הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אור שחף/133 - תרגול/27.2.11"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "==אינטגרל לפי רימן== הגדרה: יהי [a,b] קטע סגור. נסמן את <math>T_{[a,b]}</math> כ-<math>a=x_0<x_1<\dots<x_n=b</math> ונקרא ...")
 
שורה 1: שורה 1:
==אינטגרל לפי רימן==
+
=אינטגרל לפי רימן=
הגדרה: יהי [a,b] קטע סגור. נסמן את <math>T_{[a,b]}</math> כ-<math>a=x_0<x_1<\dots<x_n=b</math> ונקרא ל-T חלוקה. נסמן <math>\Delta X_i=x_i-x_{i-1}</math> כאשר <math>i\in\{1,2,\dots,n\}</math>.
+
'''הגדרה:''' יהי <math>[a,b]</math> קטע סגור. נסמן את <math>T_{[a,b]}</math> כחלוקה <math>a=x_0<x_1<\dots<x_n=b</math> ונקרא ל-T חלוקה. נסמן <math>\Delta x_i=x_i-x_{i-1}</math> כאשר <math>i\in\{1,2,\dots,n\}</math>.
הגדרה: תהי f פונקציה המוגדרת ב-<math>[a,b]</math> ותהי T חלוקה של הקטע עבור כל תת קטע <math>[x_{i-1},x_i]</math> ונבחר נקודה <math>\alpha_i\in[x_{i-1},x_i]</math> ונבנה סכום מהצורה <math>\sigma=\sum_{i=1}^n f(\alpha_i)\Delta x_i</math> סכום זה נקרא סכום רימן של f והוא תלוי בחלוקה <math>\Delta x_i</math> ו-<math>\alpha_i</math>.
+
הגדרה:  פרמטר החלוקה של T מוגדר כ-<math>\lambda(T)=\max_{i=1}^n\Delta x_i</math>.
+
הגדרה: תהי <math>\{T_n\}</math> סדרת חלוקות של הקטע <math>[a,b] </math>. נאמר כי <math>T_n</math> נורמלית אם <math>\lim_{n\to0}\lambda(T_n)=0</math>.
+
הגדרה: נאמר כי הסכומים 6 של רימן שואפים לגבול L כאשר <math>\lambda(T)\to0</math> ואם לכל <math>\varepsilon>0</math> קיימת <math>\delta>0</math> כך שלכל חלוקה T עבור <math>\lambda(T)<\delta</math>מתקיים <math>|\sigma-L|<\varepsilon</math>.
+
  
===דוגמה 1===
+
'''הגדרה:''' תהי f פונקציה המוגדרת ב-<math>[a,b]</math> ותהי T חלוקה של הקטע. עבור כל תת קטע <math>[x_{i-1},x_i]</math> נבחר נקודה <math>\alpha_i\in[x_{i-1},x_i]</math> ונבנה סכום מהצורה <math>\sigma=\sum_{i=1}^n f(\alpha_i)\Delta x_i</math>. סכום זה נקרא סכום רימן של f והוא תלוי ב-<math>\Delta x_i</math> וב-<math>\alpha_i</math>.
דוגמה קלאסית היא פונקצית דיריכלה. לכל חלוקה נורמלית שנבחר תהי נקודה...
+
  
 +
'''הגדרה:''' פרמטר החלוקה של T מוגדר כ-<math>\lambda(T)=\max_{i=1}^n\Delta x_i</math>.
  
קל לראות שגם כל הסכומים ביניהם מתקבלים.
+
'''הגדרה:''' תהי <math>\{T_n\}</math> סדרת חלוקות של הקטע <math>[a,b]</math>. נאמר כי <math>T_n</math> נורמלית אם <math>\lim_{n\to\infty}\lambda(T_n)=0</math>.
===דוגמה 2===
+
קבוע אינטגרביליות של f בקטע [0,1] כאשר <math>f(x)=\begin{cases}2&0\le x\le\tfrac13\\0&\tfrac13\le x<\tfrac23\\1&\tfrac23\le x\le1\end{cases}</math>.
+
  
