שינויים
כמקור של אור משמשת מנורת להט הממולאת בגז (גז ארגון או קסנון מקשים על התאדות הוולפארם ומאפשרים להגדיל את טמפרטורת חוט הלהט). המנורה מחוברת למקור זרם קבוע.
את עוצמת הקרינה הפוגעת בתא הפוטו-וולטאי נמדוד על-ידי מד קרינה. מד הקרינה ממוקם באותו מרחק מהנורה, כמו התא הפוטו-וולטאי, אך בכיוון הנגדי. יש להפעיל את מד הקרינה ברגישות של <math>2.5 mW/cm^2</math>ל- <math>1 mV</math> של מתח יציאה הנמדד בעזרת מולטימטר. השטח האפקטיבי של התא הוא <math>6.8 cm^2</math>.
[[קובץ:תא פוטו וולטאי.png|500px|מרכז|ממוזער|איור 3 - מערכת הניסוי]]
נמצא את יעילות הפיכת האנרגיה בתא פוטו-וולטאי על ידי השוואה לסוללה. לשם כך נחבר את שני המעגלים באיור 4. מעגל 1 מודד את יעילות סוללה רגילה, ומעגל 2 מודד את יעילותו של תא פוטו-וולטאי.
[[קובץ:מעגלי מדידה תא-סוללה.png|700px600px|מרכז|ממוזער|איור 4 - מעגלים למדידת אופייני מקור זרם עבור סוללה (1) ועבור תא פוטו-וולטאי (2)]]
קל לראות כי ההספק האפקטיבי בנגד החיצוני <math>R</math> הוא מקסימלי כאשר <math>R</math> משתווה בגודלו ל <math>R_i</math> - ההתנגדות הפנימית במעגל. מקדם היעילות של המקור מוגדר כיחס בין ההספק האפקטיבי (המתקבל על נגד <math>R</math>) להספק המושקע ע"י מקור המתח:
<math>\ethaeta=IU/IE=1-{IR_i I \over E{2I_m}}=</math>