משתמש:אור שחף/133 - הרצאה/22.3.11

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דוגמאות

  1. עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): \int\limits_0^2 x^2e^{x^3}}\mathrm dx

. שיטה א - נתעלם מהגבולות עד סוף החישוב. נציב t=x^3\implies\frac{\mathrm dt}3=\mathrm dx. לכן \int=\int e^t\frac{\mathrm dt}3=\frac{e^t}3=\left[\frac{e^{x^3}}3\right]_{x=0}^2=\frac{e^8-1}3. דרך ב - נחליף את הגבולות בדרך: t=x^3\implies t(0)=0,\ t(2)=8 ולכן עיבוד הנוסחה נכשל (ההמרה ל־PNG נכשלה; אנא בדקו אם התקנתם נכון את latex ואת dvipng (או צירוף של dvips‏, gs ו־convert)): \int=\limits_0^8\frac{e^t}3\mathrm dt=\left[\frac{e^t}3\right]_{t=0}^8=\frac{e^8-1}3

  1. נחשב שטח עיגול בעל רדיוס r. x^2+y^2=r^2\implies y=\sqrt{r^2-x^2}. לכן השטח הוא 2\int\limits_{-r}^r\sqrt{r^2-x^2}\mathrm dx. נציב x=r\sin(\theta)... הערה: כאשר החלפנו את גבולות האינטגרציה בהצגה x=r\sin(\theta) היינו צריכים לבחור \theta כך ש-x=r, אבל יכולנו לבחור \theta=\frac{r\pi}2 כי אז x=r\sin(\theta)=r\sin\left(\frac{r\pi}2\right)=r, ועבור x=-r יכולנו לבחור -\frac{r\pi}2. אם כן היינו מוצאים S=\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2 \sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}\ r\cos(\theta)\mathrm d\theta=2\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2r^2\cos^2(\theta)\mathrm d\theta=2r^2\int\limits_{-\frac{r\pi}2}^\frac{r\pi}2\frac{1+\cos(2\theta)}2\mathrm d\theta=r\pi r^2. הטעות נובעת מכך שקבענו ש-\sqrt{r^2-r^2\sin^2(\theta)}=\sqrt{r^2\cos^2(\theta)}=r\cos(\theta), מה שנכון רק כאשר \cos(\theta)\ge0. הטווח של האינטגרציה היה \left[-\frac{r\pi}2,\frac{r\pi}2\right], שכולל תחומים בהם \cos(\theta)<0. בתחומים אלה צריך לבחור \sqrt{r^2\cos^2(\theta)}=-r\cos(\theta) ולחלק את הקטע \left[-\frac{r\pi}2,\frac{r\pi}2\right] לתחומים שונים לפי הסימן של \cos(\theta).

יישומים של אינטגרציה

  1. אם בקטע [a,b] מתקיים f(x)\le g(x) כבר ראינו שהשטח בין הגרפים הוא \int\limits_a^b(g(x)-f(x))\mathrm dx.
  2. נפח של גוף סיבוב גרף (1). נסובב את השטח מתחת לגרף y=f(x) בין a ל-b סביב ציר ה-x ונחשב את הנפח הנוצר. עבור f(x)=c קבוע הסיבוב יוצר גליל שנפחו ידוע לנו - \pi c^2(b-a). כעת נניח ש-f(x)\ge0 רציפה ב-[a,b] ונחשב את הנפח הנוצר ע"י סיבוב הגרף. ובכן: נקח חלוקה כלשהי P של [a,b], a=x_0<x_1<x_2<\dots<x_n=b. תחילה נעיין בנפח הנוצר כאשר אותו חלק מהגרף שמעל [x_{k-1},x_k] מסתובב סביב ציר ה-x עפ"י המשפט השני של וירשטרס יש ל-f מקסימום M_k ומינימום m_k בקטע זה. נסמן ב-V_k הנפח שנוצר ע"י חלק זה של הגרף. אז מתקיים \pi m_k^2(x_k-x_{x-1})\le V_k\le\pi M_k^2(x_k-x_{x-1}). יוצא שהנפח בסה"כ הוא V=\sum_{k=1}^n V_k ומתקיים \sum_{k=1}^n\pi m_k^2(x_k-x_{x-1})\le V\le\sum_{k=1}^n\pi M_k^2(x_k-x_{x-1}). נעיר שהסכום בצד ימין הוא בדיוק \overline S(\pi f^2,P) ובצד שמאל \underline S(\pi f^2,P). ז"א לכל חלוקה P \underline S(\pi f^2,P)\le V\le\overline S(\pi f^2,P). נשאיף \lambda(P)\to0 וכיוון ש-f רציפה גם \pi f^2 רציפה ולכן שני הסכומים הנ"ל שואפים לאותו הגבול \int\limits_a^b \pi f^2=V.

דוגמאות

  1. נחשב נפח של כדור בעל רדיוס r: V=\pi\int\limits_{-r}^r f^2=\pi\int\limits_{-r}^r (r^2-x^2)\mathrm dx=\pi\left[r^2x-\frac{x^3}3\right]_{x=-r}^r=2\pi(r^3-\frac{r^3}3)=\frac43\pi r^3.
  2. נחשב נפח של חרוט בעל גובה h ורדיוס בסיס r. גרף (3) זהו גרף סיבוב המתקבל מסיבוב משולש סביב ציר ה-x. גרף (4) y=\frac rhx+0. לפי זה הנפח הוא עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): \pi\int\limits_0^h\left(\frac rhx\right)^2\mathrm dx=\pi(\frac rh)^2\int\limits_0^h x^2\mathrm dx=\pi\left(\frac rh\right)^2\frac{x^3}3\right]_{x=0}^h=\frac{\pi r^2h}3

, כלומר נפח החרוט הוא שליש מנפח הגליל בעל אותו גובה ורדיוס בסיסים.