====פתרון====
+
'''הגדרה:''' נאמר כי סכומי רימן שואפים לגבול I כאשר <math>\lambda(T)\to0</math> אם לכל <math>\varepsilon>0</math> קיימת <math>\delta>0</math> כך שלכל חלוקה T עבורה <math>\lambda(T)<\delta</math> מתקיים <math>|\sigma-I|<\varepsilon</math>.
נוכיח אינטגרביליות לפי רימן. תהי <math>\varepsilon>0</math> נתון. צריך להוכיח כי קיימת <math>\delta>0</math> כך שלכל חלוקה T, עבור <math>\lambda(T)<\delta</math> מתקיים <math>|\sigma-L|<\varepsilon</math>. נצייר את הפונקציה:
+
גרף (1)
+
  
נזכיר כי L היא ערך האינטגרל ולכן, במקרה שלנו <math>2\cdot\tfrac13+1\cdot\tfrac13=1</math>. נסמן את החלוקה T של [0,1] כ-<math>\{0,\tfrac13,\tfrac23,1\}</math>.
+
==דוגמה 1==
נבחר <math>T_\delta</math> העדנה של T המקיימת <math>\lambda(T_\delta)<\delta</math> ונבנה את סכום רימן באופן הבא:
+
דוגמה קלאסית לפונקציה לא אינטגרבילית היא פונקצית דיריכלה. לכל חלוקה נורמלית שנבחר תהיה נקודה רציונלית ונקודה אי-רציונלית בתת קטע <math>[x_{i-1},x_i]</math> של <math>[a,b]</math> ולכן סכום רימן יכול להיות כל ערך בין 0 ל-<math>1(b-a)</math> (כולל).
תהי <math>x_i</math> הנקודה הכי קרובה ל-<math>\tfrac13</math> משמאל ותהי <math>x_j</math> כנקדה הכי קרובה ל-<math>\tfarc23</math> משמאל. ברור כי <math>x_i,x_j\in T_\delta</math>. הסכום הוא <math>\sigma=2(x_1-x_0)+2(x_2-x_1)+\dots+\underbrace A_{=0\text{ or }2}(\underbrace{\tfrac13}_{=x_{j+1}}-x_j)+\dots+0(x_k-x_{k-1})+\underbrace B_{(1)}(\tfrac23-x_k)+1(x_{k+2}-x_{k+1})+\dots+1(\underbrace 1_{=x_n}-x_{n-1})</math>
+
# שוב נקודת תפר בין הפונקציות.
+
  
נשים לב כי <math>\frac23-2\delta+\frac13\le\sigma\le\frac23+\delta+\frac13</math>. נזכיר כי L=1 ולכן נבדוק מהו <math>\sigma-L</math>:
+
==דוגמה 2==
<math>-2\delta+1\le\sigma\le1+\delta</math> ולכן <math>|\sigma-1|\le2\delta</math> (נשים לב שבמקרה זה יתכן גם שיוויון). לכן נבחר <math>\delta=\frac\varepsilon4</math> ונקבל את הדרוש. {{משל}}
+
קבע אינטגרביליות של f בקטע <math>[0,1]</math> כאשר <math>f(x)=\begin{cases}2&0\le x<\tfrac13\\0&\tfrac13\le x<\tfrac23\\1&\tfrac23\le x\le1\end{cases}</math>.
  
===דוגמה 2===
 
חשב את הגבול <math>\lim_{n\to\infty}\sqrt[n]{\left(1+\frac1n\right)\left(1+\frac2n\right)\dots\left(1+\frac nn\right)}</math>.
 
