0.25+\frac{3}{4}}=1,\theta=60+180=240=\frac{\pi}{3}+\pi=\frac{4\pi}{3}.

מפולרית לקרטזית: אם z=r\text{cis} \theta אז a=r\cos \theta,b=r\sin \theta.

תרגיל

חשבו:

1. 5\text{cis}60\cdot 7\text{cis}45.

2. 2\text{cis}30+4\text{cis}135.

פתרון

1. הנורמה מוכפלת והזויות מתחברות: 35\text{cis}105

2. עוברים לקרטזית ושם מחברים: (2\cdot \frac{\sqrt{3}}{2}+2\cdot \frac{1}{2}i)+(4\cdot -\frac{sqrt{2}}{2} +4\cdot \frac{\sqrt{2}}{2}i)=\sqrt{3}-2\sqrt{2}+(1+2\sqrt{2})i

נוסחת דה-מואבר

מסקנה מכפל בהצגה פולרית נקבל: (r\text{cis} \theta )^n=r^n\text{cis} (n\theta).

לדוגמא: )(\sqrt{2}\text{cis}60)^3=2\sqrt{2}\text{cis}180=-2\sqrt{2}.

כך נוכל למצוא שורשים של מספרים מרוכבים. באופן כללי: אם (r\text{cis}\theta)^n=p\text{cis}\phi אז r=\sqrt[n]{p}, n\cdot \theta=\phi + 2\pi k \Rightarrow \theta=\frac{\phi +2\pi k}{n}=\frac{\phi}{n}+\frac{2\pi k}{n}.

תרגיל

חשב את \sqrt[3]{8\text{cis}\frac{\pi}{4}}

פתרון

נקבל r=2,\theta=\frac{\pi}{12}+\frac{2\pi k}{3}=\frac{\pi}{12}\lor \frac{9\pi}{12}\lor \frac{17\pi}{12}. נשים לב שאם ניקח k=3 נקבל \theta=\frac{25\pi}{12}=\frac{\pi}{12}+2\pi, ולכן זה בדיוק אותו מספר כמו עבור k=0.

שורשים של פולינם

תרגיל

פתרו: z^5=-2.

פתרון

ראשית נרשום את המספר מימין בהצגה פולרית: -2=2cis\pi. עכשיו נשתמש בדה-מואבר: אנחנו מחפשים את כל המספרים המקיימים את המשוואה, ולכן מתקיים: z=\sqrt[5]{2}cis\frac{\pi}{5}+\frac{2\pi k}{5},k=0,\dots 4...

ראיתם בהרצאה שלכל פולינום, אם יש לו שורש מרוכב אז גם הצמוד שלו הוא שורש. בנוסף, המשפט היסודי של האלגברה אומר שכל פולינום מעל הממשיים מתפרק לגורמים ממעלה 1 או 2. נוכל להראות זאת בקצרה פה עבור הפולינום x^5+2. ניקח מהשורשים את הממשיים (חייב להיות לפחת אחד, כי 5 מספר אי-זוגי), ואותם נשים בגורם מהצורה (x-x_0). לכל זוג שורשים מרוכבים (שורש והצמוד שלו), נמצא את הגורם ממעלה 2 המתאים לו ע"י בחירת המשוואה הריבועית המתוקנת (a=0) ששורשיה מתקבלים מהנוסחה \frac{-b\pm \sqrt{b^2-4c}}{2}. כך נמצא את b,c.