  1. תהא f מוגדרת ורציפה ב-[a,b] ונחשב את הממוצע של f בקטע זה באופן הבא: לכל n\in\mathbb N נגדיר חלוקה P_n של הקטע לקטעים שווים a=x_0<x_1<x_2<\dots<x_n=b. כאשר לכל k עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): x_k-x_{k-1}=\frac{b-a}

. נרשום את הממוצע של f בנקודות החלוקה. הוא \frac1n\sum{k=1}^n f(x_k). לפי בחירת P_n, לכל k מתקיים x_k-x_{k-1}=\frac{b-a}n\implies\frac1n=\frac{x_k-x_{k-1}}{b-a} ונובע: \sum_{k=1}^n\frac1n f(x_k)=\sum_{k=1}^nf(x_k)\frac{x_k-x_{k-1}}{b-a}=\frac1{b-a}\sum_{k=1}^n f(x_k)\Delta x_k (כאשר \sum_{k=1}^n f(x_k)\Delta x_k הוא סכום רימן). נשאיף n\to\infty ומכיוון שבמקרה כזה \lambda(P_n)\to0 מצאנו שהממוצע של f שואף ל-\frac1{b-a}\int\limits_a^b f. באותה דרך ניתן לחשב ממוצע של כל פונקציה אינטגרבילית גם אם היא לא רציפה. גישה אחרת: אם f(x)\ge0 רציפה אז \frac1{b-a}\int\limits_a^b f הוא השטח שמתחת לגרף חלקי אורך בסיס השטח, שזה הממוצע.

  1. אורך הגרף: עבור פונקציה f רציפה ב-[a,b] נעשה חלוקה P_n של הקטע. החלוקה גורמת לחלוקת הגרף ע"י נקודות q_0,q_1,\dots,q_n, כאשר לכל k q_k=(x_k,f(x_k)). קירוב סביר לאורת הגרף נתון ע"י L(P)=\sum_{k=1}^n d(q_{k-1},q_k), כאשר d(A,B) הוא המרחק בין הנקודות A ו-B. מרחק זה שווה ל-עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): \sqrt{(x_{k-1}-x_k)^2+(f(x_k)-f(x_{k-1}))^2

. לכן L אורך הגרף מקיים שלכל P_n L(P_n)\le L ואפשר להגדיר את L ע"י L=\sup_n L(P_n). לפי זה L תמיד מוגדר 0<L\le\infty. דוגמה: נגדיר f(x)=x\sin\left(\frac1x\right). היא רציפה בקטע הסגור [0,1] אבל אורך הגרף הוא \infty. גרף (5). כאשר ראינו ש-עיבוד הנוסחה נכשל (שגיאת תחביר): L(P)=\sum_{k=1}^n\sqrt{(x_{k-1}-x_k)^2+(f(x_k)-f(x_{k-1}))^2=\sum_{k=1}^n\sqrt{1+\left(\frac{f(x_k)-f(x_{k-1})}{x_k-x_{k-1}}\right)^2} (x_k-x_{k-1})=\sum_{k=1}^n\sqrt{1+f'(c_k)}\Delta x_k

(ע"פ משפט לגראנז' יש c_k כזה כך ש-\forall k:\ c_k\in(x_{k-1},x_k) והגענו לסכום רימן עבור הפונקציה \sqrt{1+f'(x)^2}. היה נתון ש-f'(x) רציפה ולכן גם \sqrt{1+f'(x)^2} רציפה וסכומי רימן אלה שואפים לאינטגרל \int\limits_a^b\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx והשערה מאוד סבירה היא שזהו אורך הגרף L=\sup_n L(P_n). נוכיח זאת: נגדיר I=\int\limits_a^b\sqrt{1+f'(x)^2}\mathrm dx וכן L=\sup_n L(P_n) ונניח L<\infty. יהי \varepsilon>0 נתון. לפי הגדרת הסופרימום קיימת חלוקה מסויימת P' של [a,b] כך ש-0<L-L(P')<\frac\varepsilon2. אם Q עידון של P' אז L(P')\le L(Q)\le L ולכן 0<L-L(Q)<\frac\varepsilon2. כעת נתון ש-f' רציפה ולכן \sqrt{1+f'^2(x)} אינטגרבילית ב-[a,b]. לכן קיים \delta>0 כך שאם P חלוקה כלשהי של [a,b] כך ש-\lambda(P)<\delta ואם S סכום רימן כלשהו הבנו על P |I-S|<\frac\varepsilon2. לבסוף נבחר P להיות עידון כלשהו של P' כך ש-\lambda(P)<\delta. כבר למדנו ש-L(P) הוא סכום רימן S עבור האינטגרל I שבנוי על P. מכל זה נסיק |I-L|=|I-S+S_L|=|I-S+L(P)-L|\le|I-S|+|L(P)-L|<\varepsilon ז"א I ו-L הם שני מספרים קבועים שהפרשם קטן מ-\varepsilon לכן הם שווים. \blacksquare