 
===פתרון===
 
===פתרון===
נסמן <math>\{a_k\}_{k=0}^n=1+\frac kn</math>. קל לראות שמדובר בקטע [1,2]. לפי חוקי <math>\ln</math>-ים אפשר לרשום: <math>\lim_{n\to\infty} \ln\sqrt[n]{\proud_{i=1}^n\left(1+\frac in\right)}=\lim_{n\to\infty} \frac1n \ln \proud_{i=1}^n\left(1+\frac in\right)=\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n\ln\left(1+\frac in\right)</math>.
+
נוכיח אינטגרביליות לפי רימן. תהי <math>\varepsilon>0</math> נתונה. צריך להוכיח כי קיימת <math>\delta>0</math> כך שלכל חלוקה T, עבורה <math>\lambda(T)<\delta</math> מתקיים <math>|\sigma-I|<\varepsilon</math>. נצייר את הפונקציה:
ראינו כי <math>\{a_i\}_{i=1}^n=\left\{1+\frac in\right\}_{i=1}^n</math> בקטע [1,2].
+
  
נסמן את f להיות <math>f(x)=\ln x</math> בקטע <math>(1,2]</math> ברור כי <math>\ln x</math> אינטגרבילית ולכן <math>\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n\ln\left(1+\frac in\right)=\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n f\left(1+\frac in\right)</math>. מכיוון ש-f אינטגרבילית נבחר <math>\Delta x=\frac1n</math> כלומר <math>\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n f\left(1+\frac in\right)=\int\limits_1^2\ln x\mathrm dx</math>
+
גרף (1)
  
הערה: את האינטגרל הנ"ל נלמד לפתון בשיעור הבא.
+
אינטואיטיבית, מהגרף ניתן לראות שהשטח מתחת ל-f הוא <math>2\cdot\tfrac13+0\cdot\tfrac13+1\cdot\tfrac13=1</math>, כלומר אנו ננסה להוכיח ש-<math>I=1</math>:
  
בנקודה <math>x=1</math> ברור ש-<math>\int\limits_1^1\ln x\mathrm dx=0</math> ולכן אין משמעות שהתעלמנו מהנקודה 1.
+
נסמן ב-T את החלוקה <math>\left\{0,\tfrac13,\tfrac23,1\right\}</math> של <math>[0,1]</math>. נבחר <math>T_\delta</math> העדנה של T המקיימת <math>\lambda(T_\delta)<\delta</math> ונבנה את סכום רימן באופן הבא:
 +
תהי <math>x_i:=\max\left\{x\in T_\delta:\ x<\tfrac13\right\}</math>  ותהי <math>x_j:=\max\left\{x\in T_\delta:\ x<\tfrac23\right\}</math>. הסכום הוא
 +
{{left|<math>\begin{array}{l l l}\sigma&=&2(x_1-\underbrace{x_0}_{=0})+\dots+2(x_i-x_{i-1})
 +
\\&&+0(\underbrace{x_{i+1}}_{=1/3}-x_i)+\dots+0(x_j-x_{j-1})
 +
\\&&+1(\underbrace{x_{j+1}}_{=2/3}-x_j)+\dots+1(\underbrace{x_n}_{=1}-x_{n-1})\\&=&2x_i+1-x_j\end{array}</math>}}
  
נשים לב שבמקרה זה אפשר להוסיף גם את <math>x=1</math> כי היא רציפה.
+
נשים לב כי <math>x_{i+1}-x_i,x_{j+1}-x_j<\delta</math> ולכן <math>2x_i>\frac23-2\delta</math> ו-<math>1-x_j<\delta+\frac13</math>. כמו כן, לפי הגדרת <math>x_i,x_j</math>, מתקיים <math>2x_i<\frac23</math> ו-<math>1-x_j>\frac13</math>. מכאן ש-<math>\frac23-2\delta+\frac13<\sigma<\frac23+\delta+\frac13</math>. נזכיר כי חשדנו ש-<math>I=1</math> ולכן נבדוק מהו <math>\sigma-1</math>:
 +
<math>-2\delta+1<\sigma<1+\delta</math> ולכן <math>|\sigma-1|<2\delta</math>. נבחר <math>\delta=\frac\varepsilon2</math> ונקבל את הדרוש. לסיכום, ערך האינטגרל הוא 1 ובוודאי ש-f אינטגרבילית. {{משל}}
  
