משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/22.3.11

מתוך Math-Wiki
< משתמש:אור שחף‏ | 133 - הרצאה
גרסה מ־14:16, 22 במרץ 2011 מאת אור שחף (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "===דוגמאות=== # <math>\int\limits_0^2 x^2e^{x^3}}\mathrm dx</math>. שיטה א - נתעלם מהגבולות עד סוף החישוב. נציב <math>t=x^3\...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דוגמאות

  1. עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): \int\limits_0^2 x^2e^{x^3}}\mathrm dx

. שיטה א - נתעלם מהגבולות עד סוף החישוב. נציב t=x^3\implies\frac{\mathrm dt}3=\mathrm dx. לכן \int=\int e^t\frac{\mathrm dt}3=\frac{e^t}3=\left[\frac{e^{x^3}}3\right]_{x=0}^2=\frac{e^8-1}3. דרך ב - נחליף את הגבולות בדרך: t=x^3\implies t(0)=0,\ t(2)=8 ולכן עיבוד הנוסחה נכשל (ההמרה ל־PNG נכשלה; אנא בדקו אם התקנתם נכון את latex ואת dvipng (או צירוף של dvips‏, gs ו־convert)): \int=\limits_0^8\frac{e^t}3\mathrm dt=\left[\frac{e^t}3\right]_{t=0}^8=\frac{e^8-1}3

  1. נחשב שטח עיגול בעל רדיוס r. x^2+y^2=r^2\implies y=\sqrt{r^2-x^2}. לכן השטח הוא 2\int\limits_{-r}^r\sqrt{r^2-x^2}\mathrm dx. נציב x=r\sin(\theta)... הערה: כאשר החלפנו את גבולות האינטגרציה בהצגה x=r\sin(\theta) היינו צריכים לבחור \theta כך ש-x=r, אבל יכולנו לבחור \theta=\frac{r\pi}2 כי אז x=r\sin(\theta)=r\sin\left(\frac{r\pi}2\right)=r, ועבור x=-r יכולנו לבחור -\frac{r\pi}2. אם כן היינו מוצאים S=\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2 \sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}\ r\cos(\theta)\mathrm d\theta=2\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2r^2\cos^2(\theta)\mathrm d\theta=2r^2\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2\frac{1+\cos(2\theta)}2\mathrm d\theta=r\pi r^2. הטעות נובעת מכך שקבענו ש-\sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}=\sqrt{r^2\cos^2(\theta)}=r\cos(\theta), מה שנכון רק כאשר \cos(\theta)\ge0. הטווח של האינטגרציה היה \left[-\frac{r\pi}2,\frac{r\pi}2\right], שכולל תחומים בהם \cos(\theta)<0. בתחומים אלה צריך לבחור \sqrt{r^2\cos^2(\theta)}=-r\cos(\theta) ולחלק את הקטע \left[-\frac{r\pi}2,\frac{r\pi}2\right] לתחומים שונים לפי הסימן של \cos(\theta).

יישומים של אינטגרציה

  1. אם בקטע [a,b] מתקיים f(x)\le g(x) כבר ראינו שהשטח בין הגרפים הוא \int\limits_a^b(g(x)-f(x))\mathrm dx.
  2. נפח של גוף סיבוב גרף (1). נסובב את השטח מתחת לגרף y=f(x) בין a ל-b סביב ציר ה-x ונחשב את הנפח הנוצר. עבור f(x)=c קבוע הסיבוב יוצר גליל שנפחו ידוע לנו - \pi c^2(b-a). כעת נניח ש-f(x)\ge0 רציפה ב-[a,b] ונחשב את הנפח הנוצר ע"י סיבוב הגרף. ובכן: נקח חלוקה כלשהי P של [a,b], a=x_0<x_1<x_2<\dots<x_n=b. תחילה נעיין בנפח הנוצר כאשר אותו חלק מהגרף שמעל [x_{k-1},x_k] מסתובב סביב ציר ה-x עפ"י המשפט השני של וירשטרס יש ל-f מקסימום M_k ומינימום m_k בקטע זה. נסמן ב-V_k הנפח שנוצר ע"י חלק זה של הגרף. אז מתקיים \pi m_k^2(x_k-x_{x-1})\le V_k\le\pi M_k^2(x_k-x_{x-1}). יוצא שהנפח בסה"כ הוא V=\sum_{k=1}^n V_k ומתקיים \sum_{k=1}^n\pi m_k^2(x_k-x_{x-1})\le V\le\sum_{k=1}^n\pi M_k^2(x_k-x_{x-1}). נעיר שהסכום בצד ימין הוא בדיוק \overline S(\pi f^2,P) ובצד שמאל \underline S(\pi f^2,P). ז"א לכל חלוקה P \underline S(\pi f^2,P)\le V\le\overline S(\pi f^2,P). נשאיף \lambda(P)\to0 וכיוון ש-f רציפה גם \pi f^2 רציפה ולכן שני הסכומים הנ"ל שואפים לאותו הגבול \int\limits_a^b \pi f^2=V.

דוגמאות

  1. נחשב נפח של כדור בעל רדיוס r: V=\pi\int\limits_{-r}^r f^2=\pi\int\limits_{-r}^r (r^2-x^2)\mathrm dx=\pi\left[r^2x-\frac{x^3}3\right]_{x=-r}^r=2\pi(r^3-\frac{r^3}3)=\frac43\pi r^3.
  2. נחשב נפח של חרוט בעל גובה h ורדיוס בסיס r. גרף (3) זהו גרף סיבוב המתקבל מסיבוב משולש סביב ציר ה-x. גרף (4) y=\frac rhx+0. לפי זה הנפח הוא עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): \pi\int\limits_0^h\left(\frac rhx\right)^2\mathrm dx=\pi(\frac rh)^2\int\limits_0^h x^2\mathrm dx=\pi\left(\frac rh\right)^2\frac{x^3}3\right]_{x=0}^h=\frac{\pi r^2h}3

, כלומר נפח החרוט הוא שליש מנפח הגליל בעל אותו גובה ורדיוס בסיסים.

  1. נגדיר ממוצע של פונקציה רציפה: תהא f מוגדרת ורציפה