משפט: אם <math>f(x)\ge g(x)</math> ו-f ו-g אינטגרביליות אז <math>\int\limits_a^b f(x)\mathrm dx\ge\int\limits_a^b g(x)\mathrm dx</math>.
+
==דוגמה 3==
 +
חשב את הגבול <math>\lim_{n\to\infty}\sqrt[n]{\left(1+\frac1n\right)\left(1+\frac2n\right)\dots\left(1+\frac nn\right)}</math>.
 +
===פתרון===
 +
נתבונן בסדרה <math>\left\{1+\frac in\right\}_{i=0}^n</math>. כאשר <math>n\to\infty</math>, קל לראות שמדובר בקטע <math>[1,2]</math>. לפי חוקי לוגריתמים אפשר לרשום: <math>\lim_{n\to\infty} \ln\sqrt[n]{\prod_{i=1}^n\left(1+\frac in\right)}=\lim_{n\to\infty} \frac1n \ln \prod_{i=1}^n\left(1+\frac in\right)=\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n\ln\left(1+\frac in\right)</math>. ברור כי ln אינטגרבילית ב-<math>[1,2]</math> ולכן נבחר חלוקה שעבורה <math>\Delta x=\frac1n</math>, ואז <math>\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n \ln\left(1+\frac in\right)=\int\limits_1^2\ln(x)\mathrm dx</math>.
  
===דוגמה 4===
+
'''הערה:''' את האינטגרל הזה נלמד לפתור בשיעור הבא.
קבע האם האינטגרל הנתון בעל ערך חיובי או שלילי: <math>\int\limits_{-3}^{-1}\frac{x^4}{\sqrt{2-x}}\mathrm dx</math>.
+
====פתרון====
+
נסמן <math>f(x)=\frac{x^4}{\sqrt{2-x}}</math> קל לראות ש-f חיובית בקטע <math>[-3,-1]</math> ולכן <math>\int\limits_{-3}^{-1}f(x)\mathrm dx\ge\int\limits_{-3}^{-1} 0\mathrm dx</math>, כלומר אי-שלילי.
+
  
נוסיף ש-<math>x=0</math> אינו בקטע ולכן חיובית
+
----
  
===דוגמה 5===
+
משפט: אם <math>f(x)\ge g(x)</math> ו-f ו-g אינטגרביליות אז <math>\int\limits_a^b f\ge\int\limits_a^b g</math>.
נוכיח כי <math>\int\limits_1^4\sqrt{1+x^2}\mathrm dx\ge7.5</math>.
+
====פתרון====
+
נתון כי <math>1\le x\le4</math> ולכן <math>1\le x^2\le16</math>. מכאן ש-<math>\sqrt2\le\sqrt{1+x^2}\le\sqrt{17}</math> חיובית. נפעיל אינטגרל (צריכים רק את צד שמאל)
+
<math>\int\limits_1^4\sqrt2\mathrm dx=[\sqrt2x]_{x=1}^4=\sqrt2\cdot4-\sqrt2=3\cdot\sqrt2</math>
+
....
+
  
דרך 2: <math>1+x^2\le x^2\le0</math> ולכן <math>\sqrt{1+x^2}\ge\sqrt{x^2}=|x|</math> חיובית.
+
==דוגמה 4==
לכן <math>\int\limits_1^4 \sqrt{1+x^2}\mathrm dx\ge\int\limits_1^4 |x|\mathrm dx=\int\limits_1^4 x\mathrm dx=\left[\frac{x^2}2\right]_{x=1}^4=</math>...
+
קבע האם האינטגרל הנתון בעל ערך חיובי או שלילי: <math>\int\limits_{-3}^{-1}\frac{x^4}{\sqrt{2-x}}\mathrm dx</math>.
 +
===פתרון===
 +
נסמן <math>f(x)=\frac{x^4}{\sqrt{2-x}}</math> קל לראות ש-f חיובית בקטע <math>[-3,-1]</math> ולכן <math>\int\limits_{-3}^{-1}f\ge\int\limits_{-3}^{-1} 0\mathrm dx=0(-1-(-3))=0</math>, כלומר אי-שלילי. נעיר ש-<math>x=0</math> (שהיא הנקודה המאפסת היחיד של f ב-<math>\mathbb R</math>) אינה בקטע ולכן התוצאה '''חיובית'''. {{משל}}
  
===דוגמה 6===
+
==דוגמה 5==
 +
נוכיח כי <math>\int\limits_1^4\sqrt{1+x^2}\mathrm dx\ge7.5</math>.
 +
===פתרון===
 +
נתון כי <math>1\le x\le4</math> ולכן <math>1\le x^2\le16</math>. מכאן ש-<math>\sqrt2\le\sqrt{1+x^2}\le\sqrt{17}</math> חיובית. נפעיל אינטגרל (צריכים רק את צד שמאל) ונקבל <math>\int\limits_1^4 f\ge\int\limits_1^4\sqrt2\mathrm dx=\left[\sqrt2x\right]_{x=1}^4=\sqrt2\cdot4-\sqrt2=3\sqrt2</math>. התוצאה קטנה מ-7.5 ולכן נחפש חסם אחר: <math>1+x^2>x^2\implies\sqrt{1+x^2}>\sqrt{x^2}=|x|</math>, לכן <math>\int\limits_1^4 f>\int\limits_1^4|x|\mathrm dx=\int\limits_1^4 x\mathrm dx=\left[\frac{x^2}2\right]_{x=1}^4=7.5</math>. {{משל}}
 +
 
 +
==דוגמה 6==
 
הוכח כי <math>\frac2{\sqrt[4]e}\le\int\limits_0^2 e^{x^2-x}\mathrm dx\le2e^2</math>
 
הוכח כי <math>\frac2{\sqrt[4]e}\le\int\limits_0^2 e^{x^2-x}\mathrm dx\le2e^2</math>
====פתרון====
+
===פתרון===
 
ננסה למצוא קבועים המקיימים <math>m\le e^{x^2-x}\le M</math> (כי אינטגרל של קבוע אנו יודעים לפתור).
 
ננסה למצוא קבועים המקיימים <math>m\le e^{x^2-x}\le M</math> (כי אינטגרל של קבוע אנו יודעים לפתור).
נמצא מינימום ומקסימום. נסמן <math>f(x)=e^{x^2-x}</math> ואז <math>f'(x)=(2x-1)e^{x^2-x}</math> ולכן נקודה החשודה כקיצון היא <math>x=\frac12</math>. <math>f''(x)>0</math> ולכן היא מינימום. לפי וירשרס נחפש בקצוות. <math>f(2)=e^{4-2}=e^2</math> (מקסימום) וכן <math>f(0)=e^0=1</math>. לכן <math>e^{-\frac14}\le f(x)\le e^2</math>. לפיכך <math>e^{-\frac14}\int\limits_0^2\mathrm dx\le \int\limits_0^2 f(x)\mathrm dx\le e^2\int\limits_0^2\mathrm dx</math>
+
נמצא מינימום ומקסימום. נסמן <math>f(x)=e^{x^2-x}</math> ואז <math>f'(x)=(2x-1)e^{x^2-x}</math> ולכן נקודה החשודה כקיצון היא <math>x=\frac12</math>: <math>f''(x)>0</math> ולפיכך היא מינימום. לפי וירשטרס נחפש גם בקצוות: <math>f(2)=e^{4-2}=e^2</math> (מקסימום) וכן <math>f(0)=e^0=1</math>. לכן <math>e^{-\frac14}\le f(x)\le e^2</math>. לפיכך <math>e^{-\frac14}\int\limits_0^2\mathrm dx\le \int\limits_0^2 f(x)\mathrm dx\le e^2\int\limits_0^2\mathrm dx</math> ונקבל בדיוק את מה שרשום. {{משל}}
ונקבל בדיוק את מה שרשום.
+

גרסה מ־18:47, 2 במרץ 2011

אינטגרל לפי רימן

הגדרה: יהי [a,b] קטע סגור. נסמן את T_{[a,b]} כחלוקה a=x_0<x_1<\dots<x_n=b ונקרא ל-T חלוקה. נסמן \Delta x_i=x_i-x_{i-1} כאשר i\in\{1,2,\dots,n\}.

הגדרה: תהי f פונקציה המוגדרת ב-[a,b] ותהי T חלוקה של הקטע. עבור כל תת קטע [x_{i-1},x_i] נבחר נקודה \alpha_i\in[x_{i-1},x_i] ונבנה סכום מהצורה \sigma=\sum_{i=1}^n f(\alpha_i)\Delta x_i. סכום זה נקרא סכום רימן של f והוא תלוי ב-\Delta x_i וב-\alpha_i.

הגדרה: פרמטר החלוקה של T מוגדר כ-\lambda(T)=\max_{i=1}^n\Delta x_i.

הגדרה: תהי \{T_n\} סדרת חלוקות של הקטע [a,b]. נאמר כי T_n נורמלית אם \lim_{n\to\infty}\lambda(T_n)=0.

הגדרה: נאמר כי סכומי רימן שואפים לגבול I כאשר \lambda(T)\to0 אם לכל \varepsilon>0 קיימת \delta>0 כך שלכל חלוקה T עבורה \lambda(T)<\delta מתקיים |\sigma-I|<\varepsilon.

דוגמה 1

דוגמה קלאסית לפונקציה לא אינטגרבילית היא פונקצית דיריכלה. לכל חלוקה נורמלית שנבחר תהיה נקודה רציונלית ונקודה אי-רציונלית בתת קטע [x_{i-1},x_i] של [a,b] ולכן סכום רימן יכול להיות כל ערך בין 0 ל-1(b-a) (כולל).

דוגמה 2

קבע אינטגרביליות של f בקטע [0,1] כאשר f(x)=\begin{cases}2&0\le x<\tfrac13\\0&\tfrac13\le x<\tfrac23\\1&\tfrac23\le x\le1\end{cases}.

פתרון

נוכיח אינטגרביליות לפי רימן. תהי \varepsilon>0 נתונה. צריך להוכיח כי קיימת \delta>0 כך שלכל חלוקה T, עבורה \lambda(T)<\delta מתקיים |\sigma-I|<\varepsilon. נצייר את הפונקציה:

גרף (1)

אינטואיטיבית, מהגרף ניתן לראות שהשטח מתחת ל-f הוא 2\cdot\tfrac13+0\cdot\tfrac13+1\cdot\tfrac13=1, כלומר אנו ננסה להוכיח ש-I=1:

נסמן ב-T את החלוקה \left\{0,\tfrac13,\tfrac23,1\right\} של [0,1]. נבחר T_\delta העדנה של T המקיימת \lambda(T_\delta)<\delta ונבנה את סכום רימן באופן הבא: תהי x_i:=\max\left\{x\in T_\delta:\ x<\tfrac13\right\} ותהי x_j:=\max\left\{x\in T_\delta:\ x<\tfrac23\right\}. הסכום הוא

\begin{array}{l l l}\sigma&=&2(x_1-\underbrace{x_0}_{=0})+\dots+2(x_i-x_{i-1})
\\&&+0(\underbrace{x_{i+1}}_{=1/3}-x_i)+\dots+0(x_j-x_{j-1})
\\&&+1(\underbrace{x_{j+1}}_{=2/3}-x_j)+\dots+1(\underbrace{x_n}_{=1}-x_{n-1})\\&=&2x_i+1-x_j\end{array}

נשים לב כי x_{i+1}-x_i,x_{j+1}-x_j<\delta ולכן 2x_i>\frac23-2\delta ו-1-x_j<\delta+\frac13. כמו כן, לפי הגדרת x_i,x_j, מתקיים 2x_i<\frac23 ו-1-x_j>\frac13. מכאן ש-\frac23-2\delta+\frac13<\sigma<\frac23+\delta+\frac13. נזכיר כי חשדנו ש-I=1 ולכן נבדוק מהו \sigma-1: -2\delta+1<\sigma<1+\delta ולכן |\sigma-1|<2\delta. נבחר \delta=\frac\varepsilon2 ונקבל את הדרוש. לסיכום, ערך האינטגרל הוא 1 ובוודאי ש-f אינטגרבילית. \blacksquare

דוגמה 3

חשב את הגבול \lim_{n\to\infty}\sqrt[n]{\left(1+\frac1n\right)\left(1+\frac2n\right)\dots\left(1+\frac nn\right)}.

פתרון

נתבונן בסדרה \left\{1+\frac in\right\}_{i=0}^n. כאשר n\to\infty, קל לראות שמדובר בקטע [1,2]. לפי חוקי לוגריתמים אפשר לרשום: \lim_{n\to\infty} \ln\sqrt[n]{\prod_{i=1}^n\left(1+\frac in\right)}=\lim_{n\to\infty} \frac1n \ln \prod_{i=1}^n\left(1+\frac in\right)=\lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n\ln\left(1+\frac in\right). ברור כי ln אינטגרבילית ב-[1,2] ולכן נבחר חלוקה שעבורה \Delta x=\frac1n, ואז \lim_{n\to\infty}\frac1n \sum_{i=1}^n \ln\left(1+\frac in\right)=\int\limits_1^2\ln(x)\mathrm dx.

הערה: את האינטגרל הזה נלמד לפתור בשיעור הבא.


משפט: אם f(x)\ge g(x) ו-f ו-g אינטגרביליות אז \int\limits_a^b f\ge\int\limits_a^b g.

דוגמה 4

קבע האם האינטגרל הנתון בעל ערך חיובי או שלילי: \int\limits_{-3}^{-1}\frac{x^4}{\sqrt{2-x}}\mathrm dx.

פתרון

נסמן f(x)=\frac{x^4}{\sqrt{2-x}} קל לראות ש-f חיובית בקטע [-3,-1] ולכן \int\limits_{-3}^{-1}f\ge\int\limits_{-3}^{-1} 0\mathrm dx=0(-1-(-3))=0, כלומר אי-שלילי. נעיר ש-x=0 (שהיא הנקודה המאפסת היחיד של f ב-\mathbb R) אינה בקטע ולכן התוצאה חיובית. \blacksquare

דוגמה 5

נוכיח כי \int\limits_1^4\sqrt{1+x^2}\mathrm dx\ge7.5.

פתרון

נתון כי 1\le x\le4 ולכן 1\le x^2\le16. מכאן ש-\sqrt2\le\sqrt{1+x^2}\le\sqrt{17} חיובית. נפעיל אינטגרל (צריכים רק את צד שמאל) ונקבל \int\limits_1^4 f\ge\int\limits_1^4\sqrt2\mathrm dx=\left[\sqrt2x\right]_{x=1}^4=\sqrt2\cdot4-\sqrt2=3\sqrt2. התוצאה קטנה מ-7.5 ולכן נחפש חסם אחר: 1+x^2>x^2\implies\sqrt{1+x^2}>\sqrt{x^2}=|x|, לכן \int\limits_1^4 f>\int\limits_1^4|x|\mathrm dx=\int\limits_1^4 x\mathrm dx=\left[\frac{x^2}2\right]_{x=1}^4=7.5. \blacksquare

דוגמה 6

הוכח כי \frac2{\sqrt[4]e}\le\int\limits_0^2 e^{x^2-x}\mathrm dx\le2e^2

פתרון

ננסה למצוא קבועים המקיימים m\le e^{x^2-x}\le M (כי אינטגרל של קבוע אנו יודעים לפתור). נמצא מינימום ומקסימום. נסמן f(x)=e^{x^2-x} ואז f'(x)=(2x-1)e^{x^2-x} ולכן נקודה החשודה כקיצון היא x=\frac12: f''(x)>0 ולפיכך היא מינימום. לפי וירשטרס נחפש גם בקצוות: f(2)=e^{4-2}=e^2 (מקסימום) וכן f(0)=e^0=1. לכן e^{-\frac14}\le f(x)\le e^2. לפיכך e^{-\frac14}\int\limits_0^2\mathrm dx\le \int\limits_0^2 f(x)\mathrm dx\le e^2\int\limits_0^2\mathrm dx ונקבל בדיוק את מה שרשום. \blacksquare